פגישה מטריפה ברחוב
מאת מאסטר יקיר(שולט)
5 במרץ 2005
שלישי, עשר בבוקר. אני חוזר מסידור, ממהר להגיע הביתה לייצב את נשימותיי הכואבות מהשתוללות יתר. כיכר המושבות, מחשב אם לרדת אל אפילת המנהרה, כדי לחצות את הכביש, או פשוט לנתב את צעדיי בין המכוניות, באין מעבר חצייה.
בעודי מתלבט, באם לרדת אל המחנק שבמנהרה, עיניי קולטות עיניים גבריות, המודדות את גופי. במקביל, עוצר לידי גבר, ספק שיכור ספק מסומם ומבקש סיגריה. אני מגיש לו ומדליק את המצית. לא מסתכל אם הסיגריה נדלקה. אני עומד כשהמצית דולק בין ידיי ועיניי עדיין צלובות במבטיו של הגברבר, הבוחן אותי, כשהוא ממתין בתור לבנקט. לפתע הוא מחייך. אני משיב לו. הוא סימן עם אגודלו פעולה של לחיצה. מיד קלטתי שזו פעולת הדלקת המצית ואז הבחנתי, שאני עדיין עומד שם, מדליק את הסיגריה לגבר ההוא, שכבר מזמן התרחק. לא זוכר אם הוא הודה לי, אך מבוכתי החלה מציפה את פניי בגוונים עזים של אדום.
ממשיך ללכת וחולף קרוב לגופו של הגברבר. נעצר לשנייה ארוכה ובוחן את התופעה המדליקה אותי. גברי, בן עשרים וחמש מקסימום, ראש מגולח, זיפים פרועים ובלתי מסורטטים על לחיים נוקשות. חולצה לבנה, מכופתרת עד קצת מעל הטבור, כאשר בחלקה העליון, היא חושפת חזה, שעיר עד חמדה, בין חטוב לשרירי. זרועותיו עומדות לפוצץ את הבד העוטף אותן. בעודי מחשב את אחיזתי בהן, עיניי נופלות על ג'ינס התכלת, המכסה טפח ומבליט תְפוּחִים. אני שולח לעברו חיוך חרמני והוא משיב לי בייחום, חיוך מבויש, משהו.
אני עושה עוד כמה צעדים וזורק את ראשי לאחור, לבחון שוב את האובייקט התורני. וכמו שפיללתי, הגיע תורו להשתמש בבנקט, מה שהקנה לי את האפשרות להציץ ולא בחטף אל צמד עכוזיו, הכלואים מתחת לג'ינס. ההתרחשות מתחת לג'ינס השחור שלי, גורמת לי להמתין ליד איזה חלון ראווה. אני לא רואה כלום בחלון, אלא את גופו המפרכס מתחת לגופי. שולח פזילה לעברו והיא נתקלת בפזילתו אלי. הוא קורץ ואני כבר יודע, שהוא יהיה הנבעל, שבעכוזיו ימצא הזין שלי נחמה טרופה.
הוא מקפל את השטרות, דוחף אותם אך בקושי לכיס הג'ינס המהודק לגופו ומתקרב אלי. עיניו הזועקות תשוקה, מביטות אל אישוניי השקופים מתאווה ושפתיו רוטטות באומרן, שהוא כרגע, באמצע העבודה, אבל... אני מושיט לו יד מתמוגגת להיכרות. כפו ננעלה בכפי כשאמתי מתקפלת ומתגנבת אל מרכז כף ידו ומדגדגת לו בטירוף את כל הגירויים. נשימותיו עומדות על סף עילפון מצטבר. ברגע הזה בדיוק אני אוחז בבליטה שלי ומוסר לו את מספר הפלאפון. אצבעו עוברת ברעד על מקשי הפלאפון שלו ואני משחרר את אחיזתי מכף ידו ומתרחק. למרות רצוני העז להביט בו שוב, אני מחיש את צעדיי ומתרחק מהמקום.
