מבטים מצטלבים
מאת Queencie(שולטת)
2 באוגוסט 2005
שבועות ארוכים חיכינו להזדמנות הזו של פגישה פנים אל פנים. הנסיבות ונפתולי החיים גרמו לה להדחות שוב ושוב. והציפייה לא פחתה. להפך. בכל שיחה שלנו אזכרנו אותה, אפשרנו לעצמנו לדמיין אותה שוב ושוב, לחוות אותה עוד לפני התרחשותה.
אבל כמה שהעברנו את ההתרחשויות בדימיונינו, הופתענו שנינו מהעוצמה ומהלהט של החוויה האמיתית.
עשרות פעמים שמעתי אותך אומר "אני הזונה שלך, הכלבה המסורה שלך", ובכל זאת, כמה התרגשתי לראות את עינייך אומרות זאת שבריר שניה לפני שצללת אל רגליי בלהט ותינית איתן אהבים במשך שעה ארוכה.
רבות תכננו להפגש, חיפשנו עיתוי ומיקום הולמים, והגורל רצה ונפגשנו במקום הכי פחות מתאים לכאורה. כל כך רחוק מלהיות דיסקרטי, מה שכל כך חשוב לך.
עד עכשיו אני מתרגשת מההבנה לגבי מידת ההקרבה והאומץ שנדרשו לך כדי להגיע ולפגוש אותי במועדון. עמדת מבויש לצידי, מבטינו הצטלבו לשנייה שבה ראיתי בך את כל מה שדיברנו עליו בשבועות שקדמו לפגישה. ואז השפלת מבט ואני הצמדתי אותך אליי כמסוככת עליך מהסובבים.
לחשת אז על אוזני את אותן מילים קסומות שהרעידו את נימיי בהד "שלי, שלי, שלי". נשמתי אותך ואפשרתי לך להסניף אותי אל ריאותיך ומשם אל דמך וליבך.
כשהרחקתי אותך מגופי ראיתי בעיניך את מה שהרגשת. את המסירות הכמיהה והרצון להשתייך לי.
אך כשחלחלו לאוזניך הקולות והמראות שמסביב וההכרה שאיננו לבדינו, התעשת, וארשת מבוישת מתרחקת עטתה את פניך.
הסתקרנת למתרחש מסביב, הסתובבנו בין הנוכחים, רובם מוכרים לי. חברים שהעדפת להישאר אנונימי עבורם, אך הלכת בצמוד אליי. מלטף. כמה להתאחד. מתחנן למעט פרטיות. צפינו יחד במופעי הבמה, חבוקים. זו הייתה לך חוויה ראשונה של צפייה בסשן פומבי, ואני חשתי איך אתה מרוגש למראהו. איך אתה נקרע בין הרצון לחוות ובין הצורך באנונימיות ופרטיות.
התיישבנו בפינה שקטה. עד כמה שאפשרי 'שקטה' במקום הומה כל כך. הבטתי בעיניך. ובתגובה עברת לשבת לצד רגליי. מלטף את כפותיי בערגה. מעביר את לשונך על שפתייך. משתוקק לטעום את אצבעותיי. "אני כל כך רוצה להראות לך כמה אני שלך מלכתי" לחשת, "אני כל כך רוצה שתשתמשי בי כרצונך".
"בוא אחרי", אמרתי במפתיע. אתה מציית. אוחז בידי כאילו הולכתי אותך ברצועה. יצאנו.
נשמתי את האויר הנקי של לפנות בוקר ליד הים. ציוץ הציפורים כבר נשמע ברקע. פה ושם רואים בליינים בדרכם למכונית.
הובלתי אותך אל אחד השבילים בקרבת מקום. פינה חשוכה שלא מובילה לשום מקום. למעלה הכביש היוצא מיפו, למטה המועדון על מבקריו, ואנחנו בין לבין. כאילו אי שקט שלנו. נישה של פרטיות כל כך נחשקת. פרסת את חולצתך תחתי ואני התיישבתי על המדרגות החשוכות כשאתה יושב לרגליי.
מבטינו מצטלבים שוב להרף עין.
"את שלי זונתי, כלבה יקירה שלי", אמרתי לך, ושפתיך נצמדו לכף רגלי המושטת לפנים. התמכרת לטעמה ואני למגעך. דקות ארוכות תינית איתה אהבים כאילו כף רגלי היא היא אהובתך הנערצת. בעדינות הפשטת אותה מלבוש סנדליה. ליקקת את צידה החיצון. מצצת את אצבעותיה בתאווה. מוסיף נשיכות קלות על קרסולה. מתלהב לקול אנחתי. בלעת בשקיקה את רגלי הנתחבת עמוק לתוך פיך. מתמסר כאותה זונה שרציתי שתהיה. רגלי השניה מועכת את מבושיך, רומסת את אברך הזקור. אתה נאנח ולוחש לי "אני שלך מלכתי, עשי בי כרצונך".
