לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ויהיה בוקר ויהי ערב

מאת Queencie​(שולטת)     31 בינו 06 3177
"בוקר אור, שפחה שלי".
כשהתעוררת אני עדיין ישנתי במיטתי. עייפה אחרי מסיבת אתמול.
את נשארת בבית לסדר לנקות ולבשל לשבת. ממש סינדרלה...

חיכית לי כשחזרתי לפנות בוקר, על ארבע עמדת ליד המיטה, על השטיחון שמיועד לך. ראש מורכן, ישבן מורם, ממתינה למלכתך שתחזור ותרשה לך לשכב לישון.
את כל כך עייפה מעמל היום, עד שעינייך נעצמות ואת שוקעת לתנומה קלה, ממנה את מתעוררת בבהלה שמא הגעתי ולא שמעת.

לבסוף נשמעות טפיפות העקבים הדקיקים על מדרגות הכניסה. את נמתחת בקשב לצליל המפתח הסובב במנעול, שואפת אויר מלוא ריאותייך ועוצרת את נשימתך במתח וציפייה לבואי.

"לילה טוב גברתי", את לוחשת בקול מתוח.
"לילה נפלא, זונתי" אני עונה לך, מתיישבת על קצה המיטה ומושיטה את רגלי לפנים. אינך זקוקה להוראה, את מנשקת את קצות נעליי ומסירה אותן מרגליי, נושקת לכל אצבע בנפרד מהזרת לבוהן וחזרה, מלקקת בינות לאצבעות, מסירה את הירכיות השחורות, מלקקת לאורך רגליי משאירה אחריהן שובל רך ולח שבסיומו שפתייך יונקות את בהונותיי.
"אני עייפה, זונתי. הסירי את בגדיי בלשונך וענגיני לפני הרדמי".

איני זוכרת הרבה ממה שהיה לאחר מכן, אלא שכעת כשאני פוקחת את עיניי אני מרגישה את לשונך מרפרפת על חריץ ישבני.

"בוקר אור, שפחה שלי. עמוק יותר זונה. הגיעי למקומך", אני מורה לך.
ואת חופרת באפך, מפלסת את דרכך למעמקי ישבני, לשונך שלוחה ארוכה וזקורה, להגביר את תענוגי. ידי נשלחת לאחור מצמידה את ראשך למקומו בעוד הלחלוחית פושטת בין ירכיי.

ריחי מטריף את חושייך כשאני מתגלגלת אל גבי, מכוונת את ראשך אל מקור המעיין.

את מתנפלת על השובל הנוצץ בתאווה. לשונך תרה אחר דובדבן העונג, וכשהיא מוצאת אותו, שפתייך נצמדות אליו ויונקות אותו בהתלהבות, יודעת שבשניות הקרובות יציפו את פנייך גלי תשוקתי אליהן את צמאה כל כך.

למעלה מיומיים עברו מאז הורשית לטעום מנוזלי ואת כמהה להם בכל תא ותא בגופך.
וכשאת מרגישה על סנטרך השקוע בפתח נרתיקי את התכווצויות האורגזמה, נפרש על פנייך חיוך של שביעות רצון.

"על גבך, אסלתי", אני מורה לך, ואת, כשפחה צייתנית, ממהרת להתמקם מתחת למפשעתי פעורת פה, יודעת את צפוי לבוא.
הזרם מתחיל באיטיות ואת לוגמת ממנו, נזהרת שלא לאבד אף טיפה. גם כשהזרם גובר את עומדת במשימתך מצמידה את שפתייך לשפתיי מונעת זליגה לא רצויה.
כשהזרם פוסק את מלקקת את מקור הנביעה בעדינות, ומודה לי על הזכות לשרתני בבוקרו של יום קסום כל כך.

