לפני 5 שנים. 6 באוקטובר 2018 בשעה 20:19
לא לאפשר לי לזוז . חֹסֶר אוֹנִים.
לשלול לידיים שלי את החופש. חֹסֶר אוֹנִים.
להקשות עליי את הנשימה. חֹסֶר אוֹנִים.
להגביר את כאב כשאני רוצה שתעצור. חֹסֶר אוֹנִים.
להמשיך לזיין אותי בתחת שזה כבר שורף. חֹסֶר אוֹנִים.
חֹסֶר אוֹנִים זה פסגת הפחד.
ובקצה הפסגה יש תהום.
כצעד נוגד גרביטציה לפני הנפילה לתהום...
אני גומרת.
גומרת כסעד חירום לפני שיגעון.
גומרת לשכח את הכאב ולהתנתק ממנו
גומרת ככסא מפלט לפני התרסקות.
גומרת כזריקת אנדרנלין לפני דום לב.
גומרת כדי לשחרר את החרדה.
גומרת כדי להציל את עצמי.
וזה כל כך הזוי ודו קוטבי ומנוגד ואין לי באמת את מילים לתאר את הדבר הזה.
ניסיתי .