המלכה שבי
מאת lihi
8 ביוני 2003
אני שפחה. שייכת לבעלי, הוא בעליי. אינני חפץ. אני בן אדם נשלט. השפחה שבי תרעד מקולך הקשוח, תסגוד לכל הצלפה וכאב שתגרום לי. אהיה אך לעולם לא ארגיש מושפלת לידך. לכבוד הוא לי.
המלכה שבי תסטור לך, חוצפן. מגפי העור שלי יפים? נכון? אז תנקה אותם, הם מלוכלכים. תלטף אותם עם לשונך,תעבור על העור השחור. אתה חי למען האבק שאני הולכת עליו מדי יום, האדמה קדושה מדי.
תגיד, אתה חושב שיגיע לך, חתיכת חלאה, שיגיע לך לעבור על איבריי, על עורי שלי? אתה מתייחד עכשיו עם עור חיה, כי אתה חיה בעצמך, גרוע מזה. אתה זונה שעושה הכל, כל מה שאומרים לה. כן,אתה זונה. גופך מלוכלך. רק רגע, גמרת לנקות? זו דעתך, לא דעתי. מישהו אמר לך להפסיק? לא טעים לך יותר? חבל.
ההצלפות שאצליף בך לא יהיו עונש. זהו הכבוד בשבילך שאני בכלל מסתכלת עליך, מורידה את עיניי נמוך כל כך. אליך.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש. שריקה באוויר ומיד אחר כך קול מצליף, חד, קורע. עם כל הצלפה בגבך החשוף לפניי, ישבנך הבתולי מדי, יותר מדי, עם כל הצלפה כוחי עולה על שלך, מחסל כל טיפת גאווה אם היתה לך לפני שבאת לפה, לפני שהייתי נוכחת לצידך.
הלו, הלו, אני מבחינה בדמעות זולגות או שסתם ככה?בוכה, מה?לא, לא נורא. יעבור לך, מתישהו. אתה גבר!תתגבר על זה!
בתעודת זהות כתוב שאתה גבר. אתה באמת חושב שאתה כזה? איפה הזין שלך בכלל אם כן? אני לא יודעת, אני לא מוצאת אותו. לא רואה אותו. הלך לאיבוד? אולי במשרד הפנים טעו. לא צריכה להיות לך זהות. אתה שלי. אני אחליט על כל שנייה ואני אקבע על מהלך אותו רגע בו תהיה לידי, לצדי, מתחתיי, מלקק את מגפיי.
עכשיו תגמור. לעזור לך? שדי נופלים לפניך, פטמותיי זקורות, מפחדת פן תרגיש. אתה רואה? גם לך יש, הנה. פטמות יפות יש לך. אולי נוסיף קישוטים? יש לי כמה אטבים. נורא מתאים לך. אני מחייכת. אתה נראה מגוחך.
על ארבע. תפתח קצת את הרגליים. אני חושבת שלגברים אלוהים נתן את הכוח לזיין ומקובל ובנאלי, אבל נשים מזיינות הרבה יותר טוב. האגן שלי פועל במהרה. הסטרפ און עובד בקצב. מפלח ומרחיב עולמות, שבכלל לא חשבת שמישהו יגע בהם אי פעם. תראה מי שולטת. מי מעליך. עליך. הרעידות שלך כשאני, מזיינת אותך. ואיפה הזין שלך? יש לך ביצים? אני יודעת שלא, אין לך. עכשיו קרעתי אותך. עשיתי אותך לשלי. שיקשקתי אותך. הביצים שלך, עד כמה שזה בוטה, חביתה.
לא אוכל יותר לעמוד בפניך. אתה כל כך יפה עבד שלי. הריסים מסוככות על עיניך. אני ראיתי את צבען. שחורות, בוהקות, תמימות כל כך ואתה שבוי כל כך. הפה שלך עדין למרות השפתיים העבות שלך. הבעה חכמה יש לך
עבד יקר. שיערך מסודר אחיד. חייבת להחליק עליו. אני לא רשעית. אני אוהבת אותך. אלוהים יודע שרק עליך אני חושבת בלילה. כשאני מתקלחת ומחליקה את הסבון על גופי, כמהה מתי תעבור את כל הבחינות שיש לך לעבור,ותיגע בי.
אתה לא משאיר בי ברירות. יקר שלי, שפל ממני, נמוך ממני, עבד שלי.
הנח לי ואנשך את שפתך התחתונה בתשוקה. אנשק את סימני שיניי עם לשוני. אלטף אותף עם שפתיי הרכות. שפתיך נכנעות לי. פיך נפתח בפיסוק. מגרה אותך,עבד שלי. אוהבת אותך. בליטופים, נשיקות, זיונים, הצלפות, סטירות, אוהבת אותך. פשוט. ואתה?
