פרידה
מאת פחדנית האושר(לא בעסק)
18 בדצמבר 2004
דפיקה על הדלת. אביטל הזמינה אותו לבוא אליה. הם נפרדו אבל היא היתה חייבת לראות אותו עוד פעם אחת, אחרונה. היא יודעת שכל פגישה מכאיבה, אבל כנראה שהיא אוהבת להכאיב לעצמה...
היא פותחת את הדלת. אבל הוא לא בא אליה לבד. הוא הביא איתו את ענבל, ענבל עם הגוף המושלם ועם השמלה הקצרצרה. הוא תמיד אמר שהם רק ידידים. היא לא מסוגלת לחשוב, כל מיני מחשבות רצות לה בראש, אבל זה לא משנה, הרי היא הבטיחה לו שהיא לא תסרב. זו הפעם האחרונה שהיא תראה אותו, ואביטל היתה מוכנה לעשות בשבילו הכל.
ככה היא עומדת בכניסה בוהה בו ובענבל. היא לא הספיקה להתארגן, הרי חשבה שרק הוא יבוא אליה. היא רק יצאה מהמקלחת כולה רטובה המגבת סביבה. בעצם המגבת כבר לא... היא אפילו לא שמה לב. הוא משך אותה ממנה וזרק אותה על הריצפה. היא עומדת עירומה מולו ומולה.
"ככה לא מתנהגים לאורחים! רדי על ארבע!" ואביטל יורדת על ארבע, הולכת אחרי אדונה וזו שאיתו לעבר הספה הגדולה בסלון. הם מתיישבים והיא לרגלי אדונה, על הריצפה, מניחה את ראשה על ברכו, רוצה לקבל רק ליטוף קטן, אבל הוא דוחף את הראש שלה ממנו אל בין הרגליים של ענבל. "תראי לה איזה כלבה טובה את."
היא לא תאכזב אותו. היא מתחילה להעביר את לשונה על הירכיים, מתקרבת לאט בין רגליה. ענבל לא לובשת תחתונים. היא רואה את הכוס המגולח מריחה את הריח שלה, והרגליים של ענבל נפתחות, נותנות לה להתקרב. היא מלקקת את השפתיים שכאילו נפתחות מאליהן, לשונה חודרת פנימה, טועמת, מלקקת, עוברת על הדגדגן בתנועות סיבוביות, מוצצת אותו לתוך פיה, שואבת אותו. מכניסה אצבע פנימה, מרגישה את החום והרטיבות. עוד אצבע חודרת פנימה ואחריה עוד אחת. עכשיו היא מזיינת אותה עם שלוש אצבעות, שומעת איך ענבל גונחת "עוד! עוד!" עד לצרחות האורגזמה. אבל אביטל לא מפסיקה ללקק עד שהיא מרגישה איך אדונה מושך אותה בשיערה.
הוא זורק אותה על הספה. ראשה וחזה על הספה. הוא מוציא את החבלים וקושר אותה. היא מפחדת, היא לא אוהבת קשירות. הוא קושר את ידיה מאחורי גבה
וקושר את רגליה למפשק. עכשיו היא פתוחה הכי שאפשר.
השוט מתחיל להצליף, פוגע בישבנה, שוב ושוב באותה נקודה. הוא יודע איך לגרום לה כאב. מדי פעם זנבות השוט מלטפות אותה בין רגליה רק בשביל לחזור שוב להצליף בישבנה. כואב לה מהשוט. הישבן שלה כבר בוער. הוא אף פעם לא הצליף בה כל כך הרבה. אלה הנשיכות של ענבל בפיטמות שלה שנתנו לה להגיע כל כך רחוק. היא כל כך רטובה, נוטפת כבר. היא מרגישה את ידיו של אדונה מלטפות את ישבנה הכואב. לוחש לה באוזן, "את יודעת כמה אני אוהב את התחת שלך."
עכשיו היא מרגישה לשון מרפרפת על ישבנה, מלקקת את הסימנים האדומים שנשארו מהשוט, מתקרבת לחריץ. אביטל מתמכרת להרגשה, היא לא מאמינה שאדונה דואג גם לפנק אותה. הלשון של ענבל, חזקה וקשה, נלחמת בשריר וחודרת פנימה. כל פעם נדחפת קצת יותר. עכשיו ענבל מזיינת אותה עם הלשון.
