בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רקוד איתי

Dance with your heart
לפני 11 חודשים. 28 במרץ 2023 בשעה 17:52

מזל טוב, חיית מחמד שלי. 🐻

אמנם כבר בורכת על ידי היום (ובורכת באופן כללי, יש הטוענים), אבל מסורת היא מסורת ולכן - גם כאן:

שתהיה לי בריא, שאמצא בשבילך זמן, שתמשיך להיות תלמיד חכם וחרוץ, שהחיים האלה יראו לך רק את הצדדים היפים שלהם ולא את העורף המכוער.

שאנטי לא יהרוג אותך בטעות, שהמשקל הרצפתי יחייך אליך בכל בוקר ושאני אמשיך לצחוק מהבדיחות שלך עוד זמן מה.

על החתום:

הנהלת ההרמון. 💋😇

לפני שנה. 8 במרץ 2023 בשעה 17:42

ברגע האחרון. 

לא חידשתי, בפעם הראשונה מאז שאני כאן. 

כלובי, לידיעתך. 😉

לפני שנה. 26 בינואר 2023 בשעה 20:30

הכל קרה במקרה לגמרי. כמתוכנן.

-----

אני לא נכנסת לכלוב כי הצורך בו בשנים האחרונות נעלם כמעט - מי צריך כלוב כשיש לך הרמון פעיל עם 2 נשלטים שהפכו לחברים קרובים ומתים לספק כל צורך שלי בשליטה, כשכבר יש לי זמן וחשק?

גם הצורך בשליטה פיזית, כזו שפעם ריגשה אותי, הפך עם הגיל לפחות דומיננטי. 

וגם הצורך לחלוק עם הסביבה את מה עובר עלי אישית בתוך הקשרים שלי נעלם.

חוץ מזה - אין לי זמן. גם לעצמי. אני עובדת על זה וזה ישתנה בקרוב, כך החלטתי.

----

ומה אני עושה כאן עכשיו?

הרגשתי צורך לכתוב.

----

צדתי כאן מישהו בלי לצוד, בלי כוונה לצוד בכלל. למעשה, הא קרא אותי ועלי והחליט לנסות. 

נכנסתי להגיב לפוסט של אנטי, אם אינני טועה, ואז הוא כתב לי עוד לפני שהספקתי לעשות LOG OFF.

----

אני מתכתבת איתו כבר כמה ימים, משתעשעת בו, מזיזה בו דברים בנגיעות קטנות, נהנית למתוח את הגבולות, טיפ-טיפה, בלי להתאמץ בכלל, כמעט על הדרך.

אני מודה שזה קצת מערער אותי. ההתחלה החדשה הזו, היא גורמת לי לשינוי בהומאוסטזיס שליטתי שאליו הגעתי אחרי שנים של סערות נפש, אהבה, הכרויות חדשות, חברויות לא מוצלחות והרסניות ועוד כאלה. זה הפועל היוצא של הגיל, האיזון הזה. כמו שאני נוהגת להגיד: אני לא חכמה, אני מנוסה. לו הייתי חכמה, לא הייתי מנוסה כל כך. :)

החכמתי כאן מאוד עם השנים. הנאיביות וההתלהבות שליוו את השנים הראשונות שלי בכלוב, נעלמו.

נרגעתי. הבנתי איפה הצפון. הרשיתי לעצמי להיות אני האמיתית. גם כאן. גם עם הנשלטים. עשיתי מזה עקרון בסיסי בקשר איתם: אמת. כולה. מצידם ומצידי. והרבה עבודה על התקשורת שנכונה עבורי. כי רק ככה אני מסוגלת להיות המבוגר האחראי לשני הטמבלים היקרים האלה. 

----

אני מרגישה מוזר. 

לגמרי רואה את הפוטנציאל שיש בו, דובי הפך לעו"ד האישי שלו, מנסה לשכנע אותי לא לוותר עליו ולהמשיך. אנטי טוען שמה שטוב לי - טוב להם ומעודד גם.

