הסשן הראשון

הם הכירו מזה שבועות מספר. שיחה שהתפתחה בצ'ט הובילה אותם לכוס קפה ולשיחות רבות בהן למדו להכיר אחד את השניה. אבל כהתקשר אליה באותו ערב והודיע לה שמחר הם יפגשו לסשן ראשון - ביחד עם הציפיה לאחר זמן כה רב הלך והתפתח בה חשש. במשך כל יום המחרת, היום המיוחל, הלך והתפתח בה פחד, מספר פעמים היא התחילה לחייג אליו לבטל את הכל אבל חזרה בה, והפחד חילחל, היא פחדה, לא ידעה מה יהיה, פחדה פתאום ממנו. פחדה יותר מלאכזב אותו.

הסשן הזה, היא ידעה, יהיה מבחן,מבחן שלו,אותה אבל יותר מזה, מבחן עצמי נוקב לדעת לגלות אם אכן תוכל לחזור אל מה שהיה פעם,לשאת את הכאב בכבוד הראוי לאדון שמעניק לה אותו,לגלות אם היא מסוגלת.

היא ירדה במדרגות והא חיכה לה למטה ברחוב במכונית,היא נכנסה בדלת האחורית,
חוששת גם לשבת לידו,מנסה להסתיר, הוא הציץ במראה, הכל בסדר?שאל, כן אדון,
אני בסדר גמור..הנסיעה נדמה וארכה שעות,הם הגיעו לדירתו הוא הורה לה להתפשט עוד בחדר הכניסה,הוא עמד בוחן אותה בעוד היא מסירה מעליה את הבגדים,הוא הלך לחדר השינה והיא בעיקבותיו, ירדה על ברכיה כהרגלה הוא הורה לה לעמוד בוחן אותה עמוקות ממשש כימעט מלטף את שדיה,בודק את גופה,היא עצמה עיניה לא מעזה להביט בו,להתכופף קדימה ,הורה היא עשתה כדבריו,גוחנת קדימה והא שלח יד בודקת אל בין ישבניה ואל בין ירכיה, ואז סטר על ישבנה והיא רטטה ,יפה שפחה, אמר באת מוכנה לחלוטין, רדי על הבירכיים,היא נשקה את נעלו
ליבה עדיין נתון בהסגרהוא הורה לה להסיר את נעליו ולשק את כף הרגל, וכאשר החלה, מצאה את עצמה מתמסרת מתמכרת,נסחפת,כורעת לפניו בעוד הוא ישוב על הכורסה, היא שמעה את השריקה בטרם הרגישה את צליפת החגורה על ישבנה אשר זמן רב לא ידע כאב,הכאב היה חד ממה שזכרה, אבל היא ידעה מתמיד שחגורה מכאיבה לה יותר מכל שוט,היא הפסיקה לרגע ממעשיה הרפתה מאצבעות רגליו, מנסה לעכל להתרגל מחדש אל התחושה, תמשיכי, ציווה חדות,לא אמרתי לך להפסיק, היא חזרה אל כף רגלו, ממקדת את כל כולה במעשיה בעוד החגורה חוזרת וצונחת על ישבנה,מתחילה להתרגל אט אט מחדש לכאב הנוקב כשזה לפתע הפסיק, הוא ליטף את המקום הכואב מעסה אותו בעדינות כמעט, מרפה את הכאב, ואחר כך ליטף את ראשה, דמעות עמדו בעיניה,אבל היא הגישה איך הפחד ההוא הולך ומתמוגג ומרפה ממנה,בעוד היא נרגעת לאיטה.

על הבירכיים שפחה, עימדי זקוף,היא נעמדה על בירכיה, שחכת משהו, הוא אמר בעדינות מפחידה כמעט, היא לא העזה להרים את ראשה, מה אדון?מה שחכתי?
לחשה מגמגמת,לא לימדו אותך להגיד תודה?? היא התכווצה,סליחה אדון בבקשה?
תודה אדון...על ארבע,אחוריים מוגבהים אלי, הפעם, לא נחתה עליה החגורה אלא שוט סייסים דק ונוקב,חותך את עורה, אני נאלץ להעניש אותך? בסשן הראשון?היא שתקה, עני!!שפחה!!היא לא היתה מסוגלת כמעט לדבר,אני צריך לשלח אותך הביתה ברגע זה,לא אדון בבקשה אדון, זה לא היה כאב טוב,זה לא אמור היה להיות כזה,לא תצטרך להעניש אדון,זה לא עונש זה הסבר,אני מחנך אותך מחדש, דמעות עלו וחנקו אותה,תודה אדון, מילמלה, כשזה הסתיים ונשקה לשוט ולכף היד האוחזת בו,הוא ליטף את ראשה, ניגב את הדמעות בעיניה, כך יותר טוב, אמר...

