לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנה של חצופה

לפני 3 שבועות. 25 באוג׳ 2020, 21:09

יש לה הרבה דברים להתבייש בהם,

מתיחות קטנות של מוסריות ליוו אותה כל חייה,

ודווקא אחרי הבצל תצחצח את שיניה

לא מבושת הריח, אלא מבושת האכילה.

לפני חודש. 8 באוג׳ 2020, 20:35

מתחת לזרם המים החמים היא מפקפקת בהחלטתה ממקודם להכניס את הבחור החמוד שפגשה מוקדם יותר באותו היום אל ביתה. אמנם הוא כבר הלך אך דווקא כשהיא לבד המחשבות מתחילות לצוץ.

כשביקש תודה, ובירך על הכנסת האורחים אחרי המסע שלו בעקבות עצמו מהמדבר הרחוק היא התרברבה שאין על מה, ויש ביכולתה לזהות אנרגיות חיוביות, היא הרי יודעת את מי אפשר להכניס אל ביתה ומי לא. בין היתר פירטה לו את כל נקודות המוצא שהיו לה בדרך, כדי שיבין שהייתה מודעת כל עת.

בזמן שהיא מסבנת את גופה, המחשבות על השומנים שרק היא רואה על גופה מתחלפות בפחד שאולי הוא מחכה בסלון. הוא יודע כבר שהיא לא נועלת את דלת הכניסה. הראש שלה מחשב את הדרכים בה יוכל למנוע ממנה אפשרות בריחה וכיצד משאיר אותה בשקט בביתה שלה. 

כשהגיעה לקרצף את אחורי גבה, הבחינה כי דלת המקלחת פתוחה במקצת. מחזה נדיר בהתחשב ברצון שלה להשאיר את האדים החמים בתוך החדר הקטן. ישר עולה מניע לתרחיש, הרי יוכל לטעון עכשיו שהיא זו שפיתתה אותו. נתנה פתח להציץ ולרצות. 

מתחת לזרם המים החמים הפקפוק שלה,שכעט הוא פחד, הפך לפנטזיה. 

ואיך יכולה פנטזיה להישאר פנטזיה כשהיא כבר התגשמה?

לפני 5 חודשים. 21 באפר׳ 2020, 2:33

המובטלים נהיים בעלי הנסיון,

הליצנים הפכו למלכים.

אלו שדעותיהם נשמעו מופרכות-

מובילי קהל היום ברשתות.

ואני עם כל ההסגר 

פורחת מתוך ההפקר

הרי לא פעם ולא פעמיים כבר ציינתי

שבין קירות כלא בלתי נראה

נמצאת נחמתי.

 

 

לפני 9 חודשים. 21 בדצמ׳ 2019, 22:25

אולי גם תרביץ לו כמו שעשו לה
כדי שילמד מתי לשתוק ומתי לצרוח

לפני 10 חודשים. 20 בנוב׳ 2019, 21:01

רציתי להעלות תמונה של הודעות שקיבלתי עכשיו מחבר שפגשתי בארהב. 

 

מסתבר שזה רק למנויים הזהובים. 

 

וחשבתי שהיום שבו אעלה כאן תמונה שלי קרב ובא..

לפני 10 חודשים. 18 בנוב׳ 2019, 19:00

מהנסיונות המעטים שלי להפוך את הוירטואליות למציאות,

הבנתי שזה לא בגלל הפחד

זה בגלל החיבור.

איכשהו, אני תופסת מאנשים יותר לפני שאני פוגשת אותם

ותמיד מתאכזבת אחרי זה.

 

סביר להניח שזה משהו בי ולא בהם,

הרי אם כלל המקרים כאלו 

אז
.

 

בכל אופן,

אני רוצה להכיר מישהו במציאות.

מההתחלה הכוונה.

כי כשהאנרגיה רוצה להשאיר אותי בסביבתו,

זה אומר הכל.

לפני 10 חודשים. 9 בנוב׳ 2019, 22:19

תרשים שלהן נמצא מאחורי, וגם על פרק כף היד, מזכירים לי

שהמוות קיים

השאיפה לכוח אינסופי מרעילה,

להתמודד עם זכרונות זו משימה קשה,

ולא להיות בולטת מדי זה לחכמים.  

 

העניין הוא-

שאני מתחבאת, 

כדי לא להתמודד עם זכרונות קשים,

ובקצב הזה רק הרעילות תשאר לי ולא בעל הכוח.

המוות יגיע. זו עובדה.

 וכנראה נותר לי רק לפעול על מנת שהפחד שבתוכי לא יוותר כמו שקיים. 

