צללים

שתיקה נמסה אל בין הצללים
שדים פנימיים מטיילים במעגלים
בקפה של הבוקר
סימן ראשון נראה,
ספק הצלפה ספק זריחה
פס נוסף נטמע
אור שקט בגלים מדודים
קצף בוהק אל מול ים סוער
שמיים רחוקים...
ממתי השמיים הפכו כה רחוקים?
אלפי משאלות נמסות, מתגמדות
בהבזק תנועה
צללים של אור ומחשבה
אספקלריה של תנועה
גלים טובעים בנשמה
כל מחשבה יוצרת מציאות
כל תנועה מקרינה אי וודאות
חלומות בצל הספק
כתמים בקפה
מעגלים, מעגלים
ברצף הבלתי הגיוני שבו אנו נושמים
את מהותנו
את הרוח הפראית
ותשוקה בלתי מרוסנת
אל מול העלטה
צללים נעים כבחלום, כבמחול
יד רכה מלטפת
הבל פה
נשימה חטופה
שוב נופלות הטיפות
נושרות בדממה
שקט...
עוד מעט ותגעש הסערה

מבט חטוף, מהיר אל הצללים בחשיכה
אל הכתמים שבקפה
שפתיים לוחשות ללא קול
את מה שהלב יודע
כמה

עוד מעגל נסגר נפתח
נשימה חטופה
הבזק של אור במבט