"הראי לי את החוטיני האדום שקנית לכבודי שרמוטה" ציוויתי, ואתה ללא היסוס, כאילו אין עולם מסביבינו הפשלת והסרת את מכנסיך. "דגמני לכבודי כלבתי", הוריתי. ואתה צייתת. מסתובב מכשכש בזנבך. מלטף את חזך החלק.
"את סקסית זונה כוסונית שלי", אמרתי לך. תוך שאני שולפת את חגורת מכנסיך ממקומה, וכורכת אותה על צווארך."כלבה שלי, יפה לך הקולר והרצועה", אמרתי. מושכת אותך אליי ברצועה. מצמידה את אפך אל מקדשי מתחת לחצאיתי. "הסניפי אותי כלבתי, התמכרי לריחי", אמרתי ובתגובה שמעתי את המהומך מבין ירכיי. הסתתי את תחתוניי ואתה שקעת לתוכי, מביא אותי בלשונך לשיאים. מכור לריח ולטעם שלי.
השמעת קולות כשל זונה מיוחמת ואני לעגתי לך על כך. הערותיי העוקצניות רק הלהיבו אותך יותר במעשה ההתמסרות של לשונך ורק בקושי חנקתי בין שפתיי את זעקת ההנאה של שיאי.
לפתע הייתי מודעת לקולות אנשים בקרבת מקום. למרות היותנו נסתרים מעין. היה בזה משהו מלהיב ומגרה עוד יותר.
"הסתובבי שרמוטה!", ציוויתי עליך "הראי לי את ישבנך ואת הכוס הסקסי שלך".
נעמדת על ברכייך על גבי המדרגה התחתונה, מתעלם מהכאב של ברכייך המשתפשפות באבן היפואית המחוספסת. ישבנך מתנוסס למולי חשוף, חלק, בהיר ומגרה.
"ספנק". ועוד "ספנק".
אני אוהבת את מגע העור של ישבנך בכף ידי.
אוהבת להרגיש אותו מתחמם. מתלהט. ליטוף.
"אני הולכת לזיין אותך כאן ועכשיו זונתי" אמרתי.
"תודה מלכתי" לחשת, "השתמשי בי להנאתך".
ידעתי שאתה מתכוון לכל מילה – ושאין בך ברגע זה ולו טיפת אנוכיות או שאיפה לסיפוק עצמי. ואז נסכה בי ההחלטה לגבי מה אעשה בך.
שלפתי מארנקי כפפה וחומר סיכה, וללא התראה נוספת חדרתי אליך בשתי אצבעות. אנחה נפלטה מפיך עת שריריך הטבעתיים מתרפים סביב אצבעותיי. זה היה האות עבורי לעבור לזיון מהיר וקצבי של אחורייך, לבטוש ולדוש על ערמוניתך. המשכתי לעסות אותה גם כשהרגשתי את התכווצויותיה, ורק הוריתי לך לאסוף את נוזליי התאווה שלך בידך וללקק אותם. צחקתי למראה מבוכתך. היית מבולבל – זרעך מרוח על ידך ועל פניך בעוד שאתה יודע שלא חווית אורגזמה אמיתית. "חלבתי אותך זונתי, כמו שחולבים פרה.
שחררתי את נוזלי התאווה שלך כרצוני, ולכן לא הרגשת את מה שאת רגילה להרגיש כשאת משפריצה את השפיך שלך", הסברתי תוך שאני מחייכת אליך ברוך. "אני שולטת גם על האורגזמות שלך זונה, וגם על השפיך שלך".
עדיין מבולבל, מנסה לקלוט את עוצמת החוויה שחווית, הושטתי לך את רגלי והוריתי לך לחבקה.
נצמדת אליה כמו כלבלב שמחפש את שד אימו. כמו טובע שנצמד אל גלגל ההצלה. אפשרתי לך לספוג כך את החום והביטחון שלך, ואז אספתי אותך אל זרועותיי וחיבקתי. הרבה חיבקתי, עד ששרירי גבך התרפו ואתה התמוססת והתרפקת אל חזי. אז ליטפתי את שערך, הגבהתי את סנטרך, והצלבתי מבט בעיניך, מראה לך את האהבה שבעיני.
