לפני 5 שנים. 5 בפברואר 2019 בשעה 22:40
היום נגמר.
עוד פחות מ5 שעות מתחיל שוב.
אין שריר בגוף שלא כואב.
אין נים בלב שלא מדדם.
רוצה לבכות. נהרות.
להתפרק כמו ילדה.
להתחפר בתוך חיבוק ולהירדם.
להתעורר כשהזעם עבר.
כותבת והדמעות כבר כאן.
מאיימות לצאת.
מאפשרת לדמעה אחת להשתחרר.
אין טעם לכל השאר.
זהו. הגיע הזמן.
להשתחרר מהסורגים.
לעוף ולהסתכן בנפילה.
להבין שהחיבוק כרגע לא פה.
להבין זה בסדר וזמני.
להבין שאני זה מספיק כרגע.
❤️
איך מסבירים ללב שעכשיו זה הזמן לעלות על ציוד ולצאת למלחמה?
