יצאתי מההרצאה באמצע, בדיוק בשעה שאמרתי לה. פניתי ימינה לשירותים, ואז לשירותי הגברים. אמצע יום עבודה, מלון כנסים קטן, שקט מוחלט. תא אחד גדול, שירותי נכים, נעול. אני דופק שלוש דפיקות בדלת, ושומע את המנעול נפתח מבפנים.

היא לבשה את בגדיה, ומבלי לומר מילה, יצאה מהדלת. התבוננתי אחריה, מחכה לראות האם תסתובב. אך לא. היא הלכה וידעתי שלעולם לא אראה אותה יותר. תחושת ההחמצה איימה להכריע אותי...