Play Party

במעמקי לבי התרגשתי קצת. לא ידעתי מה מצפה לי והאם המפגש יזרום כשורה ולא יהיו בעיות. כל הדרך דיברתי איתו על הא ועל דא כששום דבר לא קשור אף לא ברמז למפגש שעמד להתרחש בדקות הספורות שלאחר שירדנו מהמכונית וטיפסנו במדרגות. נכנסנו לבית רחב הידיים וגידי קיבל את פנינו בברכה. אופיר היה לבוש בשחורים כפי שהתבקשנו וכך גם אני: חצאית קטנה וחולצת תחרה שחורות המלוות בסנדלי עקב עץ קטן שיכל להעיר מתים בכל פעם שצעדתי. גידי הציע לנו שלל משקאות מהבאר ובעוד אופיר בחר בבקבוק בירה, אני הלכתי על וודקה תפוזים. התיישבתי בנינוחות על הספה הרכה ובחנתי את גידי. נעמה תמיד דיברה על החבר שלה, אבל חוץ מכמה תמונות, מעולם לא ראיתי אותו. אופיר התיישב לידי, לגם מהבירה וסובב את הבקבוק בעצבנות-מה בין אצבעותיו תוך שאישוניו מתרוצצים בגלגליהם. הבטתי בו במבט חודר וחיכיתי שהוא יביט בי. אופיר הביט בי לכמה שניות ומבטו המשיך לטייל בחלל החדר.

"כלב", אמרתי לאחר שראיתי שהוא לא מבין מה אני רוצה ממנו.
הוא הביט בי בעיניים פקוחות לרווחה. "איפה המקום שלך?".
"סליחה, גברתי", אמר ותיקן את עצמו כשישב על השטיח על ברכיו לצדי.
הוא המשיך לשתות מהבירה. גידי הגיש לי את הכוס הגבוהה שלי הצבועה במשקה כתום וכמה קוביות קרח צפו בפנים. ברקע זמזמה תוכניות ראיונות משעממת של ערוץ 10.
"מה קורה איתך, הוד מעלתך?", צעקתי בציניות לעבר נעמה כשעמדתי בתחילת גרם המדרגות.
"אני באה, אני באה קרצייה!" היא צעקה בחזרה מלמעלה.

ישבנו כולנו בסלון וחיכינו לה עד שירדה בשיא האדישות כיאה למלכת הבית, לבושה במכנסי עור שחורים וצמודים וחולצה שחורה סקסית הנקשרת במעלה הצוואר ובמורד הגב. בידה היה תיק שחור כמו של רופאים. "תיק ההפתעות", קראה לו. היא התרווחה במקומה ובזמן ששוחחנו אני פתחתי את התיק וחיטטתי בו קמעה, מרגישה כאילו היום חג המולד וסנטה הביא לי מתנות למכביר.

"צעצועים מעניינים יש לך", ציינתי בפניה.
היא התמוגגה ולגמה בעדינות מכוס גבוהה יין לבן יבש ואיכותי.
"קדימה כלבים, להתפשט", אמרה בנונשלנטיות ושניהם קמו מיד, הורידו נעליים והתפשטו לחלוטין. הם הביטו בה כמו כלבלבים אבודים.
"בוא הנה, כלב", היא קראה לכלב הפרטי שלה שבמקרה היה גם בן זוגה ביום יום. גידי ניגש אליה, הרכין ראשו בכניעה והיא, בעודה ישובה בנוחות, ענדה לצווארו את הקולר הרחב שלו ואזיקי עור בכל פרק יד.
"בוא גם אתה", קראתי לאופיר.

הוא ניגש אליי ואני הוצאתי מתיקי קולר עור דק שמחוברת אליו שרשרת חוליות מתכתיות עם ידית עור לנוחיותי המרבית. ענדתי גם אני לצווארו העבה את הקולר שנסגר על החור האחרון. לצערי לא היו לי אזיקים לחבר לפרקי ידיו. לא נורא. ממילא הוא יודע את מקומו.

