אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

צללים

מאת barbie​(נשלטת)     8 בפבר 05 525
שתיקה נמסה אל בין הצללים
שדים פנימיים מטיילים במעגלים
בקפה של הבוקר
סימן ראשון נראה,
ספק הצלפה ספק זריחה
פס נוסף נטמע
אור שקט בגלים מדודים
קצף בוהק אל מול ים סוער
שמיים רחוקים...
ממתי השמיים הפכו כה רחוקים?
אלפי משאלות נמסות, מתגמדות
בהבזק תנועה
צללים של אור ומחשבה
אספקלריה של תנועה
גלים טובעים בנשמה
כל מחשבה יוצרת מציאות
כל תנועה מקרינה אי וודאות
חלומות בצל הספק
כתמים בקפה
מעגלים, מעגלים
ברצף הבלתי הגיוני שבו אנו נושמים
את מהותנו
את הרוח הפראית
ותשוקה בלתי מרוסנת
אל מול העלטה
צללים נעים כבחלום, כבמחול
יד רכה מלטפת
הבל פה
נשימה חטופה
שוב נופלות הטיפות
נושרות בדממה
שקט...
עוד מעט ותגעש הסערה

מבט חטוף, מהיר אל הצללים בחשיכה
אל הכתמים שבקפה
שפתיים לוחשות ללא קול
את מה שהלב יודע
כמה

עוד מעגל נסגר נפתח
נשימה חטופה
הבזק של אור במבט

kiss of death​(לא בעסק)
כתיבה נהדרת, כבר אמרתי?
מדהים. כותבת, ומתבטאת באופן נהדר. נהנית לקרוא (;
09/02/05 12:14
RIS
מעבר בין תחושות
כמו במין קרדיוגרמה. את השורה הזו אהבתי במיוחד - קצף בוהק אל מול ים סוער/ שמיים רחוקים.../ ממתי השמיים הפכו כה רחוקים? וגם את - שקט/ עוד מעט ותגעש הסערה.... מרגיש כמו נוקטורנו של שופן.
09/02/05 19:00