וכך, לאורו של הירח השוקע מעל גגותיה של יפו, עם הפצעתו של יום חדש, עצמנו את עינינו חבוקים, משחזרים את החוויה במוחינו שוב ושוב, כשקולותיהם של אחרוני בלייני המועדון קוטע את ציוץ הציפורים שברקע.
אבל כמה שהעברנו את ההתרחשויות בדימיונינו, הופתענו שנינו מהעוצמה ומהלהט של החוויה האמיתית.
עשרות פעמים שמעתי אותך אומר "אני הזונה שלך, הכלבה המסורה שלך", ובכל זאת, כמה התרגשתי לראות את עינייך אומרות זאת שבריר שניה לפני שצללת אל רגליי בלהט ותינית איתן אהבים במשך שעה ארוכה.
רבות תכננו להפגש, חיפשנו עיתוי ומיקום הולמים, והגורל רצה ונפגשנו במקום הכי פחות מתאים לכאורה. כל כך רחוק מלהיות דיסקרטי, מה שכל כך חשוב לך.
עד עכשיו אני מתרגשת מההבנה לגבי מידת ההקרבה והאומץ שנדרשו לך כדי להגיע ולפגוש אותי במועדון. עמדת מבויש לצידי, מבטינו הצטלבו לשנייה שבה ראיתי בך את כל מה שדיברנו עליו בשבועות שקדמו לפגישה. ואז השפלת מבט ואני הצמדתי אותך אליי כמסוככת עליך מהסובבים.
לחשת אז על אוזני את אותן מילים קסומות שהרעידו את נימיי בהד "שלי, שלי, שלי". נשמתי אותך ואפשרתי לך להסניף אותי אל ריאותיך ומשם אל דמך וליבך.
כשהרחקתי אותך מגופי ראיתי בעיניך את מה שהרגשת. את המסירות הכמיהה והרצון להשתייך לי.
אך כשחלחלו לאוזניך הקולות והמראות שמסביב וההכרה שאיננו לבדינו, התעשת, וארשת מבוישת מתרחקת עטתה את פניך.
הסתקרנת למתרחש מסביב, הסתובבנו בין הנוכחים, רובם מוכרים לי. חברים שהעדפת להישאר אנונימי עבורם, אך הלכת בצמוד אליי. מלטף. כמה להתאחד. מתחנן למעט פרטיות. צפינו יחד במופעי הבמה, חבוקים. זו הייתה לך חוויה ראשונה של צפייה בסשן פומבי, ואני חשתי איך אתה מרוגש למראהו. איך אתה נקרע בין הרצון לחוות ובין הצורך באנונימיות ופרטיות.
התיישבנו בפינה שקטה. עד כמה שאפשרי 'שקטה' במקום הומה כל כך. הבטתי בעיניך. ובתגובה עברת לשבת לצד רגליי. מלטף את כפותיי בערגה. מעביר את לשונך על שפתייך. משתוקק לטעום את אצבעותיי. "אני כל כך רוצה להראות לך כמה אני שלך מלכתי" לחשת, "אני כל כך רוצה שתשתמשי בי כרצונך".
"בוא אחרי", אמרתי במפתיע. אתה מציית. אוחז בידי כאילו הולכתי אותך ברצועה. יצאנו.
נשמתי את האויר הנקי של לפנות בוקר ליד הים. ציוץ הציפורים כבר נשמע ברקע. פה ושם רואים בליינים בדרכם למכונית.
הובלתי אותך אל אחד השבילים בקרבת מקום. פינה חשוכה שלא מובילה לשום מקום. למעלה הכביש היוצא מיפו, למטה המועדון על מבקריו, ואנחנו בין לבין. כאילו אי שקט שלנו. נישה של פרטיות כל כך נחשקת. פרסת את חולצתך תחתי ואני התיישבתי על המדרגות החשוכות כשאתה יושב לרגליי.
מבטינו מצטלבים שוב להרף עין.
"את שלי זונתי, כלבה יקירה שלי", אמרתי לך, ושפתיך נצמדו לכף רגלי המושטת לפנים. התמכרת לטעמה ואני למגעך. דקות ארוכות תינית איתה אהבים כאילו כף רגלי היא היא אהובתך הנערצת. בעדינות הפשטת אותה מלבוש סנדליה. ליקקת את צידה החיצון. מצצת את אצבעותיה בתאווה. מוסיף נשיכות קלות על קרסולה. מתלהב לקול אנחתי. בלעת בשקיקה את רגלי הנתחבת עמוק לתוך פיך. מתמסר כאותה זונה שרציתי שתהיה. רגלי השניה מועכת את מבושיך, רומסת את אברך הזקור. אתה נאנח ולוחש לי "אני שלך מלכתי, עשי בי כרצונך".
