בחזרה

אל כבלי הנפש
מתמכרת
מוצפת תמהיל מסוכן
תרכובת של תשוקה ויראה
בינות לצללים וחשיכה
מפזרת את המחשבות
רוחות מן הים
עולות ובאות
ושתיקה...
כמיהות אסורות
אל כבלי הסכנה
שבה ועולה
בחזרה
כנועה...
אך לעצמה
מיותמות מילותיה
מוגפים תריסיה
בצריח יושבת
שותקת
סלילים של מחשבות וכמיהות
אסורות ואבודות
אל עצמה,
מול עצמה
טווה לבדה
בין זריחה לשקיעה
וקצף גלים
וירח סהרורי לוחש באוזניה
בחזרה אל כבלי הסכנה
שבה ועולה
מסתירה את מבטה
את חלומותיה
קוברת
בינות לגלים
מישחקים אבודים
בין מים לצדפים
במחשכים
ועולה חזרה
חופים אבודים
נושקים אל גופה
בחזרה
אל כבלי הסכנה...