"תמצצי לי, זונה." הוא מושך אותה בשיער, מרים את ראשה מהספה. אביטל מעבירה את לשונה על הזין של אדונה, מתעגנת עליו בפעם האחרונה. היא מנסה להכניס אותו כמה שיותר עמוק, מלקקת ומעסה את הזין שלו עם לשונה, ונזהרת לא לנשוך גם כשענבל מכניסה אצבע לתוך ישבנה. האצבע משחקת בתוך ישבנה, ויוצאת. ועכשיו שוב הלשון חודרת פנימה מלקקת ומרטיבה, הפעם יותר עמוק. הפעם נכנסות כבר שתי אצבעות מרחיבות את החור, ויוצאות. ושוב הלשון מרטיבה אותה, חודרת פנימה ומלקקת.
"היא מוכנה," ענבל לוחשת. הוא מוציא את הזין מהפה של אביטל, רטוב ומוכן, וחודר לתוך החור שהורחב במיוחד בשבילו, חודר בבת אחת. הוא אף פעם לא זיין אותה בתחת. זו הפעם הראשונה - והאחרונה. היא מרגישה אותו חודר עמוק לתוכה, נאבקת בכאב, אבל הלשון של ענבל, שעברה ללקק את הדגדגן שלה, גורמת לה להתמסר. לחלוטין. השריר מתרפה. הוא יוצא ממנה ונכנס לתוכה בתנועות ארוכות.
ענבל מסתובבת תחתיה, ממשיכה ללקק את הכוס שלה, ובאותו זמן פותחת את רגליה לקבל את הלשון של אביטל.
אביטל לא עומדת בזה יותר. האורגזמה משתלטת עליה, והיא מרגישה איך אדונה יוצא ממנה. היא מרגישה את הנוזל החם שלו על החריץ שלה, נוזל ונשפך אל בין שפתיה. וענבל מלקקת הכל.
עכשיו הם הלכו. אביטל נשארה לבדה, מכורבלת על הספה, יודעת שאדונה קיים את הבטחתו. הוא זיין רק אותה...
היא פותחת את הדלת. אבל הוא לא בא אליה לבד. הוא הביא איתו את ענבל, ענבל עם הגוף המושלם ועם השמלה הקצרצרה. הוא תמיד אמר שהם רק ידידים. היא לא מסוגלת לחשוב, כל מיני מחשבות רצות לה בראש, אבל זה לא משנה, הרי היא הבטיחה לו שהיא לא תסרב. זו הפעם האחרונה שהיא תראה אותו, ואביטל היתה מוכנה לעשות בשבילו הכל.
ככה היא עומדת בכניסה בוהה בו ובענבל. היא לא הספיקה להתארגן, הרי חשבה שרק הוא יבוא אליה. היא רק יצאה מהמקלחת כולה רטובה המגבת סביבה. בעצם המגבת כבר לא... היא אפילו לא שמה לב. הוא משך אותה ממנה וזרק אותה על הריצפה. היא עומדת עירומה מולו ומולה.
"ככה לא מתנהגים לאורחים! רדי על ארבע!" ואביטל יורדת על ארבע, הולכת אחרי אדונה וזו שאיתו לעבר הספה הגדולה בסלון. הם מתיישבים והיא לרגלי אדונה, על הריצפה, מניחה את ראשה על ברכו, רוצה לקבל רק ליטוף קטן, אבל הוא דוחף את הראש שלה ממנו אל בין הרגליים של ענבל. "תראי לה איזה כלבה טובה את."