"בוקר אור, מלכתי האהובה", את אומרת לי בהכרת תודה וקוברת את פנייך בירכיי, חובקת אותן במסירות וחום. מתרפקת.
"היותר לי להסיר את הפלאג מלכתי ולהחליפו בטמפון?" את שואלת בלחישה, שכן זה הנוהג בימי מחזורך.
"המתיני זונתי, הגישי לי כפפה ושמן סיכוך והסתובבי כשישבנך אליי" אני עונה לך.

את מצייתת, אך מידת זריזותך אינה לרוחי.
"את איטית הבוקר זונה, את רדומה? הנה ואעיר אותך" אני אומרת ומנחיתה על ישבנך החשוף סדרת הפלקות מהירה.

ישבנך ממהר להאדים בסימני אצבעותיי, ואני מלטפת את העור לחוש את חומו.
בתנועה מהירה שגורמת לאנקת הפתעה להיפלט מפיך אני שולפת את הפלאג.
לא חולף רגע קט ואת מרגישה את אצבעותיי חופרות בערמוניתך. תחילה באצבע אחת ולאחריה מצטרפת השנייה, עמוקה ותובענית יותר ומיד לאחריה השלישית. הלחץ על הערמונית שלך גובר ואת מתקשה לשמור את נוזלייך בתוכך.

"שחררי זונה" אני מצווה ואת מצייתת בשיכרון חושים גובר, עת הערמונית שלך מתכווצת ופולטת את נוזלייך אל הסדין. את מרגישה מרוקנת אך לא מסופקת, רוצה עוד ועוד ממגעי בתוכך.

"לקקי את פליטתך כלבה" אני מורה לך ואת כופפת את מרפקייך ופוסעת על ברכייך לאחור, מחדירה את ידי עוד יותר עמוק לתוכך. לשונך אוספת את שלולית הנוזל מעל הסדין, מלקקת ככלבה את הסדין עד שהוא נקי מנוזלייך.

ידי ממשיכה לנבור בתוכך כל אותה עת כשאצבע רביעית מגששת את דרכה לתוכך.
התלהבותך גוברת ואת מתחילה להשתולל על ידי, מתעלמת מכאב המתיחה של שרירייך, מנענעת את אגנך פנימה והחוצה וקולטת את קצה אצבעי החמישית. התלהבותי מההישג מלווה בקריאות שמחה מתלהבות שלי "אוחח זונה שלי את כל היד אני אשקיע בתוכך. אטחן אותך עמוק היום, עד המרפק אני רוצה לכבוש אותך היום."
"קחי ממני כמה שתרצי מלכתי", את גונחת, "גופי שלך".
"נראה עד כמה את פעורה לכבודי זונה" אני אומרת ושולפת את ידי מישבנך.

החור פעור כמערה אפילה. אני יורקת על פתחו ומיד חודרת שוב.
הפעם נכנסת היד בקלות יחסית ובהתנגדות מינימלית עד שהיא נבלמת באזור פרקי האגרוף. לחץ קטן מצידי ודחיפה מצידך והאגרוף חודר לתוכך כשצעקותינו משתלבות לדואט מתואם ומשלהב.
כל גופך רועד ממאמץ וכאב, אך אינך מתלוננת. את כל כך רעבה למגעי ולאושרי שדבר לא יגרום לך להפסיקו בשום עת.

ידי מתחילה לנוע בתוכך מעט פנימה מעט החוצה, מזיינת את מעמקי בטנך, מלווה בגניחותייך. "רקדי על ידי זונתי" אני מצווה עלייך ואגנך מציית מיידית, מתנועע מצד לצד מעמיק את חדירת אגרופי בתוכך.
לאחר דקות ארוכות של חפירות ארכיאולוגיות, אני שולפת את ידי צוחקת בעונג למראה המערה הפתוחה. את ידי שיצאה מהחור מחליף שוב הפלאג.

"הביאי את חגורת הצניעות זנזונת חרמנית ולבשי אותה. מהיום את בכלובון, ועד להודעה חדשה." אני נועלת את הכלובון ומשחילה את המפתח לשרשרת צווארי.

