סבלנות משתלמת ( סיפור בהמשכים)

אני חושב שסבלנות היתה אחד הדברים הראשונים שדיברנו עליו, גם על סקרנות דיברנו וזה די מוזר לשלב בין השניים, אני איש סקרן מטבעי ומאוד מגרה אותי לדעת דברים, לדעת הכל על הכל והסקרנות הבילתי נלאית הזו, הרבה פעמים לא באמת משאירה הרבה מקום לסבלנות, איך תהיה סבלני כשאתה מת לדעת, לדעת הכל.

איכשהו, היא מביאה בי איזון, איכשהו, איתה, הסבלנות, נותנת עומק שונה לסקרנות, נותנת הזדמנות שכזו, לא סתם לדעת הכל אלא באמת לדעת, לחטט, לנבור, להכיר כל פינה חדשה שנפתחת, כמעט למצות אותה ואז... לפתוח עוד פינה, ועוד אחת, כך שתמיד תוכל לחזור ולחקור מה שכבר חקרת ולגלות שוב משהו חדש. איזה כיף זה סקרנות!

היא שאלה אותי בפגישה הראשונה שלנו מה נעשה, אם נהיה כל הזמן ביחד, אם ננצל כל שניה (והיתה סיבה לשאלה הזו, אולי פעם...). עניתי לה שיש לנו חיים, לכל אחד מאיתנו בנפרד, שיש לנו עוד אנשים אחרים לראות. היתה הסכמה בינינו על הנושא הזה ובכל זאת, נראה היה שלא באמת הצלחנו לשמור מרחק של ממש האחד מהשניה ואפשר לאמר שבמשך שבועיים היינו יותר ביחד מאשר בנפרד. וכך מצאתי את עצמי שועט בכבישי הארץ בלילה שבין רביעי לחמישי של חג שני של סוכות, בדרך אליה.

בשעה ארבע ועשרים נחתתי מחוץ לבית הוריה, שני צילצולים בטלפון ו"אני יורדת לפתוח". נכנסנו בשקט, היא עלתה לאסוף כמה חפצים, יצאנו והמשכנו אליה לדירה במרחק של כעשר דקות נסיעה משם, עלינו לקומה הרביעית ואחרי עשר דקות ועל אף השעה המוזרה, העייפות כאילו התפוגגה לה.

כמו זוג תיכונסטים, בחיי, מתחבקים, מתלטפים, מסתובבים האחד אחרי השניה בדירה הקטנה. סלון... מטבח... מיטה וחוזר חלילה עד שהתמקמנו במיטה שלה. נעימה, רכה כזו, ממש כמוה.

זה לא שיש לי פוט פשיט, אני לא מסתובב ברחוב ומחפש נשים בסנדלים ורץ הביתה לאונן בתוך פנטזיה על איך הן מעסות את הזין שלי, איך אני אגמור ביניהן. מצד שני, אני חושב שכפות, ידיים ורגליים, הן כן מהאברים היותר יפים וחשובים בגוף האדם.

אנחנו שוכבים חבוקים במיטה שלה, עירומים. זו הפעם הראשונה שהיא עירומה לגמרי לידי. העיניים שלי מלוות את הידיים שעוברות, חצי נוגעות, חצי מרחפות על גופה, והיא כולה קימורים, כולה אישה. גוף וריח של אישה ארוזים היטב באריזת עור של תינוק.

היא שוכבת על הגב ואני מלטף לה את הפנים, את הלחיים המלאות, סביב האוזן, על קו הלסת עד הסנטר, יורד עם האצבע המורה, מצייר קו דימיוני ממרכז הסנטר שלה, לאורך הצאוור ואל הנקודה הרגישה הזו בבסיס צאוורה, יורד לאורך הסטרנום, מצייר את קו צלעותיה, מתעגל עם גב כף היד סביב השד הימני, מרגיש את משקלו על קו כף ידי, מגיע אל חלקו העליון, מכופף את אצבעותיי וגורף על השד. האצבעות עוטפות אותו ומתקרבות למרכז לפגישה סביב הפיטמה המזדקרת ומסיימות כשהפיטמה אחוזה ביניהן. משחרר ובתנועת שמונה מצייר את דרכי סביב השד השמאלי ואל הפיטמה, והיא... היא עושה קולות חרישיים של אני אוהבת את מה שאתה עושה, ולי... אין פרס שווה מזה.

