נגה

"איפה את?"
"כבר מחכה לך בבית הקפה. להזמין עבור שנינו?"
"כן, כרגיל, הפוך קטן חזק, אבל בעוד כמה דקות, כדי שלא יתקרר."
הוא מנתק את הנייד וממשיך בנסיעתו לעבר בית הקפה.

איזה פקקים, אני לא אגיע לשם. עוד פעם לאחר... זה לא עושה עליה רושם טוב במיוחד, הוא חושב לעצמו, מגביר את עוצמת המוזיקה כדי לא לשמוע את הצפירות של הנהגים התל-אביבים חסרי הסבלנות. לא להגיע לשם עצבני, לא להתרגש מכמה נהגי מוניות לחוצים, להירגע, הוא משנן לעצמו.

הוא לא ידע שאיחור קל לפגישה איתה הוא חסר משמעות לעומת מה שמצפה לו. הוא מוצא חניה, ומגיע אליה, מתכנן סדרת תירוצים הגיונית להחריד. היא יושבת ומחייכת אליו, חיוך לא רגיל. חיוך ממזרי משהו. היא כל כך סקסית.

נגה הייתה אז בחורה צעירה, בת 24, שרצתה לעלות לארץ מבריטניה. תווי פניה האירופאים היו מושלמים - שיערה החום הכהה, שגלש על כתפיה ברכות, יצר קונטרסט מיוחד במינו עם עיניה הכחולות. פניה החטובים, שפתיה העבות וגופה הנשי – כל אלו גרמו לו לצמרמורת כשהביט בה.

אריק היה חייל, בן 19, ששמח על ההזדמנות לצאת עם בחורה שכזו. הוא הכיר אותה באחד הצ'טים, והשיחות עמה ריתקו אותו. כבר בפגישה הראשונה עמה נשבה לחלוטין בקסמה.

הוא התיישב ובהה בה מחייכת. חיוך דבילי התפשט על שפתיו.
"מה שלומך נגה?"
"מצוין. אני רואה ששלומך טוב. רציתי לדבר איתך על משהו היום."
"בבקשה."
"יש לי הרגשה טובה כשאני איתך, הרגשה שאנחנו משדרים על אותו גל. רציתי שתדע שבאמת טוב לי להיות איתך."
הוא חייך וחשב לעצמו מה היה קורה אם הייתה יודעת באיזה קצב הלב שלו פועם כרגע. "אבל...?"
היא חייכה. "כן, נכנס כאן אבל. יש משהו שחסר לי. רציתי לדעת אם אתה מבין את משמעות המונח סאדו-מאזוכיזם."
"בוודאי."
"בוודאי אתה אומר? התנסית בזה?"

הוא צחק. המבטא הבריטי שלה גרם לו לרצות לנשק אותה.
"מה זה התנסית? זו הפרעה נפשית. שמעתי גם על סכיזופרניה ועוד לא יצא לי להתנסות."
"במילים פשוטות לא שמעת על יחסי סאדו-מאזוכיזם תקינים."
"אני לא יודע למה את מתכוונת."
"האם נראה לך הגיוני שאדם יגרום, מתוך אהבה וכבוד לבת הזוג שלו, כאב פיזי? כאב פיזי שמטרתו עונג?"
"אם היא סובלת מההפרעה הזו, והוא חסר גבולות, כן, זה מצב שיכול לקרות. כל עוד זה בהסכמה - שיבושם להם."
"זו אינה הפרעה, אלא העדפה מינית."
"תראי... אם את רוצה לספר לי משהו, ספרי."
"בוא ניסע אלי לדירה."

אריק שילם את החשבון, ושם לב שהיא כבר נעלמה. הוא נכנס לרכב ונסע אל דירתה. כשעלה במדרגות והגיע אל פתח הדירה הקיש בדלת. הדלת נפתחה וריח קטורת נעים הגיע אליו. הדירה הייתה חשוכה.

הוא נכנס פנימה, ולא ראה אותה. הוא הבחין באור קלוש מגיע מחדר השינה שלה, אז הרגיש את גופה מתחכך ברגלו. הוא הסתכל עליה, היא הייתה עירומה ובאותו רגע הבין את משמעות הביטוי "לבו החסיר פעימה". בחשיכה, קימורי גופה היו מגרים כל כך, הוא לא ידע אם מותר לו לגעת בה.

נגה לקחה את אצבעות ידו אל פיה, והחלה לגרור אותו אל עבר חדר השינה, כשהיא הולכת על ארבע ומושכת את ידו בעדינות בעזרת שיניה, לשונה מתזזת מדי פעם בעדינות על אצבעו. אריק הרגיש את הבליטה במכנסיו, שפשוף הבד לעומת איברו הורגש עד כאב. לבו פעם כאחוז טירוף.

כשהגיעו אל חדר השינה, נפערו עיניו – החדר היה מואר בעשרות נרות, הריח היה משכר. על המיטה הונחו מספר אביזרים משונים למראה ומשני קרסים שקובעו אל התקרה נתלו שרשראות. הוא לא הבין מדוע הוא מרגיש כפי שהוא מרגיש – רתיעה מחד ומשיכה מאידך.

