שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שוויון

מאת lihi     14 ביוני 2003
לא אבין אותך לעולם
אתה חי משלך ולא עם כולם
קל לך יותר להיות לבד
כי אני אפס ואיתי אתה בדד?
האם אתה מתייחס ליללות ולדמעות
פסים אדומים,דם וגניחות
לוקח אותי כמובן או כאישה
נולדתי לרצונותיך אך מרגישה חדשה
טרייה אצלך ולא מורגשת
קולך,כאב מהרצועה הכובשת
אתה אוהב אותי או סתם
סוטה בלי רגשות שאני לא שווה לאדם?
שווה כמוך לא אהיה
לא מתיימרת
ואיך אתה בלעדיי תהיה?וכי תהיה?

amy_​(נשלטת)
ליהי
יפה מאוד ליהי, תודה. מתארת רגשות בצורה מדוייקת עד כאב, ויש כל כך הרבה כאב... אהבתי במיוחד את "לוקח אותי כמובן או כאישה"
14 ביוני 2003, 21:03
מיקו​(שולט)
שוב הפלא הזה
ובנוסף לכל הפרסומים שלך עד היום, שוב הצלחת לרגש אותוי בדרך כזו שלא אצליח לתאר לעולם. מזל שיש לנו אותך.
14 ביוני 2003, 22:31
מאיה​(נשלטת)
כל כך נכון
עד שזה כואב... גם אני הייתי שם. והשאלה הזו תמיד קיימת , האיך אפשר לאהוב מישהי שאתה משפיל אותה ומכאיב לה , ואנחנו צריכות לשמוע שוב ושוב שאוהבים אותנו , כי אם לא אנחנו מתבלבלות. אבל צריך גם להיזהר , כי לפעמים תחושבת בטן הזאת והשאלות החוזרות והנשנות האלה : האם אני אישה נאהבת או נלקחת כמובן מאליו , השאלות האלה מעידות על חוסר שביעות רצון ועל מצוקה וכאב שהוא כאב אמיתי. לא כזה של חוסר ביטחון הסאבית בעצמה ולא כאב של געגועים , אלא כאב חזק של אדם שמרגיש לא טוב במקום שהוא נמצא. חייבים לדעת להיות כנים עם עצמינו ולדעת להפריד את סוגי הכאב. כתוב מהמם , אהבתי , התחברתי וזה הוציא ממני המון רגשות וזכרונות. מאחלת שלא תרגישי מובנת מאליו , שאת אישה לא תרגישי.
15 ביוני 2003, 7:32