משכתי בשרשרת כלפי מטה ואופיר עבר לתנוחה על ארבע. הנחתי רגל אחת על השולחן הנמוך ואת השנייה על גבו והוא כבר ידע מה הוא צריך לעשות. הוא הסיר את הסנדל שלי והחל ללקק לי את אצבעות הרגליים. עצמתי עיניי בתענוג והתמכרתי ללשון החלקלקה והשובבה שניגנה על ובין אצבעותיי, מוצצת כל אחת ואחת מהן מהגדולה עד הקטנה, לא מקפחת אף אחת מהן. הוא החל לעלות במשעול הרגל. פקחתי עיניי וראיתי את גידי מענג את גברתו באותה דרך. אנחנו הבטנו אחת בשנייה בשעשוע, לוקחות לעצמנו את הזמן, שותות בניחותא."כלבלבים, נא להתחלף", פקדה וגידי ואופיר זחלו כלב-כלב לגבירה השנייה.

גידי החל ללקק את כף רגלי ולשלב עם השנייה, אוחז בהן בעדינות בין כפות ידיו הגדולות, משתמש בלשון, בשפתיים ובאצבעות. הלשון שלו הייתה רטובה מאוד ומענגת. הלשון החלה לעלות לכיוון הברך ואז בשבילים ארוכים לכיוון ירכיי הפנימיות. כשהרגשתי את הלשון צמודה לתחתונים שלי, אחזתי בחוזקה בשיערו הקצר והרמתי את ראשו מעלה. הוא הביט בי במבט תמים.

"הרשיתי לך, חתיכת כלב?"
"לא, הגבירה".
סטירה חזקה נחתה על לחיו. "שאני לא אעיר לך שוב!"
הוא המשיך בעבודתו. התחת שלו נראה לי לבן מידי וקר מידי. שרטתי אותו והפלקתי לו מידי פעם. הוא נאנח.

"נעמה, איפה יש לך נרות?", שאלתי. הבית היה חשוך למדי ובחללו ועל השולחן היו פזורים נרות. ידעתי שלא בכל נר מותר להשתמש על עור של עבדים. "את יכולה להשתמש בנרות הצבעוניים הכבויים על השולחן", אמרה בקול מתפנק. אופיר כבר הוריד לגבירה את מכנסי העור והנעליים וליחך את ערוותה מבעד לחוטיני השחור שלה. "רק אל תשכחי שאם את לא משתמשת בהם, כבי אותם כי יש להם בעירה גבוהה מאוד".

הדלקתי נר ופקדתי על גידי להמשיך במלאכתו במבט בלבד. ראיתי שהוא קצת חושש, אבל הוא חזר להתרכז במלאכתו. לאחר שהנר בער במקצת וייצר כמות שעווה נוזלית מספקת, הרמתי את הנר וטפטפתי בעדינות על גבו של גידי. הגב רקד והתעוות. "לא לזוז..." אמרתי בשקט. אני לא אוהבת לצעוק.

אחזתי אותו בקולר, הוא המשיך ללקק לי את כף הרגל והביט בי מלמטה. את הנר העליתי עוד מעט למעלה וטפטפתי בו על הגב בטיפות אדומות בעיגולים, קשתות וקווים ישרים מתחילת חריץ התחת שלו ועד השכמות. הריקוד שרקד שעשע אותי מאוד. גם נעמה הדליקה נר. "את יכולה לגוון עם צבעים", אמרה. "תראי, אני עושה עליו את החתימה שלי...". לאחר כמה דקות היא סיימה ואופיר התרומם כדי להראות לנו את יצירת המופת: ראשי התיבות של הוד מלכותה מצפים את גבו בגאווה.

"אני מעדיפה ללכת על יצירות סוריאליסטיות ומופשטות", אמרתי בחיוך והמשכתי לצפות את עורו של גידי בשעווה בשני צבעים. כיביתי את הנר בנשיפה קלה. "תביא לי קרח". הוא קם וניגש למקפיא. נעמה קמה תוך שהיא מושכת את אופיר כך שיעמוד מולה. בידיה היא החזיקה מספר אטבי עץ בינוניים. "תראי איך אני מקשטת אותו...", צחקה. על כל פטמה נח לו אטב וכך גם על הזין והביצים צצו כמה אטבים. משכתי אליי את גידי ותליתי על פטמותיו, לאחר שהעמדתי אותן, אטבים ואז בחצי גורן אטבים על הביצים. הוא התעוות ואני צחקתי לי.

