בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה יתכן ? זה אפשרי ?

לפני יום. שבת, 20 באפריל 2019, בשעה 23:12

אני שוכב וחושב לעצמי,

אולי בפסח,

אולי קצת,

תהיה לי מנוחה לנפש.

אולי אחשוב פחות על מה ומי שאני,

אולי לא אכאיב לעצמי,

אולי אסלח קצת לעצמי,

אולי לא אלקה עצמי...

אולי...

לפני יומיים. שבת, 20 באפריל 2019, בשעה 10:41

רואה פרסומים ברשתות החברתיות,

הרבה שמחה, בילויים,

ואני דווקא מתעכב על האחרים,

זו שמאושפזת,

זו שכותבת על בעלה המאושפז,

ואני חושב לעצמי,

יש לך חיים מושלמים,

אז למה אינך מאושר ?

כי אני "אחר",

לא תמיד חושב שזה מגיע לי,

וגם אם כן..חושש שזה יעלם.

כ"כ קשה לי עם עצמי, עם החיים,

ותמיד צריך לחייך,

כי עלי מסתכלים, בוחנים, מקנאים...

 

מזל שלפחות כאן יכול להוציא,

לא שזה משפר ההרגשה,

אבל...זה הרע במיעוטו...

 

לפני יומיים. שישי, 19 באפריל 2019, בשעה 14:19

בכל המדיות אני מברך ועוד יותר מבורך ב- "חג שמח", "המשך הצלחה בכל מעשייך",

בקיצור מלא פירגון והערכה,

אני בעל אינט' ריגשית גבוהה,

אני חש שהם אוהבים אותי,

גם מקבל פידבקים כאלו כאשר פוגש אנשים פנים מול פנים (ולא באופן וירטואלי)...
 

אבל,

בתוכי יודע שהכל פייק,

אני כ"כ אחר ממה שהם רואים בי,

עצוב לי שאני כזה...

מפריע לי שאני"משקר" לכל העולם,

זה לא עושה לי טוב,

לי כנראה כבר לא יהיה טוב,

לא מגיע לי לחוש תחושה טובה,

להיות שלם עם עצמי,

באסה עבורי...

 

שיהיה לכם חג שמח...

לפני 3 ימים. חמישי, 18 באפריל 2019, בשעה 12:01

חג החירות,

רוצה לחגוג את החירות שלי להיות בדיוק מי שאני,

רוצה לחגוג את החירות לנהוג איך שבא לי,

רוצה לחגוג את החירות להיות מוגבל על ידי הגבירה,

רוצה לחגוג את החירות להיות נתון למרותה,

רוצה לחגוג את החירות להיות מפוקח על ידה.

מאחל לכולנו חג חירות שמח....

 

לפני 4 ימים. רביעי, 17 באפריל 2019, בשעה 15:15

לבשתי היום חליפה מיוחדת,

אי אפשר להתעלם ממנה..ממני :) מסתובב בשדרות רוטשילד,

מתישב באחד מבתי הקפה,

המלצרית החמודה מגיעה,

פונה אלי באנגלית,

אני מחייך: "יכולה בעברית",

היא מסמיקה: "עם החליפה והעניבה, אתה נראה אירופאי - תוצרת חוץ".

מודה לה...

לא יודע אם זו מחמאה...

העיקר שאני נראה, כבר התחלה :)

 

[ חג פסח..שחרור עבדים..באסה ]

לפני שבוע. שני, 15 באפריל 2019, בשעה 09:07

ימים מורכבים, מאתגרים,

מלא אירועים,

אין זמן לעצמי,

ואולי זה טוב,

חייב להיות עסוק,

זה מרחיק את תחושת הבדידות,

אבל זה לא ממש אמיתי,

עד שלא תהיי עימי...

לפני שבוע. ראשון, 14 באפריל 2019, בשעה 09:19

כן, יש את הרגעים הללו,

שאני מלא כמיהה לאותה גבירה,

זו שאהיה שלה,

נתון למרותה,

זו שבמבט תדע להפעילני,

שאשמע לקולה,

שהודעה ממנה תטריף חושיי,

שאסגוד למידרך כף רגלה...

 

 

לפני שבוע. שבת, 13 באפריל 2019, בשעה 15:45

יושב בבית הקפה, 

מול הים...

מתבונן, בוחן,

תמיד מחפש את ה-אחת,

זו שעל פניו בולטת מעל כולן,

זה יכול להיות במראה,

בהליכה,

בדיבור,

האידיאלי...שיש בה מהכל :)

ואז קולט אותה,

רזה, לא גבוהה,

מטופפת על סנדלי עקב גבוהים,

יודעת ללכת עם/על עקבים,

צורת הילוכה,

המבט המתריס שלה,

היא לא צריכה לומר מאום,

אני בחלום....

ואז המלצרית שואלת: 

"אדוני, מה תרצה"...

להיות שלה..."אההה...מה שאלת ?" :)

בינתיים אסתפק בהפוך גדול...

הכל הפוך...

לפני שבוע. שבת, 13 באפריל 2019, בשעה 09:09

מצטער שלא כמו אחרים,

איני כותב כאן תיאורי סשנים מטורפים,

וגם לא על החלפת נוזלים,

פשוט - איני חווה זאת,

אבל גם איני רוצה בזאת,

רוצה קשר הרבה יותר עמוק...

 

הדרך אל האושר,

מהו אותו מושג ערטילאי - אושר.

כל אחד מעניק לו משמעות אחרת,

מודה, שלצערי,

לי יש רגעי אושר מזוקק מועטים,

תמיד מחייך לכולם,

אבל בפנים חש אחרת,

פשוט יודע ש"בעיותיי" אינן מעניינות איש, כל אחד ובעיותיו.

כלפי חוץ, בטוחני שרבים היו מתחלפים עימי,

אבל, הם כ"כ לא מכירים אישיותי,

כפי שמי שקורא כאן בלוגי.

אמש נקראתי לפגישה אצל חבר-אח שהוא מוכר ומוערך ברמה הארצית,

אדם משכמו ומעלה...

וכמה שהוא החמיא ופירגן לי,

הפליג בשבחים עלי,

אך בתוך תוכי לא מצליח ל"הירפא",

כי כמה שהוא מכירני,

הוא בכלל לא מכיר אותי...

אז איך הוא מחמיא ומפרגן לי...

שהרי אני בכלל "סוטה"...

 

האם ישנו עדיין סיכוי לקשר אמיתי עם ה"תאומה" לי שתקבלני באמת על כל רבדיי...

לפני שבוע. שישי, 12 באפריל 2019, בשעה 22:54

שישי,

לאחר ארוחה משפחתית,

דיבורים,

עדכונים,

חוזר לביתי,

ותוהה,

מתי יגיע תורי,

מתי יחול זמני,

לקשר אמיתי....

האם עבורי זה עוד בכלל אפשרי ?