היא לא תאכזב אותו. היא מתחילה להעביר את לשונה על הירכיים, מתקרבת לאט בין רגליה. ענבל לא לובשת תחתונים. היא רואה את הכוס המגולח מריחה את הריח שלה, והרגליים של ענבל נפתחות, נותנות לה להתקרב. היא מלקקת את השפתיים שכאילו נפתחות מאליהן, לשונה חודרת פנימה, טועמת, מלקקת, עוברת על הדגדגן בתנועות סיבוביות, מוצצת אותו לתוך פיה, שואבת אותו. מכניסה אצבע פנימה, מרגישה את החום והרטיבות. עוד אצבע חודרת פנימה ואחריה עוד אחת. עכשיו היא מזיינת אותה עם שלוש אצבעות, שומעת איך ענבל גונחת "עוד! עוד!" עד לצרחות האורגזמה. אבל אביטל לא מפסיקה ללקק עד שהיא מרגישה איך אדונה מושך אותה בשיערה.
הוא זורק אותה על הספה. ראשה וחזה על הספה. הוא מוציא את החבלים וקושר אותה. היא מפחדת, היא לא אוהבת קשירות. הוא קושר את ידיה מאחורי גבה
וקושר את רגליה למפשק. עכשיו היא פתוחה הכי שאפשר.
השוט מתחיל להצליף, פוגע בישבנה, שוב ושוב באותה נקודה. הוא יודע איך לגרום לה כאב. מדי פעם זנבות השוט מלטפות אותה בין רגליה רק בשביל לחזור שוב להצליף בישבנה. כואב לה מהשוט. הישבן שלה כבר בוער. הוא אף פעם לא הצליף בה כל כך הרבה. אלה הנשיכות של ענבל בפיטמות שלה שנתנו לה להגיע כל כך רחוק. היא כל כך רטובה, נוטפת כבר. היא מרגישה את ידיו של אדונה מלטפות את ישבנה הכואב. לוחש לה באוזן, "את יודעת כמה אני אוהב את התחת שלך."
עכשיו היא מרגישה לשון מרפרפת על ישבנה, מלקקת את הסימנים האדומים שנשארו מהשוט, מתקרבת לחריץ. אביטל מתמכרת להרגשה, היא לא מאמינה שאדונה דואג גם לפנק אותה. הלשון של ענבל, חזקה וקשה, נלחמת בשריר וחודרת פנימה. כל פעם נדחפת קצת יותר. עכשיו ענבל מזיינת אותה עם הלשון.
"תמצצי לי, זונה." הוא מושך אותה בשיער, מרים את ראשה מהספה. אביטל מעבירה את לשונה על הזין של אדונה, מתעגנת עליו בפעם האחרונה. היא מנסה להכניס אותו כמה שיותר עמוק, מלקקת ומעסה את הזין שלו עם לשונה, ונזהרת לא לנשוך גם כשענבל מכניסה אצבע לתוך ישבנה. האצבע משחקת בתוך ישבנה, ויוצאת. ועכשיו שוב הלשון חודרת פנימה מלקקת ומרטיבה, הפעם יותר עמוק. הפעם נכנסות כבר שתי אצבעות מרחיבות את החור, ויוצאות. ושוב הלשון מרטיבה אותה, חודרת פנימה ומלקקת.
"היא מוכנה," ענבל לוחשת. הוא מוציא את הזין מהפה של אביטל, רטוב ומוכן, וחודר לתוך החור שהורחב במיוחד בשבילו, חודר בבת אחת. הוא אף פעם לא זיין אותה בתחת. זו הפעם הראשונה - והאחרונה. היא מרגישה אותו חודר עמוק לתוכה, נאבקת בכאב, אבל הלשון של ענבל, שעברה ללקק את הדגדגן שלה, גורמת לה להתמסר. לחלוטין. השריר מתרפה. הוא יוצא ממנה ונכנס לתוכה בתנועות ארוכות.
ענבל מסתובבת תחתיה, ממשיכה ללקק את הכוס שלה, ובאותו זמן פותחת את רגליה לקבל את הלשון של אביטל.
אביטל לא עומדת בזה יותר. האורגזמה משתלטת עליה, והיא מרגישה איך אדונה יוצא ממנה. היא מרגישה את הנוזל החם שלו על החריץ שלה, נוזל ונשפך אל בין שפתיה. וענבל מלקקת הכל.
עכשיו הם הלכו. אביטל נשארה לבדה, מכורבלת על הספה, יודעת שאדונה קיים את הבטחתו. הוא זיין רק אותה...
