ל"ג בעומר

סימנים של אש.
ניצוצות.
להבה שכורכת גופך, חורכת ירכייך.
כמו נר שמטפטף מרחוק, הולך וקרב.
גחלים לוחשות בחושך...
רגשות נעוצים כמו תפוחי אדמה על חוט תיל.
מיטלטלים בין אהבה לשנאה, בין ערגה לסיפוק, בין המספיק והעוד.
רוקדים מסביב למדורת השבט. שולטים נשלטים מתחלפים, לא מוגדרים.
משחקים בגחלים, בועטים עוד אביונה לתוך למדורה.
מגבירים את הלהבה, את האש.
משחק מסוכן של דחיפות.
מלמעלה למטה, מלמטה למעלה,
מנסים לנוע בכיוונים הפוכים, לשמור על איזון, להישאר עומדים.
לנצח את האש עם מים, ואת הקרח, עם חול.
קופצים ומדלגים בין יום העצמאות, לל"ג בעומר... גחלים.