תמיד היה רחוק לי כל כך העניין הזה של קילור. של טקס קילור. אני מוצא עצמי בימים האחרונים מתחיל לחשוב על זה. היום ישבנו עם זוג חברים ווניליים וסיפרתי להם שאני חושב על לעשות טקס קילור. על זה שאני מתחיל לתכנן אותו בראש. חבר שלי, הזדעזע מהרעיון של קולר. אמר שאולי צריך להיות יצירתי, ולשים צמיד במקום קולר. הגננת הסבירה לו איך ליבה פעם בחוזקה כששמעה אותי מדבר על זה. הסבירה שזה יותר מנישואין, קולר.
נראה לי שאני מבשיל, שאנחנו מבשילים, בפעם הראשונה מעולם אצלי, לקלר.
יש לי כבר בראש פרטים ראשונים של סכימה עתידית של הטקס שאני רוצה. מי יהיה. איך יהיה, איפה יהיה. סשן לא יהיה שם. זה יהיה אצלי בבית. זה יהיה משהו כזה של הקראת חוזה הדדי, עם טקס מרשים. עם קבוצת אנשים בדסמים, ולא רק. אני מתכוון להפקה, שבה אני אקריא את התחייבויותי כדום שלה, והיא את התחייבויותיה כסאבית שלי.
חשבתי גם על זה, מתי היא תלך עם הקולר. שהרי אנחנו כל יום ביחד.
נראה כבר. עדיין מוקדם לי. לאט לאט.
לפני 17 שנים. 15 בנובמבר 2006 בשעה 21:52
