לפני 5 שנים. 5 במרץ 2019 בשעה 19:58
אחרי הסשנים שלנו, לא נשאר לי הרבה זמן לעצמי
מסדרת מהר את הבית מחזירה את כל האביזרים
לפעמים מספיקה סיבוב אוננות
כי האנרגיה של כל האורגזמות זורמת לי בגוף וחבל שלא לטרוף עוד ביס
קפה לאיפוס חובה. משקפי שמש גם חובה.
ויוצאת מהר מהבית...למציאות. לשגרה. לאמהות.
אני הולכת ברחוב וכל השליטה שלך עליי
האורגזמות מהדהדות בי
הכוס שלי שמח (הייתי כותבת גם שבע ..אבל הוא אף פעם לא)
והתחת …בכלל...הכי גאה שיש בעיר הזאת. בדוק.
הבזקים מהסשן רצים לי בראש
הדיסוננס הזה
בין -
מה שהיה, מה שעשינו, מה הרגשתי וכמה עפתי להיות הכלבה שלך
לבין -
ההליכה הרגילה הזו ברחוב, באחה״צ רגיל של יום חול
עם ג׳ינס רגיל, מעיל רגיל ומשקפי שמש חובה.
להוציא את הילדה מבית ספר ולהיות אמא
הדיסוננס הזה גורם לי לחייך בגאווה
שאני חיה את החיים האלו
עד הסוף.
ולהבין שאכן נסתרות הן דרכי האל.