באה מאהבה (1)
מאת Queencie(שולטת)
16 בפברואר 2006
היא באה מאהבה. רק ככה יכלה להגיע לזה. השאירה מאחור את זכרותה, את עולמה הונילי-קינקי, עמדה בקרן הרחוב, במקום שקבעו להיפגש בו, לבושה אמנם כאותו גבר שאותו ראתה במראה בכל בוקר כשגילחה את פניה, אך מרגישה את נשיותה פורצת ממנה בזכות אותו סט תחרה סגול שלבשה מתחת לבגדיה ובזכות האישה אותה עמדה לפגוש לראשונה.
***
כמו בכל יום לאחר המקלחת, גם באותו בוקר התגלח, אלא שהפעם משך ביד רועדת מהתרגשות את הסכין אל מתחת לסנטר, טרח והחליק את עור החזה שלו, עד לאותו קו דמיוני שייחשף במחשוף החזייה, ירד וגילח את שערות מפשעתו. בהתאם להוראות שקיבל בעבר, מרח קרם לחות וקרם גוף, סידר שוב את הגבות, מרט עוד שערה סוררת שגילה ברגע האחרון, ובהתרגשות לבש את הסט החדש הסגול.
***
כעת עמד בפינת הרחוב, ממתין לזו שאיתה שוחח בחודשיים האחרונים יום יום, שעות על גבי שעות. זו שסחפה אותו הכי נמוך שדמיין שאפשרי, "הורידה אותו לזנות" חייך אל עצמו בזיכרון מתוק, ומשם אספה אותו אל בין זרועותיה הוירטואליות, מלטפת, מנחמת, אוהבת.
"את הזונה שלי" חזרה ואמרה לו שוב ושוב באלפי גוונים ועוצמות. למרות חוסר ניסיונו המעשי, הוא התחבר אל כולם מהמקום הנשי הרך והסוגד ביותר. "אני השפחה שלך" אמר, והרגיש את נשיותו פורצת מחזהו כזוג שדיים כבדים שחלם שיהיו לו. הוא כבר לבש בעבר בגדים נשיים ונהנה לראות את דמותו משתנה למול עיניו במראה, מתעדנת, מתרככת, לובשת דמות סקסית סיסית.
מעולם לא חווה שליטה. רק איתה הרגיש את עוצמת אחיזתה. ולמרות שלא נגעה בו עדיין בשוטה או בידה, תיאוריה היו כל כך חיים שחש אותם צורבים את עורו או מלטפים אותו. רצונו להתמסר לה לחלוטין השתלט עליו.
אדוניתו אהבה שדיבר אליה בלשון נקבה. הוא אהב את זה לא פחות ממנה. איתה לא היה הדבר מוזר כלל. הוא הרגיש נשי, סקסי, מושפל ומרומם באותה עת. הוא אהב אותה. לא הצליח להבין איך אפשרי הדבר לאהוב מבלי לראות את פניה ולו פעם אחת, מבלי לחוש את מגעה או מבטה עליו – לא הרך ולא הנוקשה – אך ידע שכך הוא. הסגידה שלו הייתה אמיתית, התחושות שחווה היו עוצמתיות, גם כשהייתה זו שורה על מסך המחשב, או הוראת קולה בטלפון. וכעת עמד בפני הגשמת החלום. חלומו שלו להישלט על ידי אהובתו המסתורית, חלומה שלה לקחת אותו, לניישו, להפכו לזונתה.
הציפייה והמתח נבנו בבטנו לגוש שאיים לפרוץ מגרונו. הוא הידק את אחיזתו בתיק שהביא איתו. בתוכו ארז את לבושו הנשי, את תיק האיפור הפאה והסנדלים שהביא על מנת להציג את עצמו כזונה הסקסית שממנה התלהבה אדוניתו. חיבק לחיקו את דובון הפרווה שהביא לה כמתנה. מעודד את עצמו מעצם הלחץ הנעים שיצר על חזו, מדמיין, כפי שעשה פעמים רבות במהלך החודשיים האחרונים, כאילו גברתו היא זו שמאמצת אותו אל ליבה.
הוא חשש שגברתו שכה התלהבה ממראהו הנשי תתאכזב מדמותו הגברית. לרגע אפילו הצר על שלא הגיע לבוש נשי, מאופר למשעי, זנותי. אך מילותיה של אדוניתו הדהדו באוזניו נוזפות בו, ועם זאת מעודדות.
"אל תפקפקי ביכולתי לראות את רונית גם כשאת לובשת את דמותו של רון, זונתי. יש במחשבה זו שלך עלבון ליכולותיי".