"לכי להתלבש זונתי – לבשי את חצאית העור הסגולה ואת בגד הגוף הורדרד. שימי את הפאה הג'ינג'ית האהובה עליי. התאפרי וחזרי לטפל בי. אני אנוח עוד מעט מהמאמץ. לקקי את רגליי כשתהיי מוכנה".

***
עברה שעה קלה שבה נמנמתי במיטתי עד שליקוקיה של כלבתי האנושית על כפות רגליי החזירו אותי למציאות. התרוממתי על מרפקיי ובחנתי את לבושה. בדיוק כפי שהוריתי לה.

"עמדי זונה, תני לי לבחון אותך" הוריתי לה.
וכשנעמדה הבחנתי שאינה נועלת נעליים כלל.
"היכן נעלייך?" שאלתי בכעס.
"אני לא יודעת מה לנעול גברתי, אין לי משהו שמתאים לצבע הזה" ענתה.
"נלך אם ככה לקניון שפחה, גם אני צריכה כמה פריטים" אמרתי בחיוך.

ראיתי את המבט המפוחד על פניה. עד היום מעולם לא יצאה בפומבי כשהיא לבושה כאישה. תמיד היה זה הסוד הפרטי שלנו. זה לא שהיא התביישה באהבתה ללבוש הנשי, ולמראה הסיסי שלה. אלא ידעה שהחברה אינה מכבדת את מי שנוטה לכך.

"כן גברתי, כרצונך," אמרה, וכשראתה את מבטי המאוכזב מתשובתה הלאקונית המשיכה ואמרה "תודה לך גברתי שאת מאפשרת לשפחתך להתלוות אלייך לקניות, לכבוד הוא לי". כרעה ונשקה לכפותיי החשופות.

בזריזות שהעידה על התרגשותה הרבה לקראת הבאות מרחה את גופי בקרם לחות ובעוד אני מתלבשת ומתאפרת הכינה לי את הקפה של הבוקר.
"נעלי את נעלי העקב השחורות שפחה, והחדירי את הפלאג לישבנך", הוריתי לה.
היא צייתה ויצאנו.

כתמיד היא נהגה, אלא שמאחיזת ההגה המאומצת שלה, למדתי על המתח והלחץ שהיא שרויה בו. בדרך כלל כשהייתה מסיעה אותי למקומות שונים היתה מורידה אותי מול הכניסה וממשיכה בחיפוש החניה. הפעם הוריתי לה להחנות מבלי להוריד אותי. ידעתי שהיא תרגיש בטוחה יותר כשאהיה איתה.

חנינו והיא יצאה ופתחה בפניי את הדלת, מסייעת לי בידה השנייה לצאת מהרכב. הלכנו לכוון הכניסה כשהיא מהדסת כחצי מטר מאחוריי, מתרכזת בתנועת ישבני לפניה, בורחת ממחשבות של מודעות עצמית, ומנסה להתעלם מהפלאג הלוחץ בישבנה. המאבטח בכניסה מדד אותה במבטו, תוהה. מתחת לאיפור הבחנתי בסומק המציף את פניה. חייכתי אליה בעידוד.

נכנסנו לחנות נעלי נשים שידעתי שמחזיקה גם מידות גדולות יותר וביקשתי לראות את הדגמים שיש להם במידה 43.
המוכרת שרק אז הבחינה בקונה הפוטנציאלית הראתה סימני מבוכה קלים, אך לא אמרה דבר.
לשמחתי היה בין הדגמים שהציגה גם זוג נעליים וורודות עם רכיסת שרוכים עד לברך על עקב 8 ס"מ דק.

שפחתי, שאינה רגילה שמישהי משרתת אותה, סירבה לעזרתה של המוכרת ונעלה את הנעליים בעצמה.
כשעמדה מול המראה נשלחו ידיה ללטף את מותניה וחזה, מה שהעיד על תחושתה הנשית הסקסית. נצמדתי אליה מאחור, שלחתי את ידיי אל חזה וצבטתי.