התיישבתי והוא שוב היה על ברכיו. המשכתי במשחק הנרות ומדי פעם החלקתי קוביית קרח על גבו להרגיע את החום. קמתי והעברתי קוביית קרח על ישבנו ובין שני הפלחים, מצמידה את הקובייה לאיבר המתנופף לו שם. גבו התקמר. נתתי לו ספאנק ביד הימנית. הלכתי לתיק של נעמה והוצאתי משם שוט זנבות. ליטפתי את הגב של גידי בזנבות העור הרך והלכתי סביבו כשגבו קמור וישבנו מופנה אליי. בכוונה חיכיתי כדי למתוח אותו ואז: ספלאח! הצלפה קטנה על הישבן. הוא פלט צעקה קטנה. עוד הצלפה ועוד אחת. כל פעם אני עוברת מלחי-ישבן אחת לשנייה, מאדימה אותן, עוברת לגב, מצליפה במקרה בין הישבנים על הזין התפוס באטבים. הוא התקפל מכאב. "לא לזוז!", פקדתי.

הרמתי מעט את החצאית שלי והתיישבתי על גבו כשראשי מופנה לתחת הקטן שלו. ליטפתי את התחת. בחצי אוזן שמעתי הצלפות בצד השני של הסלון. הנפתי את היד והכיתי את הישבן בקול צלצול יפה. ואז התחלתי להצליף בישבנו בסדרה אחת אחרי השנייה בלי לתת לו מרווח נשימה."לקק לי את כפות הרגליים בו זמנית", אמרתי והוא ליקק ובו זמנית ניסה להתרכז בכאב. לפעמים הוא ניסה להתחמק מהמכות. "יש לך כלב לא מחונך!", הערתי בקול. הוא הפסיק ללקק לי את הרגל.

"אמרתי לך להפסיק?"
"לא, המלכה".
התרוממתי מכס המלכות האנושי שלי, הרמתי לו את הראש ואמרתי לו תוך שאני מביטה בעיניו: "אל תפסיק בלי רשות, מובן?"
"כן, המלכה."
"כעונש תקבל חמש הצלפות. פעם הבאה זה יהיה יותר. כל הצלפה אתה סופר ומודה לי. ברור?"
"כן, המלכה. תודה, המלכה."

הרחקתי אותו מהשולחן בסלון. ישבנו מונף לעברי. ליטפתי את השוט שהפך למשך דקות לחלק מהיד שלי. הצלפה אחת. הוא מלמל משהו.
"מה אמרת? לא שמעתי!" אמרתי בקול קשוח.
"אחת, המלכה..."
"תצעק! שישמעו אותך". הצלפה שאנייה.
"אחת, המלכה!", צעק.
"לא הודית לי. מההתחלה וכמו שצריך. אין לי כוח אליך", אמרתי. הצלפה חזקה יותר.
"אחת, המלכה, תודה!"
"שתיים, המלכה, תודה!", וכן הלאה עד החמישית.
"הכלב שלי לא מחונך?", שאלה נעמה בעצב.
"לא במיוחד, אבל לפחות הוא יודע לספור...", שתינו צחקנו.

אני ישבתי לנוח ולשתות. נעמה העמידה אותם אחד ליד השני ולחשה להם משהו ליד האוזן. "עכשיו תראי איזו מקהלה יפה יצרתי פה...", היא מחייכת. שני ישבנים לבנים זקורים לעברי כלפי מעלה ונעמה מרימה את השוט ומתחילה להצליף באיטיות על כל ישבן, מחליפה ביניהם. אני ישבתי וצפיתי בהנאה במופע הפרטי שנעשה למעני. שניהם גם יחד צעקו בכל פעם שהשוט פגש את ישבנם: "תודה, המלכה! תודה, המלכה!" לאחר שנחה עליה דעתה, היא זזה מהם ונתנה להם רשות לקום. גידי הלך לשירותים ואופיר כרע על ארבע. "בואי נעבוד עליו ביחד, כל פעם מישהי אחרת מצליפה בו...", אמרה.

