חלומות אמיתיים

התחלתי להסתובב בדירה שלי הלוך וחזור, תוהה כיצד אפתיע את עצמי הפעם, איזו אווירה אשרה בדירה. אחרי הכל פעם ראשונה שאנחנו נפגשים למטרת סשן, ויש לברור כל חפץ וכל צליל. צלצול פלאפון, כיוון אחרון. אני רואה אותו מהחלון, מכוונת אותו לכניסה הנכונה דרך הטלפון. הוא לא רואה אותי. עולה בצעדים מדודים לקומה השנייה. הוא יודע טוב מאוד מה הוא אמור לעשות.

בצד חדר הכניסה מחכה לו חוטיני, כיסוי עיניים, מראה וסיגריה. הוא נכנס מבעד לדלת הפתוחה, נועל אותה וגם את הבריח מעל. כמה שניות עוברות עד שעיניו מתרגלות לאור הנרות. בראשו מהדהדות ההוראות שלי. "תתפשט, לבש את החוטיני ותדליק את הסיגריה. תפנה אל המראה, תסתכל לעצמך טוב טוב בעיניים תחליט אם אתה רוצה להמשיך!" הוא לוקח שאיפה עמוקה מהסיגריה, מתרגש אך נינוח, העניין נראה לו מבטיח ולא מזיק.

אולי כאן הזמן לתאר איך החדר נראה. כשנכנסים, מצד שמאל יש מדף מעליו מראה בגובה העיניים. על המדף חיכו כיסוי העיניים, הסיגריה, החוטיני והמראה. מעט יותר שמאלה היו שתי דלתות הזזה שהיו פתוחות
מספיק כדי שיוכל לעבור ביניהן על ארבע. החדר היה ריק מלבד שולחן שעליו הונח כל הציוד שנחוץ לי להמשך. בסוף החדר היו עוד שתי דלתות הזזה שהיו סגורות כמעט, רק נר דק עמד ביניהן, הפיץ אור לחדר. לידית הדלת מחובר חבל שבקצהו קולר מעור שחור. הוא נדרש, במידה וירצה להמשיך, להיכנס לחדר האמצעי על ארבע לבחון את החדר כדי שיוכל לנווט גם בלי לראות, ואז לשים את כיסוי העיניים ולומר - "אני לשירותך גבירתי".

כשהציץ בחדר יכל לראות לאור הנר היחיד בחדר את רגליי נעולות בסנדלים עם עקב גבוה (בערך 13 ס"מ) ועבה. הוא סרק את החדר במבטו ונכנס פנימה - "אני לשירותך גבירתי" הדהד קולו בחדר הריק והוא שם את כיסוי העיניים. הוריתי לו לזחול לכיווני כשאני מכוונת אותו קלות כל פעם שנראה כאילו הוא עומד לסטות מהמסלול הישיר אלי. מעט ימינה, מעט שמאלה, לבסוף לאחר דקה ארוכה הוא הגיע אליי, מצמיד את מצחו לרצפה כמו שאני אוהבת. אני מרימה את ראשו מעט, מלטפת את פניו ומנשקת קלות את שפתיו.

"אתה בטוח?"
"אני בטוח, גבירתי", ענה כמעט ללא קול.

כדי להפיג מעט את ההתרגשות קמתי והסתובבתי סביבו, מנסה לדובב אותו כדי לדעת מה בדיוק הוא מרגיש, מחזיקה בידי את השוט, שוט זנבות מזמש שחור, נותנת לו להריח את ריח העור והצלפה ראשונה נוחתת ליד אוזנו על הרצפה, גורמת לרעש גדול. הוא נבהל אך לא זז ממקומו. אני שומעת את נשימותיו הכבדות, ממשיכה להסתובב סביבו, מדברת עליו, עלי, על מה שיהיה, על מה שהוא, עבד אומלל, אפסון קטן, ועל מה שאני - אישה - גבירה, לא כמוהו.

הוא מיצג את כל הנחות בעולם ואילו אני את האור הלבן שכולם שואפים להגיע אליו. משפטים מסוג זה תמיד הצחיקו אותי אבל הפעם, הפעם זה פשוט התאים. ממשיכה לבדוק אותו במבטי, מדי פעם מטיילת על גבו עם גלגל כאב לא חד במיוחד אבל מורגש. חופנת את ביציו בידי מקפיצה אותן על כף ידי.