נגה ביקשה ממנו להניח את חפציו לפני הדלת ולהיכנס כשהוא אינו נושא דבר. מוזר היה לו שהיא כל כך בטוחה בעצמה, ומרגישה נינוחה עם מראה החדר ועם עמידתה לצדו עירומה על ארבע. הוא הסתכל בחדר שוב, והחזיר מבטו למטה, אליה. היא הסתכלה אליו במבט מזמין. אריק חש משהו מתעורר בקרבו. משהו חדש, רצון לקחת חלק במה שהולך לקרות, מעין שמחה מוזרה שכזו, שמחה של יצר חזק ממנו, שקיבל את המפתח לכלאו בתוכו.

הוא נכנס אל החדר ובחן את האביזרים המונחים על המיטה – שוטים משונים, חבלים מגולגלים, אזיקים, קולר ורצועה, ויברטורים בגדלים שונים, מחבטים מוזרים למראה, רצועה אליה מחובר כדור אדום, פלאגים אנאליים ומכשיר מוזר הכולל שרשראות מחוברות לזוג מצבטים. היא מטורפת, חשב לעצמו, עבור מי מכשירי האינקוויזיציה האלו? היא חושבת שאקשור אותה בחבלים ואזיקים ואצליף בה בשוטים? או גרוע מזה – חושבת לקשור אותי?!

היא חיככה את פניה ברגלו, והחלה לנשק את נעליו. "אתה מוכן להוריד בבקשה את הנעליים?" הנימוס שבבקשתה ובטון דיבורה היה מוזר לו, הרי היא בחורה צינית כל כך. אריק התיישב על המיטה, נבוך, והשיל נעליו וגרביו. הוא הניח רגליו על השטיח והסתכל על החדר. מבטו חזר אליה כשהתכופפה לנשק את רגליו, באינסטינקט משך רגליו אליו.

"אמ.... אולי אכנס להתקלח קודם?"
"זה בסדר, באמת," קולה היה רך, "פשוט תזרום, אל תנסה לפעול לפי המוסכמות שאתה דבק בהן, פשוט תלך עם מה שמרגיש נעים עבורך".
היא נישקה את רגליו, הכניסה בהונותיו אל פיה ודחפה לשון עדינה וחמה אל בין אצבעותיו. מילה אחת עלתה בראשו. אקסטזה.
"אם אטפח עם ידי על המיטה או על הרצפה מספר פעמים תדע שהגענו אל הגבול. אל תירתע, תמשיך משם, רק לכיוון אחר."
הוא הנהן, והסתכל על האביזרים שהיו מונחים על המיטה והרים דבר שנראה כשוט – ידית שחורה מבריקה אליה מחוברות רצועות עור דקות. הוא אחז בו.
"פשוט תזרום."

הוא העביר את השוט בתנועה מלטפת על גבה. היא נשכה קלות את אצבעותיו, דבר שסיפק לו הנאה עצומה. כשהעביר את רצועות העור על ישבנה באיטיות וברכות חש צמרמורת משתקת. היצר שבו יוצא החוצה, אל האור, יצר שלא ידע שקיים.

"אפשר....?"
נגה לא הגיבה, המשיכה במלאכת עינוג כפות רגליו.

אריק הרים את השוט באוויר והצליף קלות על ישבנה. אין תגובה. היא ממשיכה בשלה. רטט הגיע ממעמקי חזהו והתפשט אל כל גופו כשהרים שוב את השוט והוריד אותו אל ישבנה, הפעם ביתר עוצמה. היא אינה מגיבה. רגע, היא מגיבה... היא בהחלט מגיבה.

הוא הרגיש את בהונותיו נשאבות בחזקה אל פיה. המבוכה נעלמת ממנו. הצלפה, ועוד אחת, אנחת הנאה נבלעה אל תוך בהונו.הוא הרים את השוט והצליף בחזקה. שיניה נסגרו קלות על בהונו, ומלאכת השאיבה חזרה בשיא המרץ.

אריק הפסיק, והסתכל עליה. ידו נשלחה אל כפתורי מכנסיו – הלחץ בתוך הג'ינס היה בלתי נסבל. הוא הפשיל מכנסיו וכשהגיע אל כף הרגל בה התרכזה, הרים את ראשה, הרחיק את המכנס, וראה כי מבטה נעוץ עוד בכמיהה בכף רגלו. כששחרר את סנטרה חזרה לעיסוקה.

הוא קם מהמיטה, פרצופה דבוק לרגלו, ישבנה מורם, והצליף בה בחזקה. שוב הרטט מגיע ממעמקי החזה, מפרפר עמוק בפנים. השוט התרומם והפעם הוריד אותו אל ישבנה במרבית כוחו. אנחה קולנית נפלטה מפיה אל האוויר. הוא ניתק את רגלו מפיה למורת רוחה, והתכופף לייצב אותה כשברכיה על השטיח ופלג גופה העליון על המיטה. הוא החליט להשתמש באביזר אחר. היא כבשה פניה במזרן ולא בחנה את מעשיו. הוא הרגיש נוח כל כך, כאילו הוא מגלה פן חדש בחייו, פן אותו לא הכיר אך לבטח היה טבוע בו מאז היוולדו.