דירתי ממוקמת מעבר לכביש. הליכה של דקה בצעדים איטיים-רגילים ועוד בטרם הגיעי אל פתח הבניין, הפלאפון רוטט לי בכיס. מספר לא מוכר. קול גברי מתגמגם אל תוך אוזני ומרעיד את תוף תשוקותיי. הוא שואל, מתי נוכל להיפגש. למרות הייחום הגואה, הבטחתי לו שעוד הערב, ומורה לו להתקשר לקראת שבע בערב. אני מנתק את השיחה ומנסה להעסיק את עצמי בסידור הבית, על מנת שלא להתבוסס בחרמנות התוקפת והמתגברת.
הזין שלי מצליח להירגע ואחר הצהריים אני יוצא לסידור נוסף. בהמתיני לתורי, שוב מרטיט לי הפלאפון את אזור הירך. אני מזהה כבר את המספר ובכל זאת שואל מי זה. הוא מזכיר לי את ההיכרות של הבוקר ואני שואל אותו מה השעה אצלו. הוא לוחש לי את הארבע של השעון אבל... אני מבשר לו שאני עסוק ברגע זה ודורש שיתקשר שוב אחרי שש בערב.
מסיבות שונות, הסידור הנוכחי התפקשש לי. אני יורד מהשרות של קו חמש ביהודה הלוי והולך לכיוון כיכר המושבות, היכן שפגשתי בו בבוקר. בעודי הוזה בגופו, הוא ניצב מולי במלוא הדרו, בדיוק ליד אותו חלון ראווה. חיוך ענוג מציף את אותן לחיים נוקשות, המעוטרות באותם זיפי הבוקר. אני מזכיר לו להתקשר אחרי שש בערב והולך להחליף את מצעי המיטה.
אני מדמיין אותו שוכב על ריבועי ביטנו, כאשר עכוזיו השריריים נישאים מפושקים להנאותיי. הזין שלי לובש זיקפת פרא ובלי כל השתהות, אני מחייג אליו ומצווה עליו להקדים. מקלחת מהירה מסירה מעל גופי את בדלי זיעת אותה התרוצצות של אחר הצהריים. המגבת מעודדת את יצרי ואך בקושי אני רוכס את כפתורי הגי'נס על אזור חלציי. באותה מהירות, אני קובע את המראה הגדולה בצמוד למיטה שבחדר השינה.
הצלצול בפעמון הדלת מרטיט שוב את זיקפתי. אני ניגש בהבעת אדישות בלתי מוצלחת ופותח את פיו בעזרת לשוני החודרנית. היא מלקקת את לשונו הבשרנית והיצמדות גופי אל גופו הייתה מתבקשת ובלתי נמנעת. מוביל אותו אל חדר השינה כשבדרך, במעבר, הוא מתפעל מגודלה של הדירה. אני מחליט להיות מאופק ועושה לו סיור קצר בדירה. מדלג במכוון על הד'אנגן הפרטי שלי ומכוון את גופו לעבר המיטה.
הוא מתיישב בקצה מרוחק ואני חולץ נעליים ונשכב על צידי, כשראשי נתמך בכף ידי. לשוני מושטת וחורצת את גורל שפתיו לנשיקה לחה וארוכת סערות. גופי מטפס על גופו ואצבעותיי ממששות את זקירות פטמותיו, כשבאינסטינקט הטבעי להן, מבקשות למולל אותן עד כאב. הן מנסות. לאט. לאט, כדי לא להביא אותו למצב של טראומה. הוא מתחנן לזהירות מצדי. אני מבין שאולי קצת הגזמתי בעוצמה, אך הוא מבשר לי על רגישות פטמותיו מאז ביקורו בלונדון, בו מישהו "התעלל" בפטמותיו בנשיכות ומשיכות.
אני מחייך... "כעת אני מבין", הוא לוחש. אני מנסה לדעת מה הוא מבין כעת. הוא מנחש שאני בקטע של סאדו וממהר להבהיר שהוא רחוק מהעולם הזה. אני לא מאשר ולא מכחיש, רק מוסיף לחייך חיוך עקרבי וממזרי. אני שולח לשון לפיטמה ומעסה אותה תוך כדי נשיכה, בהתחלה עדינה, שהולכת ונוגסת חזק יותר ויותר. הוא נאנק ומתפתל. אני רומז לו שיוריד לי את החולצה והקעקוע שעל זרועי מאשר לו את חשדו. אני מציע לו לראות את החדר שהסתרתי קודם מפניו.