כשסיימתי להסתובב, לדבר, לבחון ולהצליף לידו עמדתי עם רגלי ליד פניו והוריתי לו להריח את רגלי, להריח ולא לגעת. כנראה שלא הייתי ברורה מספיק כי הוא התנפל על רגליי והחל ללקק חלק מהן. "עצור!" וכשזה לא עזר מיד העפתי את פניו הצידה עם רגלי.

"החלטת להתחכם אפס? כבר על ההתחלה לעשות צרות?"
"מצטער, לא עמדתי בפיתוי גבירתי. אני מתנצל…"
"שתוק אמרתי! תוריד את החוטיני."
"כן גבירתי."
"מהר, קדימה," תוך כדי שאני בועטת ברגליו, בירכיו, "קדימה, אמרתי," שמה עליו את הקולר שהיה תלוי על הדלת. "על ארבע, זריז!"

לוקחת שוט זנבות מגומי עדין. הצלפה ראשונה נוחתת – הצלפה די עדינה. לא רציתי לתת הכל בהתחלה. לבנות את הכאב, כמו שצריך. אחרי כמה הצלפות ששינו את הצבע על ישבנו לורדרד חמים ונעים לעין, עברתי לשוט הזמש מעבירה אותו על גופו, בעדינות מלטפת את ישבנו, ושוב סדרה של הצלפות. שומעת אותו נאנק, מרגישה שהוא על סף, מפסיקה וניגשת למקפיא, שם הכנתי מבעוד מועד גלידת וניל שאני יודעת שהוא אוהב.

מחממת מעט את השלגון על להבת הנר. השלגון מתחיל לטפטף. אני מטפטפת גלידה על ישבנו וגבו, שוברת את השלגון בידי מלטפת אותו ליטופי וניל. מטפטפת טיפה גם על כפות רגלי, כולו נהיה דביק. מניחה את השלגון בצד ומתיישבת על כורסא שהייתה מאחורי זוג הדלתות השני. נותנת לו לטעום את הגלידה מרגלי. ואח"כ מורה לו ללקק רק את רצועות
הסנדל מבלי לגעת ברגלי החשופה. מכוונת אותו דרך החבל שקשור לקולרו, כמובן שבעיניים עצומות.

הוא לא עומד בהוראה זו ולכן אני שמה על יד ימין כפפת לטקס – כמו של מנתחים, מורחת טיפת קיי ווי על האצבע המורה ומתחילה לעסות את פי הטבעת שלו. הוא גונח קלות ומבקש לשחרר טיפה את הברכיים כי כואבות לו הברכיים מהרצפה הקרה. אני מסרבת ומתחילה לחדור אליו עם אצבע אחת בלבד. לפתע עוצרת, ניגשת לשולחן ולוקחת משם ויברטור קטן בערך בגודל הזרת שלי. במקור זהו ויברטור המיועד לחדירה ווגינאלית. הוויברטור מחובר לשלט בחוט עדין כדי שאפשר יהיה לשלוף אותו בקלות החוצה. דרך השלט אני מכוונת את עוצמת הרטט הרצויה לי.

הרטט עדין עכשיו. נעים לו הוא מתנשף קלות ונאנח בהנאה. אני שוב מחדירה את האצבע פנימה דוחפת את הויברטור כמה שיותר עמוק ומגבירה את עוצמת הרטט. הוא נלחץ, מבקש להפסיק. אני מחליטה לרחם ומוציאה את הויברטור.

"תעמוד," אמרתי - מתירה את החבל מן הדלת ומתחילה לקשור אותו
מאמצע הקולר לבסיס הזין מסביב לביצים שני סיבובים חוזרת לקולר. ליפוף נוסף מסביב לקולר ובחזרה לזין, כורכת סביב הזין את החבל ומשם מושכת את הזין והביצים למטה ומעבירה את החבל באמצע ישבנו כאשר יש קשר שמגיע בדיוק לפי הטבעת שלו ומתחכך בו. ושוב חזרה לקולר, הפעם דרך הגב. מורידה אותו בחזרה על ארבע, מצמידה מצבטים קלים לביצים שלו. בזה הוא עומד.

מתקרבת לחזהו ומתחילה לגעת בעדינות בפטמות, לאט לאט, חלש ונעים, ומגבירה את העוצמה עד שפטמותיו נעשות קשות וזקורות. מוסיפה עוד שני מצבטים חזקים לפטמותיו, נראה שזה הגבול שלו מאחר שהוא מתחיל להתחנן שאוריד אותם ובוכה בכי עצור ללא דמעות.

