כשהדברים מושלמים

היית שם, ממתינה, מחכה שאומר.
עירומה, כנגד הקיר, מעט קר.
סימני השוט שהצליף בישבנך,
ידיך מורמות, בסימן כניעתך.
יודע שאת שלי, שפחה אהובה.
מרגיש את רצונך, בהתמסרות כאובה.
רצונות מאוחדים, משיקים, ומשלימים.
בחיבור לא ברור, אבל כה מתאימים.
ידי אוחזת בשוט, שמעניש, ומכאיב.
את רוצה לחוש, לחוש בכלום סביב.
את רוצה להרגיש, לחיות בתשוקות.
לשחרר השדים, בידיים כבולות.
את כה כנועה, צריכה בכאב.
כי בתוכך, בגופך, הכול לחוץ, צורב.
צריכה לתת, מבפנים,כל כולך לתת.
שאקח השליטה, כך שתוכלי להרגיש,
שאת חופשיה, את עצמך להגיש.
אני אוהב, כי את נפלאה.
כשפחה, כזונה. כאשת שיחה.
מכיר ברגשותיי, אוהב כניעתך.
אוהב את חוכמתך, האישה שאת.
מחבק ומלטף, מקשיב לרצונך.
ויודע שאת שלי, תמיד, שארצה,
אוכל לקחת אותך כפי שאבחר.
אתמול, היום, וגם מחר.