"הראי לי את החוטיני האדום שקנית לכבודי שרמוטה" ציוויתי, ואתה ללא היסוס, כאילו אין עולם מסביבינו הפשלת והסרת את מכנסיך. "דגמני לכבודי כלבתי", הוריתי. ואתה צייתת. מסתובב מכשכש בזנבך. מלטף את חזך החלק.
"את סקסית זונה כוסונית שלי", אמרתי לך. תוך שאני שולפת את חגורת מכנסיך ממקומה, וכורכת אותה על צווארך."כלבה שלי, יפה לך הקולר והרצועה", אמרתי. מושכת אותך אליי ברצועה. מצמידה את אפך אל מקדשי מתחת לחצאיתי. "הסניפי אותי כלבתי, התמכרי לריחי", אמרתי ובתגובה שמעתי את המהומך מבין ירכיי. הסתתי את תחתוניי ואתה שקעת לתוכי, מביא אותי בלשונך לשיאים. מכור לריח ולטעם שלי.
השמעת קולות כשל זונה מיוחמת ואני לעגתי לך על כך. הערותיי העוקצניות רק הלהיבו אותך יותר במעשה ההתמסרות של לשונך ורק בקושי חנקתי בין שפתיי את זעקת ההנאה של שיאי.
לפתע הייתי מודעת לקולות אנשים בקרבת מקום. למרות היותנו נסתרים מעין. היה בזה משהו מלהיב ומגרה עוד יותר.
"הסתובבי שרמוטה!", ציוויתי עליך "הראי לי את ישבנך ואת הכוס הסקסי שלך".
נעמדת על ברכייך על גבי המדרגה התחתונה, מתעלם מהכאב של ברכייך המשתפשפות באבן היפואית המחוספסת. ישבנך מתנוסס למולי חשוף, חלק, בהיר ומגרה.
"ספנק". ועוד "ספנק".
אני אוהבת את מגע העור של ישבנך בכף ידי.
אוהבת להרגיש אותו מתחמם. מתלהט. ליטוף.
"אני הולכת לזיין אותך כאן ועכשיו זונתי" אמרתי.
"תודה מלכתי" לחשת, "השתמשי בי להנאתך".
ידעתי שאתה מתכוון לכל מילה – ושאין בך ברגע זה ולו טיפת אנוכיות או שאיפה לסיפוק עצמי. ואז נסכה בי ההחלטה לגבי מה אעשה בך.
שלפתי מארנקי כפפה וחומר סיכה, וללא התראה נוספת חדרתי אליך בשתי אצבעות. אנחה נפלטה מפיך עת שריריך הטבעתיים מתרפים סביב אצבעותיי. זה היה האות עבורי לעבור לזיון מהיר וקצבי של אחורייך, לבטוש ולדוש על ערמוניתך. המשכתי לעסות אותה גם כשהרגשתי את התכווצויותיה, ורק הוריתי לך לאסוף את נוזליי התאווה שלך בידך וללקק אותם. צחקתי למראה מבוכתך. היית מבולבל – זרעך מרוח על ידך ועל פניך בעוד שאתה יודע שלא חווית אורגזמה אמיתית. "חלבתי אותך זונתי, כמו שחולבים פרה.
שחררתי את נוזלי התאווה שלך כרצוני, ולכן לא הרגשת את מה שאת רגילה להרגיש כשאת משפריצה את השפיך שלך", הסברתי תוך שאני מחייכת אליך ברוך. "אני שולטת גם על האורגזמות שלך זונה, וגם על השפיך שלך".
עדיין מבולבל, מנסה לקלוט את עוצמת החוויה שחווית, הושטתי לך את רגלי והוריתי לך לחבקה.
נצמדת אליה כמו כלבלב שמחפש את שד אימו. כמו טובע שנצמד אל גלגל ההצלה. אפשרתי לך לספוג כך את החום והביטחון שלך, ואז אספתי אותך אל זרועותיי וחיבקתי. הרבה חיבקתי, עד ששרירי גבך התרפו ואתה התמוססת והתרפקת אל חזי. אז ליטפתי את שערך, הגבהתי את סנטרך, והצלבתי מבט בעיניך, מראה לך את האהבה שבעיני.
וכך, לאורו של הירח השוקע מעל גגותיה של יפו, עם הפצעתו של יום חדש, עצמנו את עינינו חבוקים, משחזרים את החוויה במוחינו שוב ושוב, כשקולותיהם של אחרוני בלייני המועדון קוטע את ציוץ הציפורים שברקע.
