אני מאד רוצה, אותך, בדיוק כמו שאת.
אני גם עושה, שתלמדי לציית.
זה קשה ללמוד, במיוחד את זה. במיוחד לך.
אז קשה לך, אז מה ? תתמודדי. גם לי קשה, אני מתמודד. אל תברחי. אני לא בורח.
אני סגור ? רחוק ? בכלל לא. אני פה, חי ומרגיש, וגם בועט. יותר מהכל, מאד מאד רוצה.
מאד עצוב לי שכואב לך ועצוב. ממש ממש. תמנפי את הכאב הזה לצמיחה, במקום לבריחה.
עד כה, בכל פעם שהיה לך טיפה קשה, ברחת. כבר ברחת מלא פעמים ממני. אני לא יכול לעצור אותך מלברוח. רק לרצות ולבקש מאד שתישארי. מכל ליבי אני מבקש. אם בכל זאת, תרצי לברוח, תברחי. אני מאד יהיה עצוב מזה, כי אני מאד מאד רוצה אותך, ממש לגמרי. לא יכול להחזיק אותך בכוח, שלא תברחי. רק את יכולה.
אני עומד עם ידי מושטות, לחיבוק ענקי, חם ואוהב, כמו שקיבלת כבר הרבה כאלה. תבואי, ואני אחבק אותך, בדיוק כמו שאת אוהבת. אני עומד במקומי. אם לא תברחי, ותבואי תקבלי. אני פה, לא הולך לשום מקום. מחכה רק לך.
תקראי טוב טוב, שוב ושוב: "אני מאד רוצה, אותך, בדיוק כמו שאת."
לפני 17 שנים. 28 בספטמבר 2006 בשעה 9:10
