סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. 5 ביולי 2017 בשעה 14:17

 

מְקוׂמִיוּת נִמְשֶׂכֶת

 

הכל היה כלול במחיר אהבתה.

גם הצער הזה.

שם ציפור קפואה, קרובה לאמצע השמיים:

אל תאמר שלא אמרו לךָ.

 

כבר כמה ימים נמשך פה איזה שקט מקומי.

אל תדאג, זו לא שתיקת ההסכמה.

בארץ שבחר בה אלוהים, תמצא תמיד עניין

ומשהו מוגזם קצת והנה ימים באים...

כי מה שהיה הוא כנראה גם מה שיהיה. 

היא זקוקה להוכחה נוספת שאוהבים אותה.

 

שם פְּנֵי האחרים.

ואיש נשא עיניו אל ההרים, ביקש עזרו.

כל הַחֲרָטוׂת פה לא הסיעו אבן

יחידה.

 

 

* חיים גורי

 

mister blake​(אחר) - לא יכול לשלוח לך הודעה כי שתינו לא משתמשי זהב.
smflamaster@gmail.com
מחכה לך
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י