"תפסת אותי ביום טוב," אמרתי ומשכתי את האטבים מפטמותיו.
נשימה של הקלה. "תודה גבירתי"
"שתוק! אני לא רוצה לשמוע אותך."

הוא שתק. שמתי אזיקים על רגליו ואזיקים על ידיו בודקת שהם לא לוחצים מדי. מחזירה אותו לרצפה על ארבע וחוזרת על המסאז' האנאלי. מתחילה להחדיר אצבע אחת. בזה הוא עומד וכשאני מנסה לצרף עוד אצבע הוא נאנק מכאב, אבל לא הפסקתי. מיד המשכתי עוד טיפה עד שהוא מגיע אל סף הכאב שלו וכמעט נשבר. הוצאתי את האצבעות והורדתי את כפפת הלטקס.

"אני רוצה אותך בעמידת ארבע אמיתית," אמרתי. הוא לא הבין למה התכוונתי אז הסברתי – "העמידה שאנחנו קוראים לה 'על ארבע' היא בעצם 'עמידת שש', ועכשיו אני רוצה שתרים את הברכיים ותהיה בעמידת ארבע אמיתית, ממש כמו גג רעפים אדום," צחקתי מהבדיחה של עצמי.

לקחתי מהשולחן מקל – כמו מקל תיפוף, והתחלתי במכות קלות על ישבנו. הוא ניסה להתחמק מהמכות על ידי זה שניסה להתכופף אך בעיטות החזירו אותו לתנוחה הרצויה גופו החל לרעוד מהמאמץ, בשילוב עם ההלקאות. משכתי עוד טיפה לסחוף אותו קדימה ונתתי לגופו להשתטח על הרצפה, רצוץ ללא כושר התנגדות רק רצון למנוחה.

"צמא?" שאלתי.
"כן, גבירתי."
"בבקשה," הצבעתי בידי על המרפסת, שם הכנתי לו מבעוד מועד קערת מים כיאה לכלבלב. חזרתי לשבת על הכורסא כשהוא לרגלי, רגל אחת מלקק ורגל אחת על צווארו מצמידה אותו לרצפה ולרגל השנייה. מדליקה לעצמי סיגריה ומאפרת על גבו. מקרבת את ראש הסיגריה הבוער לגבו אך לא נוגעת בעורו. לפתע הוא מפסיק ללקק.

"מה קרה? לא טעימות לך הרגליים שלי?"
הוא ממהר ואומר "לא, גבירתי, פשוט הסיגריה מלחיצה אותי גבירתי."
"אתה לא סומך עליי?" שאלתי.
"אני סומך," אמר והמשיך ללקק.

כשסיימתי את הסיגריה, כיביתי אותה במאפרה, קמתי מהכורסא בזריזות משאירה אותו עם הלשון בחוץ. "קום, כלב. הגיע הזמן לשטוף אותך." משכתי אותו בחבל, גורמת לכל האברים שקשורים להמשך. הוא מיהר אחרי בכדי להקל על כאבו.

הגענו בזריזות למקלחת – דחפתי אותו פנימה, מורידה ממנו את כיסוי העיניים כשאני מורה לו לעצום את עיניו ואת האזיקים כדי שלא יירטבו במים ומשאירה רק את הקולר והחבל. התרתי טיפה את החבל מאחר והזין
שלו נראה לי סגול מדי. השארתי רק את הקשירה בבסיס הזין. סובבתי אותו על הגב אלי, פותחת את ברז המים הקרים ושופכת עליו סבון. "תתנקה" אמרתי "לא מגיע לך שאני אגע בגופך העלוב".

הוא הסתבן במהירות מנקה את עצמו זריז משום שהמים קרים מאוד וקר לו. "בבקשה גבירתי, המים קרים," הוא אמר.
"קר לך..."
"כן, גבירתי."
"אז, קדימה, קצת פעילות גופנית. תתחיל לזיין את קיר המקלחת. קדימה, בכל הכוח, תראה לי איך אתה מזיין." לאט אני מוסיפה גם מים חמים בכדי שלא יתקרר ויחלה. אחרי הכל צריך לדאוג לרכוש פרטי, לא?