מוביל אותו, תוך היצמדות בלתי מתפשרת אל אחוריו. עיניו נפערות מגודל התמיהה. הוא מנסה לבלוע את זיעת הפחד הניגרת ממצחו, אשר באחת, לבש קמטי חרדות. אני מנסה להרגיע אותו בליטוף רך ומחזיר אותו לחדר השינה. אני נשכב על המיטה ומסמן לו לשכב לצידי. אוחז את ידו ומוביל אותה אל זיקפת הפרא שלי. מוריד לו את החולצה ומכוון את ראשו אל חזי השעיר. לשונו חולפת על פטמותיי בליקוק מטריף וכל חושיי מבקשים להתפוצץ.
ידי מנווטת את פיו אל ביטני התחתונה, כאשר ידי השנייה מכוונת את אצבעותיו אל כפתורי הג'ינס שלי. הוא פותח אותם באיטיות ובמגעים רכים ידו עוברת על הזין שלי ומנסה לבחון היכן הוא מסתיים. המסע היה ארוך עד לקצהו ואני, בטובי, כיוונתי את שפתיו אל בסיסו של הזין, תוך הוראה שיחזור על המסע אך הפעם בשפתיו. הן מתמזגות היטב עם הזיקפה, אך גרונו החל להתייסר מן החדירה אל עומקו של פיו.
אני חס על גרונו כי הברק הלח שבעיניו סימן מצוקה של חנק. אני מתפשט. הוא מחקה אותי ומסיר את בגדיו. אני שולח יד אל עכוזיו, שכמו שדמיינתי, מוצקים הם וסוגרים היטב על פיתחו. אני מנסה לפשקם בשתי ידי ומגלה את הצרות של החור המבצבץ בתאווה. שולח לשם אצבע חוקרת. הוא מכווץ את שריריו עליה, מתוך מחשבת הפחד, שעליו להיפתח גם לקבל את הזין הממש לא קטן שלי בתוכו. אני מלטף ומעסה את המקום. יורק על הפתח המדהים הזה ובאחת מחדיר את האצבע. גניחת כאב אחת, מיותמת ומיוחמת, נפלטת מגרונו, אשר ניכר בו עדיין החנק של קודם ואני מרטיב בעוד יריקה עסיסית ומוסיף עוד אצבע.
מרחיב לו את החור. נוגע בחשקים הפנימיים שלו ומלטף את הכאב המתפרץ. הכאב שלו, התפתלויותיו לנוכח העינוי הזה של החור שלו ותגובותיו המתייסרות, מענגים אותי. מציפים את סיפוקי בתאווה אדירה והזין שלי, בזיקפה מטורפת מבקש להתביית עמוק בתוך האור האפל של כאביו המגרים. שלפתי את הקונדום, שהסתרתי מתחת לכר והעברתי אותו באיטיות על הזין שלי. לאחר מכן שפתיו ליקקו אותו כשהוא עדיין ארוז ואני מניח אותו בין שפתיו. הוא אוחז בו ברעד ומשיל את האריזה. אני מביא ג'ל להקלת החדירה ושוכב לי מובס לרגלי תשוקותיי, בשעה שהוא מלביש את הקונדום על הזין שלי.
מגיש לו את הג'ל והוא מלטף את הזין שלי עם כמות רצינית כאשר את הנותר על אצבעותיו, הוא מורח על ובפיתחו. אני משכיב אותו על גבו, אוחז ברגליו ומניפן גבוה לצדדים. החור שלו מתגרה בזין אחוז הטירוף שלי ואני מתכוון אל הפתח. הוא מתחנן להתחשבות, שהרי זו הפעם הראשונה שלו לנסות להכיל זין בתוך קרביו המיוחמים.
