ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. 15 ביוני 2019 בשעה 1:27

הלוואי והיה בי הכוח להרפות... 

ואולי כבר לא אזכה 

להתמסר ולהרפות שוב בגלגול הזה..

 

בינתיים המילים האלו של אורנה ניסים 

מעבירות  בי ליטוף של נחמה על כל מה שכואב. 

 

odedoded​(שולט) - תרפי
לפני 5 שנים
אָמָאזוֹנָה​(אחרת) - כמה כוח אני צריכה כדי שאצליח להרפות... גם מקום..
לפני 5 שנים
La angel - כל כך נכון 😇
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י