סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בקצב שלה.

להיות שלה.

דברים שעוברים עלי,
תמונות שמרגשות אותי.
אני.
לפני 7 שנים. 4 באוקטובר 2016 בשעה 18:30

היום קיבלתי את העונש הראשון ממנה.
עד יום שישי אסור לי לאונן או לגעת בו.
התגובה הראשונה של הגוף שלי היתה זיקפה אדירה. :-)
כל הגוף שלי היה אסיר תודה לה על העונש.
ההתרגשות הציפה אותי, והרגשתי אושר גדול.
לא חששתי יותר מידי, כבר היו לי ימים כאלו הרי. אבל מה שקרה לאחר מכן היה מבחינתי בילתי צפוי.
כמעשה פלא מאותו רגע אני כל הזמן מחורמן, כל הזמן במודעות אליו.
יש משהו מגרה בעובדה שאני יודע שאסור לי. כשאני מרגיש שהוא לא שלי עכשיו, כי הוא שלה.
כן, גם הוא ניתן לה!
עבר רק יום, וזה קשה הרבה יותר משחשבתי,
קשה תרתי משמע. :-)
אני כבר מבין שזה הולך להיות עונש לא קל.
אבל ברור לי שלא אאכזב אותה ואת עצמי, כי אני יודע שרק כך היא תצליח לנקות אותי ושהיא לטובתי.

כתודה, 
אני רוצה להקדיש ל-Milonga את השיר הבא.

איך הוא יודע לתאר מה שאני מרגיש עכשיו.
כן, השד יצא מהבקבוק.





הטקסט:
http://www.lyricsfreak.com/m/marillion/genie_20206929.html


Milonga​(שולטת) - אתה נשמע כל כך מרוצה מהעונש, בונדי, שאני שוקלת להאריך אותו לעוד כמה ימים.:))
השיר יפה.
לפני 7 שנים
bondman​(נשלט){FLR} - את יודעת,
העונש קשה,
פשוט , חיכיתי לעונש כזה כל כך הרבה שנים.
תודה לך עליו. :-)
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י