יומנה של חצופה

אני טיפוס קשה. 

אני חצופה וצייתנית.

מתחכמת ומשפילה מבט.

רוצה לבוא אבל לא מצליחה להביא את עצמי לכדי כך.

היה רק אדם אחד שהצליח לגרום לי להבין שהוא כל עולמי, כאילו קרא אותי כספר פתוח למרות שלא הכרנו כלל.
ביום שבו הוא שחרר אותי מתחת חסותו לא הפסקתי לבכות, חיפשתי אותו בכל העיר בעיניים דומעות ונפוכות רק כדי לומר לו שהוא לא יכול לעשות לי את זה.

הוא היה האדון האחרון שלי, ומאז עברה כבר שנה וחצי שבהן אני לא מוצאת אף אחד שיכול למלא מקום כמו שהוא מילא אצלי.

אני חושבת שהסיבה המרכזית לכך היא שאני מחפשת את הפלטפורמה הזו באתרים כמו אלו ואני לא מצליחה לעבור למציאות אחרי שיחות ממושכות מאחורי מסך.

אז ננסה לכתוב כאן בבלוג. אולי זה יעזור לשבור את הקרחון שנמצא אצלי בראש ואולי יעזור לי להכיר קצת את עצמי ואת הרצונות והתשוקות שלי ולא רק לרצות את תשוקותיהם של האחרים.

קאלי.