המלכה שבי תסטור לך, חוצפן. מגפי העור שלי יפים? נכון? אז תנקה אותם, הם מלוכלכים. תלטף אותם עם לשונך,תעבור על העור השחור. אתה חי למען האבק שאני הולכת עליו מדי יום, האדמה קדושה מדי.
תגיד, אתה חושב שיגיע לך, חתיכת חלאה, שיגיע לך לעבור על איבריי, על עורי שלי? אתה מתייחד עכשיו עם עור חיה, כי אתה חיה בעצמך, גרוע מזה. אתה זונה שעושה הכל, כל מה שאומרים לה. כן,אתה זונה. גופך מלוכלך. רק רגע, גמרת לנקות? זו דעתך, לא דעתי. מישהו אמר לך להפסיק? לא טעים לך יותר? חבל.
ההצלפות שאצליף בך לא יהיו עונש. זהו הכבוד בשבילך שאני בכלל מסתכלת עליך, מורידה את עיניי נמוך כל כך. אליך.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש. שריקה באוויר ומיד אחר כך קול מצליף, חד, קורע. עם כל הצלפה בגבך החשוף לפניי, ישבנך הבתולי מדי, יותר מדי, עם כל הצלפה כוחי עולה על שלך, מחסל כל טיפת גאווה אם היתה לך לפני שבאת לפה, לפני שהייתי נוכחת לצידך.
הלו, הלו, אני מבחינה בדמעות זולגות או שסתם ככה?בוכה, מה?לא, לא נורא. יעבור לך, מתישהו. אתה גבר!תתגבר על זה!
בתעודת זהות כתוב שאתה גבר. אתה באמת חושב שאתה כזה? איפה הזין שלך בכלל אם כן? אני לא יודעת, אני לא מוצאת אותו. לא רואה אותו. הלך לאיבוד? אולי במשרד הפנים טעו. לא צריכה להיות לך זהות. אתה שלי. אני אחליט על כל שנייה ואני אקבע על מהלך אותו רגע בו תהיה לידי, לצדי, מתחתיי, מלקק את מגפיי.
עכשיו תגמור. לעזור לך? שדי נופלים לפניך, פטמותיי זקורות, מפחדת פן תרגיש. אתה רואה? גם לך יש, הנה. פטמות יפות יש לך. אולי נוסיף קישוטים? יש לי כמה אטבים. נורא מתאים לך. אני מחייכת. אתה נראה מגוחך.
על ארבע. תפתח קצת את הרגליים. אני חושבת שלגברים אלוהים נתן את הכוח לזיין ומקובל ובנאלי, אבל נשים מזיינות הרבה יותר טוב. האגן שלי פועל במהרה. הסטרפ און עובד בקצב. מפלח ומרחיב עולמות, שבכלל לא חשבת שמישהו יגע בהם אי פעם. תראה מי שולטת. מי מעליך. עליך. הרעידות שלך כשאני, מזיינת אותך. ואיפה הזין שלך? יש לך ביצים? אני יודעת שלא, אין לך. עכשיו קרעתי אותך. עשיתי אותך לשלי. שיקשקתי אותך. הביצים שלך, עד כמה שזה בוטה, חביתה.
לא אוכל יותר לעמוד בפניך. אתה כל כך יפה עבד שלי. הריסים מסוככות על עיניך. אני ראיתי את צבען. שחורות, בוהקות, תמימות כל כך ואתה שבוי כל כך. הפה שלך עדין למרות השפתיים העבות שלך. הבעה חכמה יש לך
עבד יקר. שיערך מסודר אחיד. חייבת להחליק עליו. אני לא רשעית. אני אוהבת אותך. אלוהים יודע שרק עליך אני חושבת בלילה. כשאני מתקלחת ומחליקה את הסבון על גופי, כמהה מתי תעבור את כל הבחינות שיש לך לעבור,ותיגע בי.
אתה לא משאיר בי ברירות. יקר שלי, שפל ממני, נמוך ממני, עבד שלי.
הנח לי ואנשך את שפתך התחתונה בתשוקה. אנשק את סימני שיניי עם לשוני. אלטף אותף עם שפתיי הרכות. שפתיך נכנעות לי. פיך נפתח בפיסוק. מגרה אותך,עבד שלי. אוהבת אותך. בליטופים, נשיקות, זיונים, הצלפות, סטירות, אוהבת אותך. פשוט. ואתה?
