מקבץ שירים (2)
יש סערה שקטה בי עכשיו. / אני נושמת אותה עם פעימות הלב / מקשיבה לצווחתה האילמת / בוהה ברסיסי גשם הזעף / מתנפץ על דפנות הלב...
חלומות
בין קפלי זיכרונות
בין היה להווה
אסרתי מנזר של שתיקות
בין כתליו הטחובים
הלחים מדמעות
גנזתי שרידי נשיקות
טעמן מייבב את מות התשוקה
אי אז להטה קיומן
ובוכות הן שמות
ובוכות הן תווים
שגוועו בין שיניו של הזמן
ומתוך ערפילי שנת תהומות
יתנגן פעמון המנזר
מרעיד בתוכי מיתרי זיכרונות
מגבש חטאיי העבר
וכאילו לא תם טעמן על שפתיי
וכמו לחישת רפאים
יצוף החטא וילחש קיומו
חרוט בכתביי החיים
נשימות קצובות
של שנת חלומות
מזמרות חסדיי מבפנים
בוקע שרידן בנקבי עורי
מזכך בי מצפון של ימים
***
סערה שקטה
יש סערה שקטה בי עכשיו.
אני נושמת אותה עם פעימות הלב
מקשיבה לצווחתה האילמת
בוהה ברסיסי גשם הזעף
מתנפץ על דפנות הלב
החמימות הבטוחה מנחמת
מנוונת
מחוייכת ברשעותה
צופה בדממה בתאווה ההיא
לפרוץ את השקט
לעמוד מול הזעף המסמא
ולצרוח אל השמים השחורים
עוצמת עיניים
שוקעת לאחור בקטיפת השקט
מקשיבה לסערה.
***
עלטה מסויימת
יש בי עלטה מסויימת
שוכנת תחת מצבת עבר
יודעת אני היותה
גם אם שקטה היא פנימה
יש בי עלטה מסויימת
אנושית,
יונקת משקעי חיים
עשויים זיכרון של מגע
טעם של אז
טעם של עכשיו
לא זכאי חיות הוא..
יש עלטה בי
מתובלת כאב לא מודע
ומודע עם חוקים
מהולת עצב לא צפוי
ועצב יזום
שזורת זעקות חמס
ותקווה
עצומת עיני מוות
ותאווה
ומרפדת היא זוהר עליון
בוהק לשד קיומי
על שברי מצבות עבר ייבנה
על דממת עלטה מסויימת
שזורה באבני יסוד
מרצפת בי אותי
יש בי עלטה מסויימת
ואין אני בלעדיה
***
זמן אפור
הזמן לועס דקות
כאילו מעלה גרה
תפל תפל טעמו סביבי
לאט מחליף ירח את השמש
חושך, יום, חושך
זה משנה?
כמו שקעו רגלי השחר בביצה
והן נשרכות
עד יפלו בעייפות דביקה על כתפי הערב
והנה עוד שבוע חלף
הזמן שלי יחכה
לועס
את העתיד לבוא
בין קפלי זיכרונות
בין היה להווה
אסרתי מנזר של שתיקות
בין כתליו הטחובים
הלחים מדמעות
גנזתי שרידי נשיקות
טעמן מייבב את מות התשוקה
אי אז להטה קיומן
ובוכות הן שמות
ובוכות הן תווים
שגוועו בין שיניו של הזמן
ומתוך ערפילי שנת תהומות
יתנגן פעמון המנזר
מרעיד בתוכי מיתרי זיכרונות
מגבש חטאיי העבר
וכאילו לא תם טעמן על שפתיי
וכמו לחישת רפאים
יצוף החטא וילחש קיומו
חרוט בכתביי החיים
נשימות קצובות
של שנת חלומות
מזמרות חסדיי מבפנים
בוקע שרידן בנקבי עורי
מזכך בי מצפון של ימים
***
סערה שקטה
יש סערה שקטה בי עכשיו.
אני נושמת אותה עם פעימות הלב
מקשיבה לצווחתה האילמת
בוהה ברסיסי גשם הזעף
מתנפץ על דפנות הלב
החמימות הבטוחה מנחמת
מנוונת
מחוייכת ברשעותה
צופה בדממה בתאווה ההיא
לפרוץ את השקט
לעמוד מול הזעף המסמא
ולצרוח אל השמים השחורים
עוצמת עיניים
שוקעת לאחור בקטיפת השקט
מקשיבה לסערה.
***
עלטה מסויימת
יש בי עלטה מסויימת
שוכנת תחת מצבת עבר
יודעת אני היותה
גם אם שקטה היא פנימה
יש בי עלטה מסויימת
אנושית,
יונקת משקעי חיים
עשויים זיכרון של מגע
טעם של אז
טעם של עכשיו
לא זכאי חיות הוא..
יש עלטה בי
מתובלת כאב לא מודע
ומודע עם חוקים
מהולת עצב לא צפוי
ועצב יזום
שזורת זעקות חמס
ותקווה
עצומת עיני מוות
ותאווה
ומרפדת היא זוהר עליון
בוהק לשד קיומי
על שברי מצבות עבר ייבנה
על דממת עלטה מסויימת
שזורה באבני יסוד
מרצפת בי אותי
יש בי עלטה מסויימת
ואין אני בלעדיה
***
זמן אפור
הזמן לועס דקות
כאילו מעלה גרה
תפל תפל טעמו סביבי
לאט מחליף ירח את השמש
חושך, יום, חושך
זה משנה?
כמו שקעו רגלי השחר בביצה
והן נשרכות
עד יפלו בעייפות דביקה על כתפי הערב
והנה עוד שבוע חלף
הזמן שלי יחכה
לועס
את העתיד לבוא