 

מישהו הבין משהו מכל זה?

 

כי מפחיד אותי, מעבר של וירטואליות למציאות. במיוחד דרך כאן. כי היו מקרים. ובטח עוד יהיו. 

אני אמנם מתקדמת יפה כבר בסולם הפצפון שלי אל עבר ההצלחה, ועם זאת

אני עדיין כלבה ללא רצועה. 

לפני 10 חודשים. 23 באוק׳ 2019, 2:56

פתאום הבנתי 

שאני כותבת בעיקר כשבודד

מדברת אל הנייר

וכשלא, 

זה כי יש סביבי מי שיקשיב

מי שאוכל לדבר אליו

ושוב,

פתאום הבנתי

שאני מדברת בכנות

ואם פעם יכלתי רק כאן

עכשיו זה גם בגלוי

לפני שנה. 3 באוג׳ 2019, 3:46

לזה שישב במסעדה

וקרא לי הקצאה מבוזבזת-

תודה לך,

הוספת עוד שקל לצנצנת הדמיונית שלי  

אפשר לומר שאני מבוזבזת

אך אשפה של אחד

היא אוצר לאחרת

לפני שנה. 17 ביוני 2019, 17:26

שאלות שאני נשאלת הרבה והתשובות אליהן כדי להוריד מהתסכול שלי בלענות כל פעם מחדש:

1. "למה לא מוצצת?"
אני לא נמשכת לגברים. זה שאני שבשליטה אני מעוניינת יותר בשולט גבר, וגם זה כבר לא בטוח, לא אומר שאני מתחרמנת מהריח שנודף מהשיערות על כל הגוף שלו או נדהמת למראה האיבר העומד. 
אז גברים סטרייטים יקרים - אני שוכבת איתכם, זה לא נורא מבחינתי, אקט של חדירה הוא מענג פיזית לאישה, תתפלאו או לא הסטרפאונים מהפלסטיק עם הצבעים הנהדרים לא נותנים לי תחושה אחרת. שלא נדבר על זה שחדירה היא לא כל העניין.

ניתן לראות שאני משתמשת במילה שולט. ומכאן אפשר להסיק שאני מעוניינת בשליטה יותר מאשר בגוף שלכם. האמת שלאחרונה אני נוטה יותר לחזור לנשים גם בעניין השליטה. 
כמובן שעם הזמן ומערכת היחסים הנכונה, המשיכה תגיע וזה לא אומר שתהיה לי סלידה מאיזור החלציים המאוד אסטטי שלכם. זה עדיין לא אומר שאני מוכנה להכניס את זה לפה שלי. אני בטוחה שאתם יכולים להבין אותי ולהזדהות.
ד"א מסתבר שזה לא מפריע להרבה. או שאני נאיבית למילים או שזה עוד אקט של שליטה ואפשר פשוט להתסכל על זה ככה.

2. "את מעשנת סמים?"
כשהייתי בכלוב לפני כמה שנים לא היו שואלים את השאלה הזו ככ הרבה. ואני לא חושבת ששואלים אותי יותר בגלל שחדי העין הבחינו שהייתי בהודו. זו מאין ליגיליזציה מחשבתית עולמית ואני שמחה על זה.
בואו נשים כמה נקודות במקומן: זה לא מגניב אותי יותר שאתם מעשנים. זה גם לא יגרום לי להיפגש איתכם אם תציעו לי שורות או פרחים. אני מבינה שזה יכול להוות עניין נוסף.
אז בקשר לשאלתכם - כן. רק פחות את הקלים (אל תדאגו גם לא את המסוכנים)
ולאלו שמגיבים ב "באמת??" , אני לא בטוחה למה אתם מתפלאים, מבחינתי וויד הוא לא יותר מעננת עשן חולפת ששאפתי לריאות שלי. נחמד ותו לא. אני יותר במה שתקראו לו "קשים" אם תשאלו אותי זה טיפשי לחלק את החלוקה הזו כי היא מאוד אינדוודואלית.

 

3. ״יש משמעות לכינוי שלך?״ / ״מה משמעות הכינוי שלך״? 

כן, יש פירוש, יש גם גוגל.

לא, זה לא הזית  

 

בנימה זו, 
מקוה שלא יתווספו שאלות למאגר הזה.
נחמד לי לשוחח אתכם, באמת. 
בבקשה אל תנסו להרשים או לנסות לגרום לי להתבלבל בכתיבה שלי. מה שאני כותבת הוא האמת שלי וברגע שתדונו איתו עליו תבינו למה אתם סתם יוצאים, איך לומר, בורים.