היא נשקה לכף ידו הלוטפת את לחייה הרטובות,עמדי ע ל בירכייך שפחה, הציגי בפני את השדיים, היא עשתה כך,הוא חפן את שדיה, צבט את הפיטמות מעביר כאב חד לאורך שידרתה..רגישה,אמר, טוב מאוד כך אני אוהב את זה ותוך כדי כך שלח את ידו ואי משם שלף זוג מצבטים ושם אותם על פיטמותיה, הכאב הלך והחריף,והיא החלה להרגיש עצמה שוקעת בעוד עיניה עצומות,מתנדנדת הלוך ושוב,הוא נעמד לקח צעד שניים לאחור והחל להצליף בהם בחגורה,היא החלה לספור, אחד אדון שתיים אדון שלוש אדון....בעשר, החליף השוט את החגורה, הוא גילה את הנקודה הרגישה שלה...היא חזרה והגישה כמו הוחזרה הביתה, ביית אחר אבל כל כך טוב ומוכר,בעודה מרפת אל הספייס שלו ציפתה מזה זמן רב, כפסקו ההצלפות הודתה לו ונשקה את כף ידו וכף רגלו כמו מתוך חלום, שבי שפחה,אמר,קם ומזג לה כוס מים, שתי,הוא הניח לה לנוח, להרגע,בעודה מצית סיגריה ומניח אותה בין שפתיה ומצית גם לו אחת, אחרי מספר רגעים של שתיקה ,היא העיר, שכחתי את המאפרה על השולחן, אני פה אדון, היא הושיטה את כף ידה אליו שיאפר בה,
הוא הביט בה, מה את? שאל,שפחה, אדוני, ענתה, לעשות בה כרצונך..יפה מאוד, אמר..וכבה באיטיות את הסיגריה בכף ידה,כבי את שלך ושכבי על הגב,רגליים מפוסקות,היא שכבה בעיניים עצומות נפתחת אליו,כמורגלת משכבר הימים,טיפות חלב החלו צורבות את בשרה,שדיים בטן, ירכיים בין הרגליים ועל הדגדגן, הוא הסיר את המצבטים, ממשיך ללטף את גופה בעדינות באש צורבת של טיפות הנר והיא שוב החלה לרחף כמו מיתוך חלום, תודה אדוני,לאטה,מה את ?חזר ושנה ברכות,שפחה שלך אדוני, כלבה,חפץ,מאפרה כל מה שתרצה לעשות בי בבקשה...נכון, כלבה שלי...נכון....
הוא חזר וישב על הכורסה, גשי אלי, זחלי על גחונך,היא התקרבה אליו בתנועות איטיות חושניות כמעט,לקקי, ציווה והיא החלה אצבע אצבע מכניסה ומוציאה באיטיות בפיה מתנה אהבה עם כפות רגליו,עולה למעלה מלקקת את רגלו לכל האורך, ואל המקום..כשהיגיע אל בין רגליו, הפסיקה,מרימה אליו ראשה בעיניים עצומות, בבקשה אדון?תרשה אדון?,תמשיכי,היא חזרה אל עצמה,מענגת אותו בפיה בכל פינה בכל סדק
הוא ליטף את ראשה ואחז בחוזקה בשיערות ראשה מנחה אותה אל אייל הניגוח והיא כמעט בחרדת קודש,עשתה בו ,מודעת לו מדעות לגניחותיו החרישיות,יודעת שהיא מענגת אותו מתחילה לנוע לאיטה ,מרגישה עצמה מתכווצת,
הוא הפסיק אותה ,למטה,אל פיה הטבעת ,הורה, היא החליקה את לשונה לשם,ושוב גניחותיו אשרו את עינוגו,
כאשר יצא מפיה והעמיד אותה שעונה על הכורסה ואחוריה אליו,הוא שאל, איפה לזיין אותך שפחה? וכמו מאליהן יצאו ממנה המילים,הכוס נועד לכאב אדון, התחת לזיונים..
הוא חדר באחוריה,נוגח בה בחוזקה,והיא גנחה,עכשיו הגיע תורה לגנוח ולהודות לו על מעשיו בה בכל אנקה ואנקה,
הוא הפסיק לאחר זמן מה, לא לזוז, הורה, היא נותרה קפואה על מקומה,הוא קם לכמה רגעים ואז שב אליה, רוכן מאחוריה, לפשק רגליים,הורה, הרימי את התחת,
כשעשתה כמיצוותו,הוא שם מצבטים על השפתים ועל הדגדגן ובבת אחת היא הושלכה מתוך התענוג שוב אל הכאב, גונחתת,כואב לך שפחה? כן אדון, כואב,דמעות שוב צרבו,אתה עושה כואב אדון,נכון, אמר,את צריכה לסבול,לכאוב,כן אדון השיבה בגניחות,לכאוב בשביל התענוג שלך אדון,תכאיב אדון תכאיב בשבילך בבקשה אדון,הוא הכניס את כף ידו בתוכה, את האגרוף נוגח בה בחוזקה
את כואבת בשבילי שפחה,היא נענתה לכף ידו, כולה כואבת,ומתענגת על כך ועל כאבה שמענג אותו כמו מתוך סתירה,בין משמעות השניים,הוא חזר לאחוריה כאב ותענוג השתלבו במירקם בלתי נפרד.

כאשר הכל תם,הם ישבו זמן רב,שותקים, לא היה צורך במילים,
הוא הורה לה להתקלח והיא עשתה זאת בחוסר רצון,לא רצתה לשטוף אותו מגופה
על יד ביתה,היא נטלה את כף ידו מבקשת לנשק לה אבל הוא רק ליטף את ראשה
המתיני לטלפון ממני, הורה, ונסע,היא נותרה מביטה במכונית עד שזו נעלמה מעבר לסיבוב
היא חזרה הביתה.