לאחר חמש דקות, נראה שהוא נקי. סובבתי אותו אליי עדיין בעיניים עצומות, נתתי לו מגבת שגדולה במעט מכף ידי. "תתנגב," אמרתי, והוא מיהר לעשות כך. לפתע ראיתי זיו של חיוך על פניו. משכתי מידיו את המגבת
בזריזות. "נראה לך באמת שאתה עומד לצחוק?" דחפתי אותו לקיר והתחלתי לסטור על פניו רצף של עשר סטירות הלוך ושוב. הוא נראה פתאום כל כך אומלל וכל כך קטן, מכופף את ברכיו, מנסה להגיע לרצפה לשבת עליה. החזקתי בזרועותיו לא נותנת לו לשבת.

המראה שלו היה כל כך מושפל. חייכתי לעצמי – "זה ילמד אותך לקח," אמרתי. הוצאתי אותו מהמקלחת, החזרתי את כיסוי העיניים ומשכתי אותו אחרי לחדר השינה. הוא עמד בחדר החשוך, גבו כפוף כדי להקל את הלחץ מהקשירה על הביצים. "לא לזוז!" אמרתי. הוא נשאר עומד, לא זז בפתח החדר.

נכנסתי לחדר והדלקתי נר נוסף. "איך אתה מרגיש?" לחשתי לאוזנו.
"אני בספייס," ענה והשתתק.
הורדתי את כיסוי העיניים והתרתי את החבל כך שנשאר רק הקשר לקולר. נשכבתי על המיטה מושכת אותו אליי עם החבל מכוונת אותו אל כפות רגליי.

"תוריד את הסנדלים," אמרתי. הוא הוריד בזהירות עדיין עם עיניו
עצומות. "תלקק ותמצוץ," הוריתי לו, והוא, בתאווה, מוצץ ומלקק את כפות רגליי, לא משאיר סנטימטר בלתי מלוקק, מוצץ אצבע אחרי אצבע, עקב אחרי עקב, נראה שהוא לא יודע שובע מרגלי.

עצרתי אותו לשנייה והורדתי את מכנסיי. "מותר לך לזיין את המיטה תוך כדי שאתה מלקק אותי," מושכת אותו עם החבל במעלה רגלי כשהוא מלקק כל חלק, מעביר את לשונו המחוספסת מביא אותי לרמות גבוהות של עונג, ולבסוף מגיע אל מפשעתי, מלקק את התחתונים. אני מרימה את אגני ומזיזה את ראשו עם כף רגלי לכיוון הישבן שלי הוא מבין את הרמז ומלקק את התחת מכל כיוון דוחף את לשונו פנימה.

במשיכה אחת אני מורידה את התחתונים, מניחה אותם לצד המיטה ודוחפת את ראשו לתוכי כמו תינוק שרוצה לחזור פנימה לרחם אימו. סוגרת על ראשו את רגליי ושולטת בקצב נשימותיו. הוא מביא אותי לשיאים של עונג עד הפורקן. אני משחררת אותו ואז נשכבת בהנאה על המיטה בשלווה. הוא לידי, יודע לא לזוז, לתת לי זמן להתאושש.

אחרי מנוחה קלה אני חוזרת אליו. קושרת אותו שוב וגוררת אותו אחרי לסלון, שם הוא מחכה על ארבע. אני מתחילה לשפוך עליו מים קרים וכשהוא מסתובב להבין מה נשפך עליו, מצטרף גם חול. אני דוחפת אותו עם רגליי.הוא נשכב על הגב עם רגליים למעלה וסופג, לעידוד, בעיטות קלילות בצידיי הגוף.

והוא, על גחונו, בשיא השפלתו, מתחנן ובוכה בכדי שאפסיק. מושכת אותו אליי בחזרה למקלחת שוטפת אותו עם מים חמים מתירה את הקשרים.. מסבנת אותו נותנת לו להתנגב היטב. חוזרים למיטה. "תפתח את העיניים," לחשתי לו, כשהוא נמצא בפניו מול פני, עיניים מול עיניים.

על פניו מתפשט חיוך של אושר והקלה. הוא שוכב על הגב ואני מלטפת אותו קלות, מעבירה את ידי בעדינות על הזין שלו ועל הביצים. "תעשה ביד," אני מורה, והוא מתחיל, לאט לאט מגביר את הקצב ומיטיב את האחיזה לפי פקודותיי, עד שלבסוף גומר בתרועה. "לך תתנקה," אמרתי, וכשחזר נשכבנו שנינו על המיטה ונרדמנו חבוקים.