החיים כצל עובר

החיים כצל עובר
מביטים בנהר
השתקפות העבר
שועט קדימה, דוהר
חולף מהר, עובר
ממהר.
הזמן אינו מחכה
לא משתהה
רק האדם משתאה
מביט בהשתקפותו בנהר
לא מזהה את פניו
סימני הגיל נחרטים בהם אט אט
בחריצי עיניו
המבט דוהה
האור הולך וכבה
הזמן לא מחכה לאיש
חולף מהר, עובר.
האדם בערוב ימיו
מביט אל הנהר
קפאו כבר מימיו
או צלולים הם מי הנהר
לא נותר שם זכר ודבר
מאותם ימים ראשונים, היוליים
ימי התום עד אחריתם
במירדף מטורף
האדם והזמן איש את רעהו
והזמן לוכד, מנצח תמיד
והסוף במישחק מכור,
ידוע מראש
כבר אין עוד ממה לחשוש...