אני חודר באיטיות. ראש הזין שלי נוגע בפתח ומרחיב אותו. נוגע ונסוג. וחוזר חלילה, עד שמסתמנת אפשרות להתקדם הלאה ולהסתער קדימה. אחרי כל כמה סנטימטרים, אני מבצע נסיגות מרגיעות ועוטף את גניחות כאביו בנשיקות חושקות. ככל שגניחותיו גוברות, הייחום שלי פורץ ובאחת, אני מבתק את קירות בתוליו. התנוחה מכאיבה לו. אני מורה לו להיות על ארבע, כדי שיחוש וילמד מהו כאב שבחדירה. הוא זועק. אני ממשיך לזיין חזק ובעוצמה ומנסה לשכנע אותו, שכך הוא רוצה את זה. שכך הוא אוהב את זה ושוב משנה לו את התנוחה.
מרים את עכוזיו בפישוק רחב כשהוא על גבו ואני בעמידה כפופה מעליו, מזיין לו את התחת בפראות מיוחמת ונטולת רחמים. הוא מתמכר לכאב ומוסר את כל פיתחו. מדי פעם הוא מבקש מנוחה להרגעת הכאב, אך לא תמיד נענה בחיוב, כי בכל פעם בה הוא מבקש, אני בדיוק עומד להתפוצץ בתוכו ואז ידי מועכת את פניו ושיניי הערפדיות ננעצות כמעט בעורק הראשי שלו.
שעה וחצי של זיון אגרסיבי מלמדות אותו לקבל זין כמו שצריך לקבל, על מנת לחוש אותו באמת. תנוחות מתנוחות שונות מגלות לו עד כמה החור שלו יכול להיפתח ולהשתפד. הוא מגיע לגירוי עצום, אך מאבד את כוחותיו לאונן. אני, מפוּצָץ מעונג ומהנאה, מתלבש לאיטי ומלווה אותו ליציאה. הוא מבקש לשמור על קשר.
בשבת, לשעה וחצי של השיעור הראשון, אני מוסיף לו עוד שעה וחצי ובמשך שלוש שעות הזין שלי חוקר את כל מבואותיו, כאשר אני מוסיף אלמנטים של השפלות ושליטה. במוצ"ש הוא מצלצל לשאול מתי נפגשים...
"כשארצה אותך, או יותר נכון, כשארצה את התחת שלך לעינוגים שלי, אתקשר", אני קובע לו בקשיחות ומהדק את שליטתי המתוכננת.
בעודי מתלבט, באם לרדת אל המחנק שבמנהרה, עיניי קולטות עיניים גבריות, המודדות את גופי. במקביל, עוצר לידי גבר, ספק שיכור ספק מסומם ומבקש סיגריה. אני מגיש לו ומדליק את המצית. לא מסתכל אם הסיגריה נדלקה. אני עומד כשהמצית דולק בין ידיי ועיניי עדיין צלובות במבטיו של הגברבר, הבוחן אותי, כשהוא ממתין בתור לבנקט. לפתע הוא מחייך. אני משיב לו. הוא סימן עם אגודלו פעולה של לחיצה. מיד קלטתי שזו פעולת הדלקת המצית ואז הבחנתי, שאני עדיין עומד שם, מדליק את הסיגריה לגבר ההוא, שכבר מזמן התרחק. לא זוכר אם הוא הודה לי, אך מבוכתי החלה מציפה את פניי בגוונים עזים של אדום.
ממשיך ללכת וחולף קרוב לגופו של הגברבר. נעצר לשנייה ארוכה ובוחן את התופעה המדליקה אותי. גברי, בן עשרים וחמש מקסימום, ראש מגולח, זיפים פרועים ובלתי מסורטטים על לחיים נוקשות. חולצה לבנה, מכופתרת עד קצת מעל הטבור, כאשר בחלקה העליון, היא חושפת חזה, שעיר עד חמדה, בין חטוב לשרירי. זרועותיו עומדות לפוצץ את הבד העוטף אותן. בעודי מחשב את אחיזתי בהן, עיניי נופלות על ג'ינס התכלת, המכסה טפח ומבליט תְפוּחִים. אני שולח לעברו חיוך חרמני והוא משיב לי בייחום, חיוך מבויש, משהו.