"סליחה מלכתי", אמר לה אז בלחישה, "אינני מפקפקת ביכולתך, אני חוששת מיכולתי להראות נשית כלבבך וכרצונך".
חיוכה של גברתו הנערצת נשמע בקולה עת אמרה לו: "סמכי עליי שאוציא ממך את הזונה העלובה שאת..."
לזאת ציפה בכיליון עיניים.
***
כמו בכל יום לאחר המקלחת, גם באותו בוקר התגלח, אלא שהפעם משך ביד רועדת מהתרגשות את הסכין אל מתחת לסנטר, טרח והחליק את עור החזה שלו, עד לאותו קו דמיוני שייחשף במחשוף החזייה, ירד וגילח את שערות מפשעתו. בהתאם להוראות שקיבל בעבר, מרח קרם לחות וקרם גוף, סידר שוב את הגבות, מרט עוד שערה סוררת שגילה ברגע האחרון, ובהתרגשות לבש את הסט החדש הסגול.
***
כעת עמד בפינת הרחוב, ממתין לזו שאיתה שוחח בחודשיים האחרונים יום יום, שעות על גבי שעות. זו שסחפה אותו הכי נמוך שדמיין שאפשרי, "הורידה אותו לזנות" חייך אל עצמו בזיכרון מתוק, ומשם אספה אותו אל בין זרועותיה הוירטואליות, מלטפת, מנחמת, אוהבת.
"את הזונה שלי" חזרה ואמרה לו שוב ושוב באלפי גוונים ועוצמות. למרות חוסר ניסיונו המעשי, הוא התחבר אל כולם מהמקום הנשי הרך והסוגד ביותר. "אני השפחה שלך" אמר, והרגיש את נשיותו פורצת מחזהו כזוג שדיים כבדים שחלם שיהיו לו. הוא כבר לבש בעבר בגדים נשיים ונהנה לראות את דמותו משתנה למול עיניו במראה, מתעדנת, מתרככת, לובשת דמות סקסית סיסית.
מעולם לא חווה שליטה. רק איתה הרגיש את עוצמת אחיזתה. ולמרות שלא נגעה בו עדיין בשוטה או בידה, תיאוריה היו כל כך חיים שחש אותם צורבים את עורו או מלטפים אותו. רצונו להתמסר לה לחלוטין השתלט עליו.
אדוניתו אהבה שדיבר אליה בלשון נקבה. הוא אהב את זה לא פחות ממנה. איתה לא היה הדבר מוזר כלל. הוא הרגיש נשי, סקסי, מושפל ומרומם באותה עת. הוא אהב אותה. לא הצליח להבין איך אפשרי הדבר לאהוב מבלי לראות את פניה ולו פעם אחת, מבלי לחוש את מגעה או מבטה עליו – לא הרך ולא הנוקשה – אך ידע שכך הוא. הסגידה שלו הייתה אמיתית, התחושות שחווה היו עוצמתיות, גם כשהייתה זו שורה על מסך המחשב, או הוראת קולה בטלפון. וכעת עמד בפני הגשמת החלום. חלומו שלו להישלט על ידי אהובתו המסתורית, חלומה שלה לקחת אותו, לניישו, להפכו לזונתה.
הציפייה והמתח נבנו בבטנו לגוש שאיים לפרוץ מגרונו. הוא הידק את אחיזתו בתיק שהביא איתו. בתוכו ארז את לבושו הנשי, את תיק האיפור הפאה והסנדלים שהביא על מנת להציג את עצמו כזונה הסקסית שממנה התלהבה אדוניתו. חיבק לחיקו את דובון הפרווה שהביא לה כמתנה. מעודד את עצמו מעצם הלחץ הנעים שיצר על חזו, מדמיין, כפי שעשה פעמים רבות במהלך החודשיים האחרונים, כאילו גברתו היא זו שמאמצת אותו אל ליבה.
הוא חשש שגברתו שכה התלהבה ממראהו הנשי תתאכזב מדמותו הגברית. לרגע אפילו הצר על שלא הגיע לבוש נשי, מאופר למשעי, זנותי. אך מילותיה של אדוניתו הדהדו באוזניו נוזפות בו, ועם זאת מעודדות.
"אל תפקפקי ביכולתי לראות את רונית גם כשאת לובשת את דמותו של רון, זונתי. יש במחשבה זו שלך עלבון ליכולותיי".
"סליחה מלכתי", אמר לה אז בלחישה, "אינני מפקפקת ביכולתך, אני חוששת מיכולתי להראות נשית כלבבך וכרצונך".
חיוכה של גברתו הנערצת נשמע בקולה עת אמרה לו: "סמכי עליי שאוציא ממך את הזונה העלובה שאת..."
לזאת ציפה בכיליון עיניים.