וגם משהו בבטן אמר לי שאני זקוקה להזרמת אנרגיות חדשות למערכת ההפעלה הישנה שלי. 

וכאן אני נתקעת.

יש במערכת שלי באג רציני. אני משקיענית. אני לא יודעת להיות אחרת. אם אני לוקחת - אני משקיעה את אמ-אמא של הנשמות בתוך הרכוש החדש. וזה פאקינג זמן. 

ואין לי אותו, פשוט אין.

----

"אני מרגיש שאת אף פעם לא תתני לי את מה שאני רוצה, אבל תמיד תתני לי את מה שאני צריך". 

הוא כתב לי את זה היום במייל.

וזה גרם לי לחשוב על היקום, פעם הייתי משוחחת איתו הרבה ומנסה להסביר לו מה נכון לי ומה לא. מצחיקולה. :)

----

הכל קרה במקרה לגמרי. כמתוכנן.

---

יקום, שומע?

אני אנסה.

-----------

נ. ב. ניסיתי. לא הלך. 🙂

אולי עוד אנסה, בעתיד. 

 

 

 

לפני שנה. 28 בדצמבר 2022 בשעה 4:35

הוא שוב נולד ואני עדיין חושבת שלעולם הזה יש הרבה מזל שהוא עשה את זה כאן ולא על מאדים, למשל. 

יכול היה להיוולד שם, חופשי, אבל בחר בכדור הארץ ולדעתי עשה לו רק טוב, מלבד כמה חפצים שנשברים בזכותו - לגמרי במקרה! - בכל פעם שהוא עובר בסביבה. 😉

נזק אנושי על גבול גאונות, טוב שיש אותך.

שתהיה לנו בריא ומאושר, שהשנה הבאה בחייך תגרום לי לחייך ולהמשיך להיות גאה בך בכל יום ויום. 

אגב, לגרום לי להכנס לכלוב אחרי כל כך הרבה זמן ועוד בתקופה הנוכחית, זה לגמרי הישג  מרשים. 

מזל טוב, רכושי המקפץ והנדבק. 💙💋

 

לפני שנתיים. 16 במרץ 2022 בשעה 18:12

לא כותבת בזמן האחרון, מסיבה פשוטה  - אין לי זמן (וראש) לזה.

גם אנטי, כפרה עליו, עסוק נורא, רק הדוב ממשיך לשורר להנאתי. 

אבל אני את שלי עשיתי: צילמתי. :)

 

 

 

 

לפני שנתיים. 12 בינואר 2022 בשעה 14:57

כשלקחתי אותו,

ואחרי שהבין שאני צריכה לדעת עליו גם את הדברים שהוא ממש לא מת לדבר עליהם,

הוא סיפר לי על ה_פחד שלו.

 

הייתה לו סיבה נהדרת לפחד. לגיטימית כזו. אנושית.

אני מכירה כמה אנשים שעברו את מה שהוא עבר, ובחרו במודע להתרחק מנושא הפחד כמה שיותר.

נכון, הם ויתרו על כמה דברים בדרך, גרמו לחיים שלהם להיות יותר מסובכים, אבל בחרו לא להתמודד.

 

אבל אני לקחת חיית מחמד עם נפש של אלוף. 

למדתי עליו דברים. למדתי אותו.

אחרי שנזרק מההרמון (דובי, מתי זה היה?), והוחזר אליו (כי יש לי לב רחום), הצבתי בפניו אולטימטום:

הוא יתמודד עם הפחד עד סוף שנת 2021.

אתן לו את כל התמיכה שהוא זקוק לה. אדחוף, אדרבן, אייעץ, אדריך, אטפל, אשפיל וארים - אבל הוא יעשה את מה שביקשתי ממנו.

ואם לאו - הוא יימצא את עצמו מחוץ לחיים שלי,  דוב חופשי לגמרי ונטול שולטת מעצבנת. :)

 

היה לו קשה. ממש. פיזית, נפשית, אפילו כלכלית.