אני עושה עוד כמה צעדים וזורק את ראשי לאחור, לבחון שוב את האובייקט התורני. וכמו שפיללתי, הגיע תורו להשתמש בבנקט, מה שהקנה לי את האפשרות להציץ ולא בחטף אל צמד עכוזיו, הכלואים מתחת לג'ינס. ההתרחשות מתחת לג'ינס השחור שלי, גורמת לי להמתין ליד איזה חלון ראווה. אני לא רואה כלום בחלון, אלא את גופו המפרכס מתחת לגופי. שולח פזילה לעברו והיא נתקלת בפזילתו אלי. הוא קורץ ואני כבר יודע, שהוא יהיה הנבעל, שבעכוזיו ימצא הזין שלי נחמה טרופה.
הוא מקפל את השטרות, דוחף אותם אך בקושי לכיס הג'ינס המהודק לגופו ומתקרב אלי. עיניו הזועקות תשוקה, מביטות אל אישוניי השקופים מתאווה ושפתיו רוטטות באומרן, שהוא כרגע, באמצע העבודה, אבל... אני מושיט לו יד מתמוגגת להיכרות. כפו ננעלה בכפי כשאמתי מתקפלת ומתגנבת אל מרכז כף ידו ומדגדגת לו בטירוף את כל הגירויים. נשימותיו עומדות על סף עילפון מצטבר. ברגע הזה בדיוק אני אוחז בבליטה שלי ומוסר לו את מספר הפלאפון. אצבעו עוברת ברעד על מקשי הפלאפון שלו ואני משחרר את אחיזתי מכף ידו ומתרחק. למרות רצוני העז להביט בו שוב, אני מחיש את צעדיי ומתרחק מהמקום.
דירתי ממוקמת מעבר לכביש. הליכה של דקה בצעדים איטיים-רגילים ועוד בטרם הגיעי אל פתח הבניין, הפלאפון רוטט לי בכיס. מספר לא מוכר. קול גברי מתגמגם אל תוך אוזני ומרעיד את תוף תשוקותיי. הוא שואל, מתי נוכל להיפגש. למרות הייחום הגואה, הבטחתי לו שעוד הערב, ומורה לו להתקשר לקראת שבע בערב. אני מנתק את השיחה ומנסה להעסיק את עצמי בסידור הבית, על מנת שלא להתבוסס בחרמנות התוקפת והמתגברת.
הזין שלי מצליח להירגע ואחר הצהריים אני יוצא לסידור נוסף. בהמתיני לתורי, שוב מרטיט לי הפלאפון את אזור הירך. אני מזהה כבר את המספר ובכל זאת שואל מי זה. הוא מזכיר לי את ההיכרות של הבוקר ואני שואל אותו מה השעה אצלו. הוא לוחש לי את הארבע של השעון אבל... אני מבשר לו שאני עסוק ברגע זה ודורש שיתקשר שוב אחרי שש בערב.
מסיבות שונות, הסידור הנוכחי התפקשש לי. אני יורד מהשרות של קו חמש ביהודה הלוי והולך לכיוון כיכר המושבות, היכן שפגשתי בו בבוקר. בעודי הוזה בגופו, הוא ניצב מולי במלוא הדרו, בדיוק ליד אותו חלון ראווה. חיוך ענוג מציף את אותן לחיים נוקשות, המעוטרות באותם זיפי הבוקר. אני מזכיר לו להתקשר אחרי שש בערב והולך להחליף את מצעי המיטה.
אני מדמיין אותו שוכב על ריבועי ביטנו, כאשר עכוזיו השריריים נישאים מפושקים להנאותיי. הזין שלי לובש זיקפת פרא ובלי כל השתהות, אני מחייג אליו ומצווה עליו להקדים. מקלחת מהירה מסירה מעל גופי את בדלי זיעת אותה התרוצצות של אחר הצהריים. המגבת מעודדת את יצרי ואך בקושי אני רוכס את כפתורי הגי'נס על אזור חלציי. באותה מהירות, אני קובע את המראה הגדולה בצמוד למיטה שבחדר השינה.
