דינור

"אני רוצה להרגיש זיקוקים!" אמרה, משתוקקת. שכבתי נבוך לידה. לא ידעתי איך לאכול את זה. אז זהו? בזה הסתכמו היחסים בינינו? כבר לא מעניין אותה מה שיש לי להציע. אין לה עוד סבלנות להמתין לי.

למען האמת, גם אני חשתי, שהקשר בינינו לא ממריא. זה כנראה לא "ה-דבר" וגם לא יהיה. אבל נמשכתי אליה במידה עזה, וחוויתי אתה קרבה אינטימית שלא הייתה לי לפני-כן. ממנה למדתי לנשק. שדיה היו הראשונים שטעמתי בבחרותי, שפתי ערוותה היו הראשונות שחבקו את אוני. כשהכרתי אותה, הייתי עלם תמים וחסר ניסיון, והיא – כך הבנתי עם הזמן מתוך מה שלא נאמר – ידעה אחרים והתנסתה במגעים לא מעטים.

עד שיצאתי אתה עולמי המיני הוגבל לקלישאות קולנועיות, סרטים כחולים זולים, חוברות אופנה, עינוגים עצמיים ו... כמובן – פנטזיות עשירות של כבלים ושליטה, חבלים, שלשלאות, נערות במצוקה, ריסון וכפיה. אתה למדתי את המגע הזוגי, הנתינה הפיסית והקבלה, הזרימה ההדדית, המחול הקשוב, דיאלוג של גופים, יצרים וצרכים. היא פתחה בפני עולם מלא וצבעוני של תשוקה ותאווה, והרוותה את צימאוני.

ורציתי עוד ללמוד ולגלות, להעז ולנסות. ומעל לכל ייחלתי להביא לביטוי פנטסיות של קשירה ושליטה אתה. אבל איך היא תקבל את הנטייה החריגה הזו שלי? אם אנסה לקשור אותה היא תזדעק ותברח, מכתימה אותי לעד בקלון של סוטה. באיזו זכות אני כובל אותה ומנסה לכפות עליה את רצוני? ואם אבקש אותה לקשור אותי - היא תיגעל ממני ותרחם עלי. אני ארגיש כמו נער שנתפס מאונן ע"י אמו. מה הסיכוי שגם היא נמשכת לאותן פנטזיות? איך אוכל לדעת?

והנה עכשיו היא זורקת לחלל בינינו את המשפט המלחיץ הזה. מה זה אומר שהיא רוצה זיקוקים? שאיננה מוצאת עוד ריגוש אתי, ושהכל עומד להיגמר? לא יכולתי לוותר כך בקלות על כרטיס החבר בגן העדן. או אולי היא מתגרה ומאתגרת אותי. אולי היא מצפה שאשנה ואחדש? אולי זו ההזדמנות לה חיכיתי?!

התרגשות נבנתה בי. התאמצתי לנתח בהיגיון את המצב: אם לא יהיה שינוי, נראה שהקשר אבוד ממילא. אין לי מה להפסיד. אם אנסה והיא תירתע, אוכל לפחות לדעת שניסיתי, וגם תיחסך ממני דעיכה מייסרת של הקשר. ואם היא בעניין... וואו!

התרוממתי לאט. הפכתי אותה בעדינות על בטנה. התיישבתי רכות על כריות ישבנה, שעורר אותי בכל פעם מחדש. הפרידו בינינו רק תחתוניה הדקים ותחתוני הבוקסר שלי. התחלתי מעסה את גבה בחושניות בליווי נשיקות מרפרפות על עורה הנעים. בתנועות ארוכות ומתמשכות לחצתי על שריריה, עולה מבסיס הגב לאורך מותניה אל הגב העליון. החלקתי על שרירי הטרפז והצוואר בתנועות סחיטה איטיות ויסודיות, מרפה את גופה.

התקדמתי ונסוגותי אל בסיס ראשה וחזרה לכיוון אגנה, ושוב מעלה ומטה ולצדדים, מקפיד לטפל ולענג כל חלקה בפלג גופה שנפרש תחתי.ועוד פעם אחת טיפסתי מבסיס שדרתה במעלה שרירי גבה, עוקף את הטרפזים, מעפיל לצוואר, וגולש במורד כתפיה אל הידיים. החלקתי לאורך ידיה העדינות עד לפרקים. אחזתי בהם ברכות ומשכתי את ידיה אל מאחורי גבה. המשכתי לעסות את גבה ביד אחת, תוך שאני מתכופף ואוסף בידי השנייה את חולצתי המושלכת לצד המיטה.

