פגשתיו היום,
היינו פעם חברים, לפני עשרות שנים,
אך דרכנו נפרדו,
וכעת לפתע שוב הצטלבו.
הוא, כהרגלם של אנשים החמיא לי,
אני, כמובן השבתי משלי,
וראיתי שהוא רוצה להישאר ולדבר,
פיניתי זמני ממטלות לפני החג,
הצעתי לו לשבת לקפה, עיניו אורו,
יודע שאנשים נפתחים לפני,
אני פשוט יודע להקשיב,
והוא פתח...
גילו לו לפני שנה סרטן במוח,
הסירו לו בניתוח מסובך,
מראה לי גולגולתו מתחת לכובע שהסיר,
וכעת כנראה זה חזר הוא מחייך במרירות,
טוב שלא הסרתי משקפי השמש,
כי דמעות ניקוו בעיני,
הוא ממשיך..אנשים סתם רצים,
הם לא ממש חיים, עד שזה כבר מאוחר,
אני מתבונן בו,
חושב לעצמי - מאיפה באת לי ???
אני מנסה לעודדו,
והוא באצילותו מתענין -
"ומה איתך ?
אתה עם כזה פוטנציאל,
אני חייב לעזור לך לממשו..."...
לא יודע אם זה סימן,
לא בטוח שאצליח לשנות דרכי,
מתפלל לבריאותך חבר יקר 🙏
שנה טובה, שנת בריאות...השאר - בונוס 👍
שם מסיכה לקראת ארוחת החג עם המשפחה...