דיברנו על הגדר שמפרידה בינינו, קילומטר ימינה עד השער הקרוב, דיברנו הרבה. בעיקר היא, אני הקשבתי הרבה. היא הייתה צריכה את זה מאד, הייתה זקוקה לי, והעייפות נעלמה ממני. חלקנו את קופסת הסיגריות שלי עד שנגמרה, יושבים זה לצד זה, נשענים בגבנו האחד על השני, נתמכים בגדר מתכת קרה ומרושתת שחוצה את המרחב הבלתי עביר שבינינו.
עוטף עזה