סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חתול מעורר

הגיע הזמן להתעורר. שוב. מיאו
לפני 4 שנים. 21 במרץ 2020 בשעה 18:45

.טיפול O.O.P.E

מתחילים להטמיע שגרה של השארות בבית בימים אלה - לא חברים, לא יציאות, לא מסעדות, לא מועדונים.
רק בבית, במקרה הטוב מול סרט טוב על המסכים.
וכבר מעל חצי שנה יחד, כמה ריגוש אפשר לצפות שעוד יהיה, במיוחד שבנינו זה רק אנחנו, נטו, בלי אפילו נגיעה מעולמות העבר שלי.
ובכל זאת...
רק המחשבה עליו נוגע בי - הגוף כבר נדרך ורטט קל מתחיל להרעיד מקומות שמורים בבלעדיות המוחלטת.
והמשיכה עדיין כה גדולה... גם לאחר יותר מחצי שנה יחדיו...

המצב מסביב הולך ומחמיר, הימים יחד מתחילים להיות אפופי חששות שאולי הינה אוטוטו כל אחד מאיתנו יתכנס בהסגר שלו. לי יש את שלי שיחייבו אותי להיות בבית שלי, לו יש את שלו.
שבועיים בנפרד,
שבועיים בלי מגע,
שבועיים בלי חיבוק או אפילו נשיקה...
שבועיים בלי מחמאות, הערצה או אפילו סתם עקיצה מעצבנת אבל מצחיקה.
ואופטימית שכמוני בוחרת להתעלות,
ולתת למכשולים להפוך למדרגות כאלה שמובילות אותי לגבהים חדשים, ולנצל כל רגע ולהפוך אותו לנעים.

והלילה הוא אינו במיטבו...
כל כך עייף וחסר חיים.

נכנסת למקלחת,
ובסיומה מחליטה לוותר על הלבוש הסקסי שהכנתי למטרת ערב מלא תאווה ויצרים.
מתעטפת בחלוק ארוך ומחמם.
יוצאת לחדר, הוא שרוע על הגב, בתחתוניו, בפנים עייפות מכל הדאגות.
מתיישבת לידו. מלטפת את פניו בעדינות, מנשקת את לחיו, ולוחשת לאוזנו: "תרצה טיפול, אדוני?..."
מקבלת חיוך של הסכמה :)

מפזרת נרות וגם קטורת מדליקה
וכמובן שמוזיקה הכרחית לאוירה.

מתיישבת לידו בחזרה,
משחררת קצת את החלוק והידיים מתחילות במשימה.
מתחילות מהחזה הרחב המוצק, נהנות לטייל בעדינות, וכמובן זרוע אחר זרוע, לאט לאט, מדי פעם נותנות רק לכריות האצבעות להמשיך, ולסיים בצמרמורות עדינות עם הציפורניים.
מדרימות לבטן השטוחה, משם לירכיים ומסיימות בקצות הרגליים.

מתרוממת אליו, מחייכת ושואלת: "איך היה הטיפול?"
הוא מופתע, בחיוך עונה בשאלה: "אין טיפול V.I.P?"
החיוך שלי גדל.
מורידה את החלוק ועולה על ארבע מעליו.
נותנת לפטמות שלי לגעת בגופו.
מצמידה את שדיי מעל אברו,
ולאחר מספר חיכוכים נותנת ללשוני להוביל הלאה מפה...
בעדינות ארוכה ובעוצמה משתנה,
אני מרגישה אותו נדרך.
את הזרמים שמעידים על העוצמה שעומדת בקרוב להתפרץ בשיאה.
הוא מושך אותי אליו ומבקש להגיע לשיא, ושהכרחי מבחינתו, שגם אני יהנה!
(עוד רגע הוא ירגיש עד כמה אני באותו מפלס ריגוש ורטיבות לפחות כמו אצלו)
ומושיב אותי עליו.

וזה היה כה עוצמתי,
וכה מהיר אצלי.
ושוב ושוב ושוב,
והוא מחזיק את עצמו, במיוחד בשבילי.
עד שמגיע האישור המיוחל ממני, להגיע לשיא.

קורסת עליו בעדינות,
צמודים, מחובקים ומסדירים נשימה.
"זה היה טיפול O.O.P.E ולא V.I.P" אני אומרת.
"באמת? מה זה אומר?"
"זה טיפול משודרג: only one persone ever" עונה בחיוך ענק.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י