בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ליל אמש

מאת ראש השבט​(שולט)     29 במרץ 2005
בשעות שלאחר חצות, בשעות שהכי אהבנו, בשעות שהתשוקה הייתה עצומה, המגע היה כה קרוב, שהיית כל כולך עבורי, נתת הכול וקיבלת הכול. נגעתי בך, ואת שכובה על גבך, נעת בעונג נגיעתי, גופך נע תחת שרביטי, היית כבובה, התמסרת לתחושות, בקשת, התחננת לעוד.

נגעתי, ליטפתי, ליקקתי, ואת קשורה ללא תזוזה. על עינייך כיסוי הבד, מגע ידי נח עליך, מרגישה, נעה לעומתי ככל שיכולה, אבל לא יכולה לנוע. בודק בך חור חור, בוחן בך כל בליטה ושקע, בוחן עם גופי,בידיי, בלשוני, ואברי הזקור המלטף אותך. ואת גונחת, מצפה, בטנך מתכווצת, כולך רטובה. נוגע בך, מרגיש את רטיבות גופך המכסה את אצבעותיי המשחקות בתוכך, מניח אצבעי בפיך, מרגיש ליטוף לשונך.

אור הנר המטפטף על גופך, האנקות שאת משמיעה עם נגיעת השעווה החמה, וגופך נע, מצד לצד, משתנקת, מצפה לנגיעת החום הבאה ולא יודעת היכן היא תפגע. כל גופך מצפה. מוכנה בגו מתוח, מוכנה תמיד לאדונך.

מלטף, נוגע, עוזב. מביט בך. את לפתע שלווה, מתמכרת, מניחה לי לשחק בך. אני מעביר יד בעדינות על גופך. את מחייכת, נעה מעט ככל שיכולה לעומתי. מנגב את השעווה מגופך בעדינות, רסיסי שעווה ומשטחי שעווה קטנים מקלף מגופך, ומלטף.

על הסדין הכהה וסביב רסיסי השעווה, נדבקים לידיי, נדבקים לגופך. בשוט אני מצליף בך קלות, זה מסיר השעווה הטוב ביותר. מורח שמן על גופך, מורח בעדינות, מעסה גופך. הופך אותך על בטנך.

סימני השוט עדיין ניכרים בישבנך. טביעות ידי שהצליפה נראות כחותם אדום.

אישה.
המשפט המצמרר ביותר
"מוכנה תמיד לאדונך."
29 במרץ 2005, 20:49
שרוניתלי(האה)
סימפוניה..
והנגינה נפלאה.
31 במרץ 2005, 14:10