סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט נוזלי

שטויות שלי ובעיקר עבורי.
הכותבת לא תמיד בקו הנורמל. הקריאה על אחריותכם בלבד.
לפני 5 שנים. 9 בפברואר 2019 בשעה 19:13

הלב דופק. 

פעימות הלב מורגשות בכל תא בגוף. 

הבטן מתהפכת. 

האוויר בקושי נכנס לריאות. 

וזה נכנס קלוע בפנים. 

 
פחד. 

אני יודעת לזהות אותו כשהוא מגיע. 

הוא לא מגיע הרבה. 

ובדרך כלל מניע לפעולה . 

 
הפעם כל מה שאני רוצה זה להתחבא מתחת לשמיכה. 

רק שהפעם זו מלחמה. על מה ששלי. 

האמת.. לא ציפיתי להיות בנקודת המלחמה הזאת לבד. וכמה שאני צריכה גב חסון מאחורי. 

אבל החיים מפתיעים. 

בעצם החיים מדויקים.  וכנראה שאני צריכה לעבור את זה לבד.

 

אני יודעת שכל מה שמגיע אליי מגיע מסיבה מסויימת והוא נכון לי לשלב הבא. 

אני יודעת שאני חזקה מספיק. 

אני יודעת שאני ראויה מספיק. 

 
אני יודעת שמה ששלי שלי. 

הולכת להילחם על עצמי.

 

❤️

הנשמה כואבת. הנפש מתיסרת. והגוף משתוקק לחיבוק תומך. 

ואני? אני חייבת להיות חזקה בשביל שלושתם. אז מלטפת וחבקת ועוטפת את עצמי. אני אהיה חזקה יותר בצד השני.  

 

אפרוחיתי - את הכי חזקה
לפני 5 שנים
Perfect storm​(נשלטת) - מהממת שאת! תודה ❤️
לפני 5 שנים
אנוצ'קה שלך - עם כל הכאב והיסורים את תעברי את זה כמו גדולה! הכל יהיה בסדר💖 חייב להיות.
לפני 5 שנים
Perfect storm​(נשלטת) - יהיה אפילו מעולה ❤️
לפני 5 שנים
אנוצ'קה שלך - ועוד איך!!! חיבוק
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י