סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 8 שנים. 28 בינואר 2016 בשעה 6:32

"לאחר שבעלי יצא לפנסיה, התעקשתי שיתלווה אלי מדי שבוע לקניות.

למרבה הצער, כמו רוב הגברים, קניות משעממות אותו עד מוות, לעומתו, כמו רוב הנשים - אני אוהבת לשוטט    בין החנויות, אבל אנחנו מסתדרים,

הוא הולך לסיבוב משלו ואני לסיבוב משלי."

אתמול קיבלתי את המכתב הבא מהנהלת הקניון:

 

לקוחה נכבדה,

אנחנו עוקבים אחריך ואחרי בעלך במשך זמן מה, ובששת החודשים האחרונים בעלך גרם די המולה בקניון שלנו.   אין אנו יכולים לסבול התנהגות כזו,

מעתה והלאה אנחנו אוסרים על שניכם להיכנס למתחם הקניון. התקרבותכם לקניון במרחק של 20 מטרים תגרור  התערבות משטרתית. סיבת ההרחקה שלנו היא בעקבות תלונות נגד בעלך, המפורטות להלן, ומתועדות על ידי מצלמות   האבטחה שלנו:

ב-3 בינואר: הוא לקח 24 קופסאות קונדומים, ובאופן אקראי הכניס אותן לעגלות של לקוחות אחרים כאשר הם לא שמו לב לכך.

ב-7 בפברואר: בחנות השעונים, הפעיל את כל השעונים המעוררים במרווחים של 5 דקות זה מזה.

ב-14 בפברואר: הוא סימן שביל על הרצפה, בעזרת מיץ העגבניות, כל הדרך ממחלקת המזון עד שירותי הנשים.

ב-20 בפברואר: פנה לאחד המוכרים, ואמר לו בקול סמכותי: "הופעלה אזעקה קוד 3 ועליך להגיע מיד לתחנת החירום".  העובד עזב את המחלקה שבו אמור היה להיות, עזיבתו זו גרמה לפיטוריו, כי לא הופעלה כל אזעקה ואין דבר כזה הנקרא 'קוד 3'.   וועד העובדים התערב למנוע את הפיטורים וגרר אותנו לדיון משפטי, דבר שגרם לאיבוד זמן, ועלות כספית לחברה.

ב-24 בפברואר: העביר את שלט 'אזהרה - רצפה רטובה' לחנות שטיחים.

ב-28 בפברואר: הקים אוהל במחלקת הקמפינג, והזמין את הילדים שהיו בסביבתו, להביא כריות ושמיכות ממחלקת המצעים   ולהיכנס לאוהל. כעשרים ילדים נענו להזמנה.

ב-3 במרץ: כאשר מוכרת שאלה "אפשר לעזור לך?", הוא פרץ בבכי ובצעקות רמות, "עזבו אותי לנפשי!". קראנו למד"א.

ב-10 במרץ: הביט היישר אל מצלמת האבטחה והשתמש בה כמראה לחיטוט באפו.

ב-15 במרץ: תוך כדי בדיקת רובה ציד בחנות נשק, שאל את המוכר אם יש בקניון בית מרקחת, כי הוא צריך לקנות כדורים   נגד דיכאון.

ב-26 במרץ: הסתתר בין מדפי הבגדים, וכאשר קונים התקרבו, צעק, 'קנו אותי, קנו אותי!"

ב-15 באפריל: לקח קופסת קונדומים ושאל את הקופאית בקול רם: היכן אפשר למדוד אותם?

 

אבל הקש ששבר את גב הגמל היה ב-23 באפריל:

במחלקת הבגדים הוא נכנס לתא המדידה, סגר את הוילון, חיכה זמן מה, ולאחר מכן צעק בקול רם מאוד, "למה לעזאזל   אין נייר טואלט כאן!"

המוכרת במקום התעלפה ועשרות לקוחות נמלטו

נפשיסוטה{ברדקיסטית} - כמה שצחקתי.

תודה ובוקר אור:)
לפני 8 שנים
DESERTEAGLE​(שולט) - אין על מה. אני שמח שצחקת. תיכף אני הולך לקניון....כל כך הרבה להספיק
לפני 8 שנים
נפשיסוטה{ברדקיסטית} - חחחחח


לפני 8 שנים
DESERTEAGLE​(שולט) - באה? :-)
לפני 8 שנים
יעל t​(נשלטת) - רוצה לבוא איתי לקניות?
(:
לפני 8 שנים
DESERTEAGLE​(שולט) - בטח. האם את רוצה לבוא איתי? כי אני מאלה שמסוגלים לעשות את כל מה שמתואר
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י