אבל ידעתי שהוא חייב להתמודד. חייב, לעצמו ולאלה שאוהבים אותו.

וכשחייבים - והייתי מספיק משכנעת (ומשוכנעת) שאני אזרוק אותו קיבינימט אם לא יעשה את מה שאמרתי -  עושים. גם כשקשה.

 

הוא לוחם, הדוב.

הוא באמת אלוף בנשמה. עובדה שלמרות שלא עונה לאף אחד (כמעט) מהקריטריונים שלי, הוא שייך לי כמעט... (דובי, כמה?) שלוש שנים.

תלמיד חכם. אדם טוב. נשמה טהורה.

 

ואתמול הוא גרם לי אושר וגאווה. וחייכתי בזכותו כל היום כמעט.

כי הוא עשה את זה!!!

עשה את זה בגדול, עשה את זה אפילו טוב יותר מכפי שחשב.

ומכפי שאני חשבתי. :)

 

והנה - קבל עם ועדה :

יש לך קביעות בהרמון, טמבל! :)

הרווחת את זה ביושר. 🏆🎉🎊🎆

 

ועכשיו אני יודעת שאתה באמת אוהב אותי ורוצה להיות שייך לי.

וגם אוהב את עצמך, בסופו של דבר.

 

תודה שנתת לי ההזדמנות לשנות את חייך לטובה.

(זה הקטע שלי, אתה יודע.)

💋🙂

לפני שנתיים. 5 בינואר 2022 בשעה 16:12

לפני שנתיים. 30 בדצמבר 2021 בשעה 18:30

 

 

אני לא מאמינה במפגשים מקריים: כל אדם בחיי הוא או מבחן, או עונש, או מתנת הגורל.

----------

שתהיה לכולכם שנה מאושרת ומלאה באנשים הנכונים לכם! :)

 

לפני שנתיים. 28 בדצמבר 2021 בשעה 18:47

זה שולט מלמטה, זה, אני אומרת לכם:

נולד בכוונה כדי לגרום לי להיכנס לכלוב ולכתוב לו פוסט יומולדת.😉

 

הנה, נכנסתי!

מזל טוב, בובון. 🎉

מזל של כל בן אדם שאתה אוהב אותו - הוא/היא זכו לחבר של פעם בחיים, זכו בנוכחות של אדם שלא יודע לוותר על שלום האהובים שלו, ואם צריך - ישבור כל מחסום שבדרך.

מזל טוב לכל מי שנהנה מהיכולות המקצועיות שלך באופן יומיומי. (רק אל תחפור לי ולדוב בנושא!!!)

מזל טוב לדוב, כי אתה, למרות היותך מחבל מדופלם, נושא בתוך החזה הרחב שלך לב גדול ורחום ועדיין לא שברת בו אף חלק פרוותי. (אל תחשוב על זה אפילו, חיית מחמד הזו רשומה בספר האדום האישי שלי!)

מזל טוב לי, כי הדבק שבך יודע להידבק גם בימים שלשנינו אין זמן לנשום ואנחנו לא מספיקים אפילו להתכתב. מודה שלולא ההתמדה שלך, היינו היום במקום אחר לגמרי.

מזל טוב לכל מי שמכיר אותך, כי איתך אף פעם לא משעמם, יא רוע מהלך ומקפץ שלי. 🙂

 

את האיחולים שלי כבר קיבלת. 

ידעתי היטב את מי אני לוקחת, ויודעת על בטוח שתעמוד בכל מה שאיחלתי לך אז ומאחלת לך היום.

מחבבת ++++, 

השולטת שלך.

 

נ.ב. אני והדוב הרמנו כוסית לחייך בזמן שחגגת במקום אחר. 🥂😇

 

לפני שנתיים. 9 בנובמבר 2021 בשעה 19:57

כי איפה אישה הגונה יכולה להשוויץ בכאלה, אם לא כאן? 😇