אריק בחר בשוט שנראה כמו שוט בקר – רצועת עור ארוכה ועבה כמעט כאגודל כף ידו. הוא ייצב את עמדתו והצליף בה. קודם ברכות יחסית, ואז נתן לידו את החופש אליו התחננה. הוא הצליף בה שוב ושוב, מרגיש את הרטט האדיר מגיע מעמקי חזהו ומתפרץ עם כל הצלפה. החדר יפה כל כך פתאום, הוא מרגיש כל כך טוב.
לאור הנרות ראה כיצד ישבנה מאדים. פסים ארוכים ואדומים ואנחת כאב מהולה בהנאה ליוו כל צליפת שוט.

הוא הרים אותה אל המיטה, והחזיק בחבל. מה אעשה עכשיו? שאל את עצמו. נגה שכבה על גבה, פרסה ידיה ורגליה לצדדים, מזמינה אותו אליה. הוא לא הזדקק ליותר.

בעזרת זוג אזיקים ארוכי שרשרת כבל את ידה הימנית לפרק כף רגלה הימנית. כן עשה לגפיים השמאליות, והסתכל עליה. שוב ניגוד מקסים בפניה – חיוך מלא אושר וסיפוק נגד את הדמעות שזלגו מעיניה. זה יופי שאין כדוגמתו.

הוא הסתכל על החבל שבידו, וקשר את קצהו אל שרשרת האזיקים הימניים, העביר את החבל מאחורי גבה וליפף אותו סביב שרשרת האזיקים השניים. "השאירי את הברכיים נעולות, כנ''ל המרפקים."

נגה מתחה את רגליה ובכך נמתחו ידיה. הוא משך את החבל כך שפישק את רגליה וידיה יותר. גמישותה הפליאה אותו. כשהחבל היה הדוק דיו חתך אותו באולר וקשר את קצהו אל שרשרת האזיקים והסתכל על יצירתו. נגה הייתה מונחת על גבה. הוא לא האמין שאי פעם ימצא עצמו בסיטואציה שכזו. היא הייתה פרושה לפניו כספר פתוח, ירכיה בוהקות מלחות.

הוא אחז בשוט הזנבות והצליף על ירכיה. זעקה השתחררה מפיה. הוא הסתכל שוב על המיטה, ולקח את הרצועה המוזרה אליה היה מחובר כדור אדום.
"זה עושה את מה שאני חושב שזה עושה?"
"תשתמש בזה."

אריק הסתכל עליה במבט בוחן ומשפיל, והצליף שוב בירכה הפנימית. למשמע זעקתה רכן אליה והלביש את חסם הפה, לקח את השוט והצליף שוב. הזעקה נבלעה בכדור. "אם תרצי שאפסיק, חבטי ראשך במזרן". נגה הנהנה. בחיים לא התנהגתי כך אל בחורה, הוא חשב. היופי שבגופה המפושק לפניו, בירכיה המאדימות, בעיניה העצומות, גרם לו להתפעל.

השוט שבידו התרומם באוויר והצליף בירכה הפנימית שוב ושוב. הוא שלח ידו אל פטמתה הזקורה, צבט אותה בחזקה והצליף. זעקותיה נשמעו דרך הכדור כאנחות מלאות סיפוק. הוא היטיב אחיזתו בפטמתה והמשיך להצליף בה עוד ועוד כשהוא עובר מפטמה אחת לאחרת.

גופו לא ציית לו עוד. הוא עצם עיניו כשהוא מחזיק בפטמתה וחובט בעזרת כף ידו בירכיה. דברים נגלו לנגד עיניו העצומות.

אורות בצבעים שונים הסתובבו במחול מתוזמן היטב, נשמתו נעתקה מגופו והתרוממה אל על, דרך התקרה, עולה וצופה בעולם כולו מגובה השמיים. הוא הרגיש את כל גופו מרחף, כאילו כח הכבידה בגד בו והחל למשוך אותו מעלה.

אריק לא עמד עוד בפיתוי. באבחה אחת חדר אל גופה, מרגיש את החום העוטף אותו ברכות מחוללת, וממשיך לחדור אליה עד שהרגיש כאילו חזיונו מתנפץ לרסיסים של הנאה. הוא קרס אל המיטה, שוכב מעליה, מזיע, מרגיש אותה מתנשפת בכבדות.

אריק התיר את החבל שקשר את נגה, את האזיקים, והסיר את חסם הפה. היא הסתכלה עליו במבט חם, וחיבקה אותו בחזקה.

באותו לילה ישנה מחבקת את ידו, חיוך קטן פרוש על שפתיה. לילה ראשון מתוך שנתיים נפלאות, מלאות חוויות שלא ישכחו לעולם.