כל אחת לקחה שוט זנבות והצליפה בו. התחלנו בעדינות. פעם היא, פעם אני. כבר באור העמום ראיתי איך הישבן שלו קיבל כבר גוון ארגמני יפה. ההצלפות הפכו חזקות ומהירות יותר. מתישהו הצלפנו בו גם יחד. גידי הצטרף במהירות למרתון ההצלפות. זנחתי את השוט ועברתי לקרופ. הקרופ נחמד להצלפות ממוקדות ובמקומות עדינים, הוא מאוד אלגנטי אבל אני מבכרת את שוט הזנבות שבו אני יכולה לשלוט על החוזק, המהירות ועל השטח. אופיר זחל אל נעמה שישבה על הכורסה ואני ישבתי על הספה הנגדית, נחה ומקבלת שוב ריגלוק (ליקוק רגל) מגידי. כשפקחתי עיניי ראיתי את נעמה בעיצומה של הרחבת פי הטבעת של אופיר. כף ידה הייתה עטויה בכפפת מנתחים עדינה המסוככת היטב בג'ל סיכוך. האצבעות החלו להיכנס ולצאת במהירות והוא נאנח.

"אני מקווה שיהיה בסדר...", מלמל.
"אין לך מה לדאוג, כמעט עשיתי לך פיסטינג. הכנסתי לך ארבע אצבעות", אמרה לו ברכות וליטפה את ראשו. היא הוציאה מתיקה את הפתעת הערב מבחינתי: סטרפ-און בעל איבר סיליקון סגול. חשבתי שאני מתעלפת מאושר. "רוצה לנסות?", שאלה אותי בחיוך. רוצה? רוצה?! זאת אחת הפנטזיות הגדולות שלי לזיין גבר ולא סתם כשאני יושבת עליו, אלא לזיין באמת. די חששתי. מעולם לא עשיתי את זה. אפילו לא הכנסתי אצבע לתחת של מישהו. חשבת שאולי אבקש ממנה שתהיה ראשונה ואני אראה איך זה מתבצע, אבל החלטתי לבסוף לנסות בעצמי.

הפשלתי את החצאית כלפי מעלה ולבשתי את הסטרפ-און כמו תחתונים. הרצועות שלו היו אלסטיות ונצמדו אליי בחוזקה. נעמה רכנה לעברי והלבישה קונדום על האיבר הזקור-תמיד. היא נטלה את שפופרת הג'ל והניחה כמות מכובדת בקצה הדילדו. מרחתי את הג'ל על כל הקונדום כך שהוא שומן כהלכה. נעמה הוסיפה עוד קצת בפי הטבעת של אופיר. החצאית הפריעה לי כי היא גלשה כל הזמן על הדילדו, אז פשוט הורדתי אותה ממני והעפתי אותה לאחור. נעמה כיוונה את אופיר לעלות על הכורסה. הוא אחד בחוזקה במסעדי הכורסה, רגליו מפושקות והוא ציפה לי בענווה. התקרבתי אליו, שפשפתי קצת את האיבר החדש שלי בפתח המורחב שלו וניסיתי להיכנס אליו. זה היה קצת קשה בגלל הפרש הגבהים הגדול בינינו. אמרתי לו שירד לרצפה. כיוונתי את ישבנו ונעמה שמה לו כרית על הרצפה עליה יכל להשעין את ראשו. ליטפתי את הישבן והתרגשתי כל כך. "בעדינות", הזכירה לי והתחילה לעבוד בינתיים על התחת של הכלב הפרטי שלה.

כיוונתי את האיבר והחדרתי אותו בעדינות תוך שאני אוחזת במותניו של אופיר. אנחה קטנה נפלטה ממנו. נכנסתי קצת ויצאתי ושוב נכנסתי. בכל פעם עמוק יותר עד שנכנסתי עד הסוף. את הגניחה שיצאה מפיו לא ניתן היה לפרש לשני פנים... התחלתי לחדור קצת, אבל התנוחה הבלתי נוחה בעליל גרמה לאיבר להחליק החוצה בכל פעם. התחלתי להרגיש קצת מתוסכלת. "נסי על המדרגות", נעמה הציעה והמשיכה להחדיר עוד אצבע לכלבלב שלה. משכתי אותו למדרגות, שמתי את הכרית על הרצפה והוא הניח עליה את הברכיים שלו. "יותר למעלה...", אמרתי לו והוא טיפס על עוד מדרגה, מותח את עצמו. הכנסתי את הזין שלי לתוכו והוא גנח. תפסתי בחוזקה במותניו, הרמתי ירך חלקה והצמדתי אותה לירכו ונכנסתי עמוק יותר. יד אחת תפסה במעקה לתמיכה והשנייה ננעצה בבשר כתפו, נצמדתי אליו והתחלתי לזיין אותו כמו שלא חשבתי שאני יכולה לזיין בחיים.