ואז בזריזות, לפני שתבין את השינוי שחל, גלגלתי את החולצה לחבל וכפתי בה את פרקי ידיה. היא ניסתה למשוך אותן, אך החולצה וכובד משקלי עליהן מנע ממנה יכולת להשתחרר. נשען על ידיה התכופפתי ולחשתי באוזנה "מעכשיו את שלי, ותעשי מה שאני אומר!"

היא פלטה אנקה, והחלה להתפתל תחתי במאבק. היטבתי את אחיזתי בה. לא היה לה סיכוי. "אין לך סיכוי להשתחרר. את ברשותי, ורק אני אחליט מה יקרה אתך. ברור?!" היא נאנקה והגבירה את פיתוליה. היא נלחמה בפראות דוממת. היא לא ביקשה שאפסיק, לא אמרה "די" או "לא" או "מה אתה עושה". רק נאבקה בי ובאנחותיה והתנשפויותיה התחננה שאמשיך.

הפכתי אותה על גבה וידיה. לבי החסיר פעימה למראה הבחורה העירומה כמעט לחלוטין, שמתפתלת בידים כבולות ובחוסר אונים למרגלותיי. שדיה נראו כל-כך חשופים פתאום ומפתים. פטמותיה הזקורות זעקו אלי. היא הטיחה את ראשה לצדדים, משתוללת במרחב התנועה שנותר לה.

לא נראה שהיא מקבלת את מרותי. צריך היה להמחיש לה מי הבוס. אחזתי בכתפיה והתיישבתי עליה, מרסן את גופה הדק במשקלי. תפסתי את ראשה בידי, החזקתי בו מולי, וקרבתי את פני לפניה, מתענג על תחושת הכוח. "הגוף שלך בידיים שלי, ואני אעשה בו מה שאני רוצה, הבנת?!" ומיד המחשתי לה – עברתי בלשון בועלת על פניה, לחייה, עפעפיה, צווארה. היא נמתחה ונאנקה בחוסר אונים.

המשכתי לחמוס את גופה בידי ובלשוני, נסער מעצמת המעמד, שכה הרביתי לחלום עליו. טעמתי מפרי שדיה האסור, מלקק, מרטט, מרפרף, יונק ונושך. אנקת שבר קולנית נפלטה מפיה. היא פרפרה ובעטה כסוס פרא, מנסה לנער אותי מעליה, מנסה להטיל את עצמה הרחק ממני. אך כל מאמציה לא מנעו ממני לעשות בה כבשלי. תסכולה הממכר גבר ועמו התפרעותה והתנשפויותיה.

אחזתי בה בכוח, ולא נתתי לה מרווח תמרון. נשענתי עליה במלוא גופי, חזי על חזה, לוחץ ומגביל את ריאותיה. שאלתי בהתגרות "כבד לך?"היא ענתה בפרפור ונהמה. חשתי את חום גופה הנלחץ תחתי, הכמה לשחרור. חלצי בערו אליה, והשתוקקתי לחדור אליה. משכתי את תחתוניה מעליה. רטט של צמרמורת עבר בה. השלתי גם את תחתוני.

היא התמרדה והחלה לדחוף עצמה ממני ברגליה, מתקדמת מתפתלת כנחש.
תפסתי אותה בידי. פיסקתי ברגלי את רגליה ובאתי אל בין שפתיה. היא השמיעה אנחה דקה וממושכת. עיניה נעצמו רוטטות בתאווה וחושים מוצפים. חסמתי את פיה בידי. היא המהמה במלוא ריאותיה אל כף ידי, וצעקה באגנה בכל כוחה, מטלטלת אותו בעוצמה ממני ואלי.

נשאבתי עליה בגוף רועד, נסחף במערבולת. כבר לא ברור היה מי שולט ומי מוביל. דהרנו יחד בסחרור חושים.היא נסקה אל-על וצנחה מובסת, גמרתי בתוכה מותש ומעורפל, והיא כבולה ומשוחררת תחתי.

נשימותינו המהירות דעכו אט-אט בעודנו שבים אל הקרקע. הצמדתי שפתי לשפתיה ונישקתי אותה. היא התמסרה בערגה. קמתי מעליה והתרתי את החולצה מידיה. היא חלצה אותן וחלמה לרגע ארוך.

בפעם הבאה שנפגשנו, היא אמרה לי בטון נמוך וזהיר, במלים שמהדהדות בראשי עד היום:
"לפעמים, אתה צריך לקשור אותי כדי שאהיה שלך."