"מרגישה כוסונית, זונה?" שאלתי בלחישה על אוזנה.
"מאוד גברתי" ענתה לי בקול מאנפף. "הכלובון עומד להתפוצץ גברתי", צחקקה במבוכה.
"קדימה זנזונת, לכי שלמי והישארי בהן, הן הולמות אותך" הוריתי לה בחיוך.
"תודה לך גברתי, אני מאושרת לשמח אותך", אמרה, ולהפתעתי, כשהיא מתעלמת ממבט התדהמה על פני המוכרת כרעה ונישקה את נעליי.


המשכנו במסע הקניות כשאני מתענגת על מראה הזונה שלי נבוכה למבטי האנשים המנסים להבין את המחזה המוזר של הדמות הנשית והמטופחת שניכרים בה תווי זכרות. כשהיא עמוסה בשקיות וקופסאות חזרנו למכונית, שם התנפלה על רגליי באושר ואהבה, מלקקת ומנשקת ומסננת בין לבין מילות תודה וסגידה.

כשהגענו הביתה החלה מיד בעבודות הבית והבישול. היה עליה להשלים את שעות הבוקר והצהריים שהתבזבזו על טיולינו לקניון.

את ארוחת הצהרים שהכינה אכלנו כשהיא כורעת על ברכיה לרגליי אוכלת את מה שהענקתי לה מרגליי או מהרצפה, מנקה מיד את השאריות והפרורים בלשונה, חוטפת הצלפות על גבה משוט הרכיבה הסגול שלי, בכל פעם שהחלטתי שפספסה.
בסיום הארוחה הודתה לי בליקוק רגליים ממושך, עוברת אצבע אצבע, יונקת אותה בין שפתיה, מגלגלת עליה את לשונה.

"נקי את השולחן הרצפה והכלים", ציוויתי עליה בעידוד הצלפות השוט.
וכך מתנדנדת על עקבי הנעל החדשה היא ניקתה ביסודיות את המטבח ופינת הישיבה.
כששטפה כלים נעמדתי מאחוריה, צבטתי את פטמותיה בחוזקה, נהנית לשמוע את הגניחות נפלטות מפיה, נמנעת מלהפסיק את עבודתה מחשש לכעסי. ידי נשלחה למפשעתה מכה על הכלובון, גורמת לאגנה להתקפל מעט קדימה ולגניחה נוספת מגרונה.

"קדימה, סיימי את עבודתך שפחה, אני רוצה ללכת לנוח וליהנות לפני כן מלשונך, בין היתר".
"כן גברתי, מייד מסיימת גברתי" אמרה בהתרגשות.

כשסיימה ובאה לחדרי הוריתי לה לפשוט את בגדיה ולהישאר בנעלים החדשות. אזקתי את ידיה לשרשרת שהשתלשלה מהתקרה, לקחתי גליל ניילונית תעשייתי והתחלתי לכרוך על גופה הערום, מצמידה את שתי רגליה, עולה ומהדקת את הניילון על גופה, עולה אל פניה ומשאירה רק פתח לנשימתה שקרעתי מהניילון באזור אפה. התרחקתי מעט. וחייכתי בהנאה למראה יצירתי.

"את נראית כמו קוקון" גיחכתי, הודפת את גופה חסר האונים. "את כדור משחק שלי, שק חבטות שלי, אם רק ארצה". אפילו להנהן לא יכלה בשל התכריכים הכרוכים על גופה.
לקחתי שוט זנבות והתחלתי להצליף בה בעוצמה וקצב הצלפות הולך וגובר. לפי הנשיפות שנפלטו מאפה יכולתי ללמוד על מידת הכאב שחשה מבעד לניילונית. קרעתי את הניילונית באזור מפשעתה חושפת את ישבנה החלק, והמשכתי בסדרת הצלפות שנייה. כעת החליף את שוט הזנבות שוט רכיבה. סימני ההצלפות הותירו בעור ישבנה פסים אדמומיים שהפכו במהרה לצבע שהזכיר יותר את צבע השוט הסגול שלי.

