בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. יום שבת, 15 ביוני 2019 בשעה 0:27

הלוואי והיה בי הכוח להרפות... 

ואולי כבר לא אזכה 

להתמסר ולהרפות שוב בגלגול הזה..

 

בינתיים המילים האלו של אורנה ניסים 

מעבירות  בי ליטוף של נחמה על כל מה שכואב. 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י