ממשיך ומלטף את הבטן שלה, מתענג על כל מילימטר של מגע עורה. מנסיון העבר הקצר, הטיול הזה יכול להסתיים בכל רגע ב- "די, בוא לסלון... סבלנות". אבל הוא לא. אני מצייר מעגל סביב הטבור יורד לעבר גיבעת וונוס שלה, חלקה, חלקה ומשיית, כבר הספקתי לשאול אותה פעם אם היא מגלחת והיא לא, היא משעוות, יחי ההבדל ה... לא קטן בכלל. גולש אל הירך, מקומרת, חושנית. פורש את כל כף ידי לחוש אותה במלואה וגולש על צידה הפנימי עד לברך. עוטף את הברך באצבעותי וחוזר מעלה על הקו החיצוני. דקות ארוכות של תענוג צרוף.

מבטי נלכד בכפות רגליה, קווים שלמים, אצבעות כאילו נמדדו ועברו פעם אחר פעם ביקורת איכות בייצור לפני שיצאה זו מן המפעל. אני גולש לצידה עד למרגלות המיטה ונדחק בין המיטה לארון, מנשק את כף הרגל, עובר בלשוני על הקו שבין כרית כף הרגל ובסיס האצבעות, לוקח אל תוך פי את הבוהן הגדולה, מוצץ, מלקק, נושך את כרית האצבע, מלקק ומרטיב אותה בלשוני עד שהיא חלקה ורטובה כולה עסיסית. דוחק את לשוני ברווח המדוד שבינה לבין האצבע שלידה ועובר לטפל טיפול דומה בשניה, בשלישית, ואין לי דבר בעולם מלבד כף רגלה והקולות הרכים שאני מצליח, איכשהו, להוציא מגרונה שנמצא אי שם במעלה המיטה. מעיף מידי פעם מבט להציץ בפניה והיא, לעיתים מביטה בי ולעיתים עוצמת את עיניה והבעה שלא יכולה להתפרש כשום דבר אחר מלבד תענוג מרוחה על תוי פניה הרכים.

אני עוזב את כפות הרגליים ומתחיל לטפס במעלה הרגל, מנשק ומלקק כל מילימטר מעורה המשיי. ידי חופנת כל שריר וכל קימור בדרכי מעלה, מצייר קו מתפתל לאורך הירך הפנימית עד שאני נעצר מול המפגש בין רגליה. שוב אני משתהה לשניה או שתיים, מחכה לסיום שיתלוש אותי משם ו... הוא לא מגיע. אני מלקק את השפתיים החיצוניות, לאט או, אם תרצה,בסבלנות, היא מריחה נעים ואני, אני יכול להיות שם שעות. יש לה כוס מדהים, סגור, אין שום רמז לשפתיים הפנימיות או למה שקורה שם בפנים, מלבד, כן, רטיבות חלקה שמבצבצת מתוך החריץ שאני חוקר אט אט בלשוני, מפשק אותו ומפלס דרך בלשוני אל תוך הרכות הרטובה הזו, עובר בלשוני על הרווח שבין השפתיים החיצוניות לאלה הפנימיות, אל הדגדגן. לא יכול להתאפק ושולח אצבע ללטף את הרכות הלחה הזו, המזמינה הזו, והיא, כאילו נשאבת ונעלמת פנימה.

אם כן יש לי פטיש, זה יהיה דווקא פיסטינג, התחושה הזו של כוס שמתרחב ומתפשק סביב היד, שרירי הנרתיק נלחצים כנגד כל מילימטר של היד שלי, התמונה המרהיבה של היד נלחצת ונדחקת, מרחיבה ונעלמת לתוך... אישה. לעזעזל, אני יכול לגמור רק מהתמונה הזו.

הכוס שלה צר ומתהדק סביב האצבע הבודדת שנמצאת בתוכו, שסובבת וחוקרת אותו מבפנים בעוד הלשון שלי לא מניחה לדגדגן שלה, סוחטת מידי פעם כיווצים נעימים של הנרתיק על האצבע. כן, היא אולי בדסמית, אבל יש לי זיכרון די עגום מלהכאיב לה בצורה לא מבוקרת. בכל זאת טובל אצבע שניה בתוכה, הכוס שלה מתרחב מעט ומקבל אותה לתוכו, ואנחה קלה שנפלטת מגרונה מאשרת: אנחנו בסדר, למען האמת יותר מבסדר.

