אז מה בעצם יש לנו פה ביחסי שליטה ? למה בעצם ? מי צריך את זה, ולמה ?
היות ואני לא סאדיסט, ולא מאזוכיסט, אני מדבר על הצורך ביחסי שליטה מבלי קשר לסאדו/מאזו.
לדעתי, את הבדסם צריכים אנשים שקשה להם, עד כדי לא יכולים להרגיש או ליצור יחסי זוגיות, בלי יחסי שליטה. כל זה עקב עכבות אישיותיות שיש להם.
יחסי השליטה הללו, מאפשרים לצד השולט, לגרום לצד הנשלט להפתח ריגשית. ולעבור מחסומים בדרך לזוגיות הנכספת. המפתח ליכולת שלו "לפתוח" את העולם הריגשי של הצד הנשלט, נעוץ בעצם התמסרות.
לדעתי ברוב המקרים, גם לשולט יש קושי בלהפתח ריגשית וביצירת זוגיות. ההתמסרות היא דבר כה נשגב ונעלה, שממיס אותו, וגורם גם לו להרגיש, ולהפתח ריגשית.
לסיכום, לדעתי, יחסי שליטה הם מכשיר, המאפשר יצירת קשר ריגשי עמוק ביותר. לכאלה שיש להם קושי בכך.
אני לא רואה ביחסי שליטה טיפול. הם בגדר משהו שמאפשר תפקוד זוגי למרות "בעיות". אין בכך כדי לומר, שהבעיות נפתרו בזאת ולא יחזרו בהקמת היחסים הבאה של כל אחד מהמשתתפים.
עדיין, אני מאמין, שיש כאלה, שתוך כדי התהליך הזה, של הקמת זוגיות עמוקה, יפטרו מהגורם לקושי, לתמיד. או אז, מאד ייתכן, שלא יזדקקו יותר לבדסם.
לפני 17 שנים. 3 באוקטובר 2006 בשעה 12:54
