אני חושבת שלא אחדש כאן לאף אחד אם אגיד שאנשים דומיננטיים אוהבים (רגילים?) להשפיע על הסביבה.
אנשים כאלה רגילים (אוהבים?) לגרום לאלה שנמצאים לידם (מולם, מתחתיהם) לשנות - אפילו במקצת - משהו בהתנהגותם.
אנשים כאלה יודעים שהם מסוגלים לגרום לשינוי כזה או אחר.
יש ביניהם כאלה שמתמוגגים מהכוח הזה. לוקחים אותו כאבסולוטי.
יש כאלה שחוקרים את הכוח, מנסים להבין איך הוא עובד.
ויש כאלה שמעריכים את הכוח ולומדים לנתב אותו לדברים החשובים.
אני אוהבת להשפיע. זהו חלק בלתי נפרד ממני, בחיי היום-יום, בעבודתי, ביחסים שלי עם החברים, באהבות.
אני יכולה לחפור ב"אהבה" הזו שעות רבות, למצוא לה סיבות פסיכולוגיות, פילוסופיות, פרקטיות.
אבל התוצאה לא תשתנה: אני נהנית להזיז אנשים מנקודות בהן האנשים האלה תקועים.
אני נהנית לראות אותם עושים צעד. צעד קדימה או אחורה, שמאלה או ימינה.
אני נהנית לראות תזוזה.
אני - לרוב - נמצאת שם על מנת להזהיר אותם מצעד לא חכם, מצעד חריג מדי, מצעד טיפשי מדי, אני פורסת רשת ביטחון ושומרת שהצעד שהם יעשו בעקבות התזוזה המיוחלת, יביא אותם לתוצאות שיטיבו עימם, ולא לכאלה שיסכנו את קיומם.
אני שמחה כשזה מצליח לי. להם. אני לא מנכסת לעצמי את כל הקרדיטים. אני יודעת שלטנגו צריך שניים. אז אני מפרגנת. משבחת. מסבירה א החלק שלהם - ומתגאה בהם ובחלק שהוא שלי.
אני אישה שאוהבת להשפיע ויש לי דרכים רבות ומגוונות לעשות זאת. למדתי עם השנים לא לזעזע, לא להנחית פצצות, אלא לשנות את הדברים בדרכי נועם, בגמישות ובנחישות.
ועוד "אני" אחד - אני אוהבת לראות את ההשפעה ההדדית שנוצרת במצבים כאלה. כאשר משהו - בי - משתנה בעקבות ההשפעה הזו.
וזוכרת את האנשים שהשפיעו -עלי - שנים רבות. ומודה להם בליבי - גם על ההשפעה הרעה, וגם על ההשפעה הטובה.
וגדלה מתוך כל זה. ולומדת. ומפנימה. ומתפתחת.
אוייביי ואוהביי - בלעדיכם הייתי פחות אני.
תודה שלימדתם אותי להשפיע בדרך המטיבה.
ולך, לך, לך, לך ולך - דעו לכם שאני יודעת בדיוק איפה חייכם השתנו בעקבות ההתערבות שלי.
כי אני ממשיכה להסתכל עליכם ולראות את התוצאות, גם כשאתם רחוקים ממני.
ומחייכת בסיפוק, ומאחלת שלא תעצרו אף פעם.
אני, אמנם, רחוקה, אבל להשפעה שלי חיים משלה.
וטוב שכך.
----------------
שבת שלום, אנשים. תהיו מאושרים. :)