חצאית ג'ינס ארוכה עד לנעליה. אריג צמוד ארוך שרוולים. שערה פזור על כתפיה, ופניה קורנות תום ואמונה. הפרי האסור. אליענה הציתה את תשוקותיי וטרפה את דמיוני.

הרפיתי את שרירי ההתחכמות בפני ולקחתי נשימה עמוקה. "אמא, אני צריך לדבר איתך." היא קפאה ועיניה ריצדו בחשש בין עיני, מחפשות תשובה. "אולי כדאי שנשב בסלון?" הצעתי. היא פסעה אחרי בחרדה, והכינה עצמה לנורא מכל – The H word.

"אני רוצה להרגיש זיקוקים!" אמרה, משתוקקת. שכבתי לידה נבוך. אם אנסה לקשור אותה היא תזדעק ותברח, מכתימה אותי לעד בקלון של סוטה. ואם אבקש אותה לקשור אותי - היא תיגעל ממני ותרחם עלי. אני ארגיש כמו נער שנתפס מאונן ע"י אמו. מה הסיכוי שגם היא נמשכת לאותן פנטזיות? איך אוכל לדעת?

נפרדת מיאיר, הרופא היהיר, וחולמת למצוא לי מישהו שיאהב אותי בשביל מי שאני, שיעריץ ויפנק אותי, יסגוד ויציית לי. אבל איך מוצאים בחור כזה? לפעמים אני מקנאה בהדס, שותפה שלי, הלסבית, שחוגגת את המיניות שלה בגלוי, בעוד שאנחנו עדיין מסתתרים מאחורי ניקים, ומסתירים את השוטים בארון...

היא נעצה בי מבט חודר, אך לא הייתה בו הזמנה, אלא איום. התכווצתי בתוכי. היא התקדמה אלי ודחקה אותי אחורה. נדמה כאילו הלכה וגדלה ואני הצטמקתי...

יעל, בחורה שנונה ואסרטיבית, פרצה לעולמי כשחקנית הרכש החדשה של מחלקת שיווק. משהו רב עוצמה במבטה כבש אותי והסעיר את דמיוני. אנחנו יוצאים לקפה ואני מוצא את עצמי מתרגש כמו ילד מאוהב, שהילדה הכי יפה בכיתה חייכה אליו...

בהצטלב מבטינו חשתי בעוצמה קורנת מעיניה. כמעט הרגשתי את מגע מבטה הדוקר החודר בבשרי. לבי שינה הילוכו, והחל מתדפק נגד חזי בסקרנות של תינוק, המבקש לצאת אל אוויר העולם...