שריטות, נשיכות, אני כבר לא זוכרת מה בדיוק היה שם, אבל זה היה עוצמתי והפך להיות עוצמתי עוד יותר כשהרמתי את היד הימנית שלי ואחזתי בשרשרת שלצווארו, משכתי אותו אליי תוך זה שכמעט חנקתי אותו ונתקעתי בו בחוזקה. הרגשתי קצת כמו גבר והבנתי לראשונה כמה שזה מעייף לזיין מישהו ושצריך להעריך אותם על הזמן הרב שהם עומדים בזה... טוב, בל אשכח שהם עושים את זה שנים ולי זו הפעם הראשונה. זה היה נראה מהצד כמו כלב מיוחם שמזיין כלבה חרמנית. מידי פעם ידי נשלחה אל איבר מינו והתחלתי לעסות ולשפשף אותו. הוא נאנק.
"טוב לך, כלב?"
"כן, גברתי..." לחש.

לאחר כמה דקות שבהן הרגשתי שהתנוחה ממש לא מועילה לגבי, התרוממתי ויצאתי ממנו. הורדתי את הזין המיוחד והארעי שלי והפכתי לאישה שוב. הנחתי אותו בצד והתיישבתי על הספה. נעמה התנשקה עם גידי שמישש לה את החזה. אופיר הזדחל אליה ושוב גידי בא אליי. גידי החל לנשק את כפות ידיי ולמצוץ את האצבעות הארוכות ואז עבר לרגליי שוב. לעולם לא יימאס לי מכלב שמעריץ את כפות רגליי. התחלתי לשמוע אנחות. שנינו הצצנו על נעמה וראינו את אופיר עם אצבע אחת על החוטיני המוסט שלה לצד וכמה אצבעות בתוכה, מזיין אותה חזק באצבעות שלו. יכולנו לשמוע את הרטיבות שלה ברגעים בהם היא הייתה קצת יותר שקטה.

"כן, כן...", היא החלה להתנשף והוא צרף לשון ועשה עליה עבודת אומנות של ממש. הכלב שהיה איתי כנראה נורא התרגש מזה והוא החל לחתור לכיוון הצומת בין ירכיי. הייתי כל כך משולהבת שלא מנעתי ממנו להסיט לי גם את החוטיני שלי וללקק לי. ישר ראשי נזרק לאחור, יד אחת על ראשו, השנייה על מסעד הספה והלשון שלו חודרת עמוק לתוכי. הנה אני שומעת את נעמה גומרת באנחות קלילות ואופיר לא עוזב אותה וממשיך במרוץ לאורגזמה נוספת. רציתי להרגיש משוחררת יותר, אז פשוט הזזתי אותו לרגע ממני ונשכבתי לאורכי על הספה. הוא עלה על הספה והמשיך במלאכת הליקוקים כיאה לכלב טוב. מידי פעם גנחתי, אבל זה לא היה זה. ניסיתי לכוון אותו, אבל הוא היה אגרסיבי מידי בשבילי. "בעדינות...", ביקשתי ולאחר כמה דקות חזר לסורו וממש בעל את תוכי בלשונו ובשפתיו, הרגשתי את הזיפים שעל סנטרו וזה כבר הפך להיות מציק. בייחוד כששמעתי את נעמה גומרת שוב והיה לי חשק עז לנסות את כלב החמד השני.

