שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 4 שנים. 13 ביוני 2019 בשעה 11:11

ושוב נמרוד שיין עם המילים המדוייקות שלו..

אני באמת לא יודעת איך הוא מצליח לעשות את זה שוב ושוב כמו משורר עתיק ומאוהב ועתיר נסיון.. לעולם לעולם לא לוותר,לעולם לא לעזוב את זנבו של הלב.

 

 

 

 

מר ד' - את לא רואה שיש כאן הזדמנות?:)
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י