העץ הזה שנולד לפני סבי ולפני סב סבי, עומד שם ולא זז. עליו מרשרשים ברוח ואחדים מהם לא מחזיקים מעמד ונושרים. בדאיה איטית הם מתקרבים לקרקע עליה אני יושב. אני חושב שאם אשאל את העץ מה הוא רואה כאשר הוא מפנה את מבטו מטה, ישיב לי הזקן שהוא רואה הרבה עלים ושהוא מכיר כל אחד מהם...