הצלצול בפעמון הדלת מרטיט שוב את זיקפתי. אני ניגש בהבעת אדישות בלתי מוצלחת ופותח את פיו בעזרת לשוני החודרנית. היא מלקקת את לשונו הבשרנית והיצמדות גופי אל גופו הייתה מתבקשת ובלתי נמנעת. מוביל אותו אל חדר השינה כשבדרך, במעבר, הוא מתפעל מגודלה של הדירה. אני מחליט להיות מאופק ועושה לו סיור קצר בדירה. מדלג במכוון על הד'אנגן הפרטי שלי ומכוון את גופו לעבר המיטה.
הוא מתיישב בקצה מרוחק ואני חולץ נעליים ונשכב על צידי, כשראשי נתמך בכף ידי. לשוני מושטת וחורצת את גורל שפתיו לנשיקה לחה וארוכת סערות. גופי מטפס על גופו ואצבעותיי ממששות את זקירות פטמותיו, כשבאינסטינקט הטבעי להן, מבקשות למולל אותן עד כאב. הן מנסות. לאט. לאט, כדי לא להביא אותו למצב של טראומה. הוא מתחנן לזהירות מצדי. אני מבין שאולי קצת הגזמתי בעוצמה, אך הוא מבשר לי על רגישות פטמותיו מאז ביקורו בלונדון, בו מישהו "התעלל" בפטמותיו בנשיכות ומשיכות.
אני מחייך... "כעת אני מבין", הוא לוחש. אני מנסה לדעת מה הוא מבין כעת. הוא מנחש שאני בקטע של סאדו וממהר להבהיר שהוא רחוק מהעולם הזה. אני לא מאשר ולא מכחיש, רק מוסיף לחייך חיוך עקרבי וממזרי. אני שולח לשון לפיטמה ומעסה אותה תוך כדי נשיכה, בהתחלה עדינה, שהולכת ונוגסת חזק יותר ויותר. הוא נאנק ומתפתל. אני רומז לו שיוריד לי את החולצה והקעקוע שעל זרועי מאשר לו את חשדו. אני מציע לו לראות את החדר שהסתרתי קודם מפניו.
מוביל אותו, תוך היצמדות בלתי מתפשרת אל אחוריו. עיניו נפערות מגודל התמיהה. הוא מנסה לבלוע את זיעת הפחד הניגרת ממצחו, אשר באחת, לבש קמטי חרדות. אני מנסה להרגיע אותו בליטוף רך ומחזיר אותו לחדר השינה. אני נשכב על המיטה ומסמן לו לשכב לצידי. אוחז את ידו ומוביל אותה אל זיקפת הפרא שלי. מוריד לו את החולצה ומכוון את ראשו אל חזי השעיר. לשונו חולפת על פטמותיי בליקוק מטריף וכל חושיי מבקשים להתפוצץ.
ידי מנווטת את פיו אל ביטני התחתונה, כאשר ידי השנייה מכוונת את אצבעותיו אל כפתורי הג'ינס שלי. הוא פותח אותם באיטיות ובמגעים רכים ידו עוברת על הזין שלי ומנסה לבחון היכן הוא מסתיים. המסע היה ארוך עד לקצהו ואני, בטובי, כיוונתי את שפתיו אל בסיסו של הזין, תוך הוראה שיחזור על המסע אך הפעם בשפתיו. הן מתמזגות היטב עם הזיקפה, אך גרונו החל להתייסר מן החדירה אל עומקו של פיו.
אני חס על גרונו כי הברק הלח שבעיניו סימן מצוקה של חנק. אני מתפשט. הוא מחקה אותי ומסיר את בגדיו. אני שולח יד אל עכוזיו, שכמו שדמיינתי, מוצקים הם וסוגרים היטב על פיתחו. אני מנסה לפשקם בשתי ידי ומגלה את הצרות של החור המבצבץ בתאווה. שולח לשם אצבע חוקרת. הוא מכווץ את שריריו עליה, מתוך מחשבת הפחד, שעליו להיפתח גם לקבל את הזין הממש לא קטן שלי בתוכו. אני מלטף ומעסה את המקום. יורק על הפתח המדהים הזה ובאחת מחדיר את האצבע. גניחת כאב אחת, מיותמת ומיוחמת, נפלטת מגרונו, אשר ניכר בו עדיין החנק של קודם ואני מרטיב בעוד יריקה עסיסית ומוסיף עוד אצבע.
