אתה מתקשר אלי בערב ואומר לי להיות מוכנה עוד שעה. אני מתארגנת בחשש, פוחדת ממה שהולך להיות הערב. חמש דקות לפני הזמן, אתה מסמס לי כתובת, להודיע לך שאני מגיעה. אתה אומר לי: ״עשרים דקות ואת בחוץ״. אני מסתכלת על השעון לוקחת נשימה עמוקה, חושבת: אני כבר רטובה מהדרך, מה כבר יכול לקרות, עוד הרפתקה. חוששת ודופקת. פותח לי את הדלת איש מבוגר, לא פחות מ-55, לבוש בתחתונים בלבד...