לבסוף שחררתי את ידיה מהשרשרת, קרעתי פתח גם בפיה, ממנו מלמלה מילות תודה, הגשתי לפיה כוס מים עם קשית והשכבתי אותה על גבה.

פשטתי את בגדיי והתיישבתי על פניה, מחככת את מפשעתי בלשונה המושטת החוצה. כך דהרתי עליה עד שהגעתי לשיא, אז התרוממתי מפניה ונשכבתי לנוח במיטתי כשהיא נותרת לצידי חסרת אונים. מצידי המיטה נשמע קולה לוחש: "תודה לך, אדוניתי, שהתרת לי לענגך". נרדמתי.

tebayes​(אחר)
מעולה
נפלא קווינסי! שליטה וניוש כמו שרק את יודעת
01/02/06 07:02
Blondie the good​(מתחלף)
כתיבה מעולה כרגיל
גם מי שלא מתחבר לפמדום בכלל ולניוש בכלל לא יוכל שלא להעריך את כשרון הביטוי שלך בכתב קווינסי. כרגיל נהנתי מפניני הלשון שלך ומהתיאורים הציוריים שלך
01/02/06 14:10
כלבלב אנושי
סיפור מחרמן
אכן, כתיבה רהוטה ועשירה, תיאורים יפים, חשתי כאילו אני שם אתכם :)))
01/02/06 23:19
venus in our blood​(שולטת)
מטריף
סיפור נהדר, אהבתי !!! תודה.
02/02/06 08:19
קטנה שלך​(אחרת){פרסם כאן!}
מסכימה עם בלונדי
אמממ..... אין לי שום קשר לפמדום או ניוש, אבל את באמת מוכשרת וכותבת מצויין. מאוד נהנתי לקרוא. (ששש אל תגלי.......)
02/02/06 18:59
columus
כתיבה
אתם רציניים? כתיבה בסדר, לא יותר. העושר הלשוני סביר ואין שגיעות קטיב. גם זה משהו.
10/02/06 18:14
Queencie​(שולטת)
שמחה שנהנת אגו'ז
ותודה על גליון ההערכה.... אחחח ימי בית הספר העליזים .... תודה גם על הנוסטלגיה שהעלית!! אבל לא יזיק שמישהו יעשה לך בעתיד הגהה על התגובות .... :)
12/02/06 01:13
columus
הגהה?
נראה לך שאני באמת לא יודע איך כותבים שגיאות כתיב? ;)
12/02/06 01:51
סוכן משנה מבנה
שוט רכיבה סגול??
זה כל כך עונה שעברה.
12/02/06 23:23
Queencie​(שולטת)
ולמה איכפת לי מאיזו שנה הוא?
העיקר שהוא יפהפה, בצבע הנכון, ובגמישות הנכונה .... אופנה ? אני משאירה למסלול הדוגמנות .. אני מסתפקת בהנאה !!
14/02/06 15:15
Queencie​(שולטת)
אגוז..
לו היית יודע מה שגיעוט קטיו מחובנוט אוסוט לי ...
14/02/06 15:19
סוכן משנה מבנה
:)
וואלה, הנאתך היא החשובה. שיהיה סגול, כחול, צהוב ואפילו וורוד. העיקר שלא תאבדי את המפתח :)
15/02/06 01:10
columus
קווינסי יקירתי,
לי הן אינן עושות זאת כלל... למעשה הן גורמות לי להתגרד. יש לי אלרגיה לשגיאות כתיב... :-D
21/02/06 16:26
sissyboy​(נשלט)
מקסים
קוויני, את אחת הכותבות הטובות ביותר ברשת בנושא זה!
02/03/06 09:09