מרחיב לו את החור. נוגע בחשקים הפנימיים שלו ומלטף את הכאב המתפרץ. הכאב שלו, התפתלויותיו לנוכח העינוי הזה של החור שלו ותגובותיו המתייסרות, מענגים אותי. מציפים את סיפוקי בתאווה אדירה והזין שלי, בזיקפה מטורפת מבקש להתביית עמוק בתוך האור האפל של כאביו המגרים. שלפתי את הקונדום, שהסתרתי מתחת לכר והעברתי אותו באיטיות על הזין שלי. לאחר מכן שפתיו ליקקו אותו כשהוא עדיין ארוז ואני מניח אותו בין שפתיו. הוא אוחז בו ברעד ומשיל את האריזה. אני מביא ג'ל להקלת החדירה ושוכב לי מובס לרגלי תשוקותיי, בשעה שהוא מלביש את הקונדום על הזין שלי.
מגיש לו את הג'ל והוא מלטף את הזין שלי עם כמות רצינית כאשר את הנותר על אצבעותיו, הוא מורח על ובפיתחו. אני משכיב אותו על גבו, אוחז ברגליו ומניפן גבוה לצדדים. החור שלו מתגרה בזין אחוז הטירוף שלי ואני מתכוון אל הפתח. הוא מתחנן להתחשבות, שהרי זו הפעם הראשונה שלו לנסות להכיל זין בתוך קרביו המיוחמים.
אני חודר באיטיות. ראש הזין שלי נוגע בפתח ומרחיב אותו. נוגע ונסוג. וחוזר חלילה, עד שמסתמנת אפשרות להתקדם הלאה ולהסתער קדימה. אחרי כל כמה סנטימטרים, אני מבצע נסיגות מרגיעות ועוטף את גניחות כאביו בנשיקות חושקות. ככל שגניחותיו גוברות, הייחום שלי פורץ ובאחת, אני מבתק את קירות בתוליו. התנוחה מכאיבה לו. אני מורה לו להיות על ארבע, כדי שיחוש וילמד מהו כאב שבחדירה. הוא זועק. אני ממשיך לזיין חזק ובעוצמה ומנסה לשכנע אותו, שכך הוא רוצה את זה. שכך הוא אוהב את זה ושוב משנה לו את התנוחה.
מרים את עכוזיו בפישוק רחב כשהוא על גבו ואני בעמידה כפופה מעליו, מזיין לו את התחת בפראות מיוחמת ונטולת רחמים. הוא מתמכר לכאב ומוסר את כל פיתחו. מדי פעם הוא מבקש מנוחה להרגעת הכאב, אך לא תמיד נענה בחיוב, כי בכל פעם בה הוא מבקש, אני בדיוק עומד להתפוצץ בתוכו ואז ידי מועכת את פניו ושיניי הערפדיות ננעצות כמעט בעורק הראשי שלו.
שעה וחצי של זיון אגרסיבי מלמדות אותו לקבל זין כמו שצריך לקבל, על מנת לחוש אותו באמת. תנוחות מתנוחות שונות מגלות לו עד כמה החור שלו יכול להיפתח ולהשתפד. הוא מגיע לגירוי עצום, אך מאבד את כוחותיו לאונן. אני, מפוּצָץ מעונג ומהנאה, מתלבש לאיטי ומלווה אותו ליציאה. הוא מבקש לשמור על קשר.
בשבת, לשעה וחצי של השיעור הראשון, אני מוסיף לו עוד שעה וחצי ובמשך שלוש שעות הזין שלי חוקר את כל מבואותיו, כאשר אני מוסיף אלמנטים של השפלות ושליטה. במוצ"ש הוא מצלצל לשאול מתי נפגשים...
"כשארצה אותך, או יותר נכון, כשארצה את התחת שלך לעינוגים שלי, אתקשר", אני קובע לו בקשיחות ומהדק את שליטתי המתוכננת.
