זה פשוט לא יאומן, המשפט הזה: "אחרי החגים". אני חושב שאנחנו המדינה היחידה בעולם, שיש לה חודש שלם, שבו לא קורה כלום. מחכים ל"אחרי החגים".
נשבר לי מדף במקרר, הלכתי לזגג שיזמין לי זכוכית מחוסמת. הוא אמר לי, אין בעיה, אני אזמין לך אבל תקבל אותו רק אחרי החגים.
הרובוט גם מחכה לפגישה שתקרה רק אחרי החגים. או אז צפויה התקדמות משמעותית.
עשיתי איזו עבודה שהייתי אמור לקבל עליה תשלום מזמן. אבל אבל... אחרי החגים.
אחרי החגים הפעם, זה יום שלישי (מחר) או לכמה זה יום אחרי.
אבל יום שלישי זה כבר כמעט סוף השבוע, אז בעצם, אחרי החגים זז כבר ליום ראשון הבא. כולם כמעט עושים "גשר" ל"אחרי החגים".
פשוט לא יאומן, איך מדינה שלמה עוצרת את כל הפעילות שלה לחודש שלם. עד "אחרי החגים".
טוב נו. יש לי סבלנות ששל בדואי, שיהיה יום ראשון הבא עלינו לטובה.
קומו עורו, המדינה שלנו מסיימת ביום ראשון, באופן בלתי מתפשר, את "אחרי החגים" וחוזרת לחיים.
