נשיקת מלאך

שקועה בשינה עמוקה
מרחפת בין דימיון לחלום
אל חייה, אל חדרה הוא נכנס
גנב החלומות.
מביט בה
מכורבלת, פגיעה
מקשיב לנשימותיה
רואה מבעד לצלילי חלומות
איוושת עפעפיה
גוהר מעליה
מביט.
תנועה קלה
באצבע אחת מפשק
את פיה
שפתותיה נפתחות כעלה כותרת
אנחה נמלטת מפיה
מבט מנצח
ברק במבטו
ברק מפלח בעיניו
לו רק ידעה...
היא שלו...
עכשיו.
גוהר מעליה
השמיכה מלטפת, חושפת את כתפיה.

שפתותיו נעות באיטיות
על שפתותיה
את חלומותיה
רוצה הוא
את מחשבותיה
את כמיהותיה
וסודותיה.

מתכרבלת בין השמיכות
לא יודעת את הזר המשקיף אליה
בלילות
אולי חלמה אותו
אולי הזתה
נשיקת מלאך חלמה
פעם מזמן
אגדת ילדות צרופה
טרם התגלתה בה
רוח ההזייה והכמיהה
אולי היה זה
לגלוג
או התנשאות בעיניו.