"איך הכלב שלי?", שאלה ברעד נעמה.
"לא משהו, האמת...", אמרתי מאוכזבת.
נעמה הוסיפה אש למדורה: "ככה אתה מבייש אותי?! רוצה לנסות את אופיר? הוא ממש טוב...".
גידי הביט בי. דרכתי על האגו הגברי שלו והשפלתי אותו עד עפר. רק חבל שזה לא היה משחק ושהייתי מתוסכלת באמת. גידי התרומם והלך לגברתו ואופיר בא אליי, נשכב על הספה, הכניס את ידיו תחת ירכיי ואחז בהן בחוזקה וניגש לעבודה.
"אני מקווה שאתה לא עייף מדי ושעדיין יש לך כוח..."
"בשבילך תמיד יש לי כוח, גברתי", אמר בכניעה והטביע את עצמו בין רגליי.

קימרתי עצמי לאחור ובין הצצה אחת לשנייה ראיתי את גידי מענג את נעמה. כל הסיטואציה מאוד גירתה אותי. מעולם לא ראיתי זוג ככה לידי ומעולם לא קרה ששני גברים ירדו לי בזה אחר זה. אני חייבת לציין שאופיר ידע לעשות את העבודה היטב, כיוונתי אותו לעבוד יותר על הדגדגן שלי מאשר בפנים וכששילב אצבעות חשבתי שאני פשוט מתה. התחלתי לגנוח בלי שליטה, גידי הסתכל עליי ועליו בקנאה לא מוסתרת. ראיתי את האתגר נוצץ בעיניו, עכשיו כשראה גבר אחר מרים אותי למעלה.

התחלתי לאחוז בחוזקה בסדין, התחיל להיות לי ממש חם עם החולצה לגופי ובזמן שרגליי נמתחו מעל כתפיו הרגשתי איך האגן שלי רועד כאילו קיבל חיים משלו. אופיר לא נתן לי לנוח אחרי פעם אחת והמשיך. מתישהו הורדתי מעצמי את החולצה והרשתי לעצמי להתמסר לאופיר. הגניחות שלי התחילו להרעיד את קירות הבית וכולם נעצו בי מבטם. התחלתי לצחוק והנה אורגזמה אחת ברחה לה מבלי שוב.

"בואו אליי...", אמרה לי נעמה. התרוממתי ובאתי אליה כשאני יושבת על ברכיי לידה. פישקתי רגליי ואופיר בא ביניהן כשאני יושבת על פניו ומזיינת אותם. יד אחת שלו תפסה לי את התחת ובינתיים אני הרמתי לנעמה את החולצה עד לצוואר. גידי המשיך לרדת למלכתו ופתאום החל למולל לי את אחת הפטמות. מחצתי לנעמה את הפטמה בין אצבעותיי ואז קרבתי את פי לשדה וליקקתי בעדינות את הפטמה הגדולה, מצצתי אותה ונעמה החלה להיאנח. "זה כל כך טוב... תנשקי אותי", ביקשה. התרוממתי קצת ותפסתי את פניה בעדינות וליקקתי את שפתיה. "בלי שיניים...", ביקשה ואני צחקתי.

קצת קשה לא לנשוך כשמישהו יורד לך מלמטה ומשגע לך את הכוס לגמרי ואת קופצת ורוכבת עליו... המשכתי לפטמה תוך שאני מנשקת אותה מידי פעם. הירכיים שלי שוב רעדו והרגשתי שאני חייבת לשכב. התרוממתי מהר מאופיר שהיה לו מבט של ילד שחטפו לו את הסוכרייה מהפה, נטלתי כרית ונשכבתי על הרצפה. "תיתן לי את הכוס...", ביקשתי והוא השקה אותי עוד וודקה. הייתי ממש צמאה והאלכוהול הלם לי בראש. הוא המשיך לרדת לי כשראשי חזר לכרית על השטיח. התחלתי להשתגע, הוא החל לקלוט את נקודות הזהב שלי. אחזתי ברגלי השולחן שלידי, תפסתי לו בשיער, ברגליים של נעמה ופשוט צרחתי.

גידי בא אליי וסתם לי את הפה עם היד הגדולה שלו וביד השנייה מולל לי את הפטמה. העובדה שאני לא יכולה לצרוח ולהשתחרר בקול העצימה את תחושותיי והרגשתי שאני מטפסת גבוה למעלה כמו על סולם ארוך עד השמיים, כבר כמעט ראיתי את המלאכים. העפתי את הראש שלו מהירכיים שלי בבית אחת. לא יכולתי לסבול את מגעו, לאחר שגמרתי.