האצבעות שלי משחקות בתוכה, מעמיקות לתוכה, מטיילות בתוך הרכות שלה, נלחצות למעלה, למטה ולצדדים, נפשקות וטובעות בתוכה. עוד אצבע מצטרפת, ועוד אחת, והיא... הכוס שלה כאילו מתרחב רק בדיוק, כמה שצריך כדי להכיל בתוכו כמה שאחדיר, ולא חצי מילימטר אחד יותר.

אוזר אומץ ודוחק את האגודל פנימה. דומה שלא יכנס, אבל הוא כן ו-עד כאן. אני מרגיש שיותר מזה אכאיב לה ובזה ייגמר העונג הזה ואני... לא! רוצה! שייגמר!

משחק בתוכה עם האצבעות, מלטף אותה מבפנים. האגן שלה נדחק כנגד ידי הטמונה עמוק בתוכה, משחקת ומחלצת עוד אנחה, ועוד אחת. האגן שלה רוטט קלות ואני מלקק, מוצץ ומשחק בדגדגן שלה בלשוני, ומדי פעם באצבעות היד הפנויה, עוד קצת ועוד, עד שהיא לא יכולה יותר ומושכת אותי מעלה, אליה, לעוד חיבוק שאין בי מילים לתאר את ההרגשה שבו.

נחים האחת בזרועות השני. באמת, לא צריך יותר, אבל פתאום היא גולשת במורד גופי עד למרגלות רגלי. בתורת הרפלקסולוגיה, כף הרגל מהווה שיקוף של כל הגוף, על כך מבוססת התורה. כשהיא עוטפת את אצבעות רגלי ולוקחת אותן אל פיה, מתפשטת בי תחושת תענוג שעוטפת את כל גופי, מהאצבע שנמצאת בתוך פיה ועד לקצות השיערות. היא מלקקת, מוצצת, לאט, בסבלנות, כאילו אין דבר חשוב בעולם ממה שהיא עושה עכשיו. עומדת על ארבע על המיטה לידי, וידיי לא מתאפקות וחופנות את ישבנה העגול. היא מטפסת במעלה רגליה, מנשקת אותי בבטן, בחזה, מלקקת את הפטמות שלי, מעבירה בגופי זרמים של תענוג. שולחת יד וברכות, אוחזת בזין שלי, מלטפת אותו. ראשה גולש לאורך הבטן שלי עד שהיא מגיעה אל הזין, מעבירה עליו ליקוק ארוך עם הלשון ולוקחת אותו לתוך פיה.

היא מרחיקה את ישבנה ממני כאילו ידי מפריעות לה להתרכז, כאילו הדבר היחיד שמעניין אותה עכשיו הוא הזין שלי שנמצא עמוק בתוך פיה. היא כולה שם, יונקת, מלקקת, מלטפת את הביצים, שולחת אצבע לפי הטבעת ומלטפת. אני בעולם אחר, עולם שבו אני, אושרי והתענוג שלי, חשובים מכל דבר אחר, לא בשבילי... בשביל מישהו אחר... בשבילה.

אני אוסף את שיערה בידי מעל ראשה, רוצה לראות, לראות את הזין שלי נעלם לתוך פיה, לראות אותו יוצא ממנו לשניה כשחוט רק של רוק שמגיע ממעמקי הגרון נמתח בין הזין אל שיפתותיה ומיד חוזר חזרה לתוכה. אני מניע את ראשה מעלה ומטה לאורך הזין והיא לא מתנגדת, היא עושה בדיוק מה שצריך. היא מרגישה אותי למרות שאני לא טיפוס מוחצן ולרוב באמת קשה לקרוא אותי ולדעת מה באמת עושה לי טוב. והיא... היא עושה לי טוב, היא משקיעה, היא אוהבת, היא רוצה שיהיה לי טוב. עכשיו... הכי טוב.

"אני... גומר..." אני פולט מפי ומשחרר את האחיזה בשערה, ולו רק כדי לתת לה את ההזדמנות להוציא את הזין שלי מפיה. היא עוצרת לרגע כשרק ראש הזין שלי נשאר בתוכה ומיד ממשיכה. אני לא יכול יותר להתאפק ומשחרר את מטעני לתוך פיה, היא יונקת אותי לתוכה, לוגמת, בולעת אותי, את כולי, ממשיכה למצוץ אותי עד שאני נרפה בתוך פיה, משחררת אותי, מרימה את הראש ומביטה בי במבט מתוק שכאילו שואל: היה לך טוב מותק" ו... כן, היה לי טוב, היה לי מדהים. אני מושך אותה אלי, מנשק אותה ומחבק. היא חיבוקית כזו, אני אוהב את החיבוק שלה...