הוא ניגב את הפה מהרטיבות שלי. הפנים שלו הבריקו. אני התנשפתי והבטתי בתקרה, עצמתי עיניים וניסיתי להירגע. בית החזה שלי עלה וירד במהירות, הלב שלי פעם בקצב מטורף וניסיתי להסדיר נשימותיי. לאחר שנרגעתי קצת, נעמה אמרה שהיא עולה למעלה, ושאלה אם אני רוצה לבוא. אופיר ליווה אותה ואני ניסיתי לקום, אבל לא ממש הצלחתי. הרגשתי גמורה לגמרי. אופיר תמך בי עד שעלינו למעלה. נעמה פקדה על גידי להיכנס לתוך האמבטיה וכך, גם לאופיר. היא לא הצליחה לסדר את שני המגודלים האלה ביחד באמבטיה, בזמן שאני לא יכולתי להפסיק לצחוק על ההשפלה שבוודאי חשו- שני גברים סטרייטים מוצאים את עצמם עירומים זה מול זה באמבטיה.

לבסוף אופיר יצא מהאמבטיה וישב על הרצפה הקרירה, בפקודתה של נעמה, גבו נשען על דופנה החיצוני של האמבטיה וגידי ישב לרוחב האמבטיה במקום לאורכה, בדיוק מאחורי אופיר כשרק הדופן האפורה והחלקה חוצצת ביניהם. נעמה עמדה בדיוק מעל פניו של אופיר, איבר מינה צמוד לפיו. היא פתחה אותו בחוזקה והורתה לו להביא ביד. "אתה הולך לקבל את השמפניה שלי", היא הכריזה.

התבוננתי בעניין במחזה בו טיפות החלו לנטוף ממנה הישר אל פיו והוא ליקק, ידו נעה מעלה ומטה. תמיד חשבתי שביזאר זה לא בשבילי ולא מושך ולא מעניין, אבל כשראיתי איך זה מתבצע מול עיניי ולא באיזה סרט, זה תפס פרופורציה שונה לחלוטין. הוא ליקק כמו כלב טוב את השתן שלה והיא נכנסה לאמבטיה בצעד קטן לאחור, משתינה על גופו של הכלב שלה. הוא הביא ביד ומרח את השתן על חזהו, היא כרעה מעל פיו והשתינה הישר לתוכו והוא ליקק בתאווה כל טיפה וכל זרזיף. כך היא נעה ביניהם, מעניקה לכל אחד את חלקו בשמפניה הטבעית שלה. היא פקדה עליהם לגמור יחד בזמן שסיימה להשתין ויצאה מהאמבטיה. בכף ידם יכולתי לראות נוזל לבן וסמיך. שתינו חייכנו אחת לשנייה וירדנו לסלון בקומה הראשונה, נותנות להם להתקלח ולהתנקות.

התיישבנו על הספה ולאחר דקות ספורות הם ירדו גם. חשבתי שבזאת סיימנו את האירוע המדהים הזה, אולם הכלבלבים שלנו לא ידעו שובע ומיד התנפלו על הכוס שלנו. אופיר ירד לי ואני כמובן התחלתי לצרוח, משולהבת בטירוף. גידי מיד בא מלפני, נשענתי עליו, עומדת על ארבע והכלבלב מלקק אותי מתחת. נשכתי את גידי והוא ניסה לסתום את פי, אולם אני הסטתי את כף ידו וגמרתי בקול צרחה גדולה. התמוטטתי עליו. די, כבר לא היה לי כוח יותר.

"איך את צורחת... עוד יחשבו שאונסים אותך", נעמה צחקה. גידי הוסיף: "הייתי צריך לפתוח את החלונות כדי שכל השכונה תחשוב שאני כלי...". הסמקתי בביישנות. הוספנו לדבר עוד קצת ואז התלבשנו. השעה הייתה כבר מאוחרת ומחוגי השעון הראו שעברו כמה שעות טובות מאז שהגענו. הודינו על האירוח, התנשקנו בחיבה ואני ואופיר זחלנו בעייפות לעבר המכונית, מותירים את הזוג השני ליהנות לו לבד, אם עדיין כוחו במותניו.