לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הצלפה ראשונה

מאת סוד לוחש​(נשלטת)     18 באוגוסט 2006
הוא מצליף בה ללא רחם, היא מתחננת, אני מתבוננת, צופה, מתוחה, מתבוננת בעיניה, היא רוצה את זה – היא פוחדת מזה – היא מתגרה מזה – היא סובלת מזה.

אני מתבוננת וחושבת – איך אפשר לאהוב את זה?
אני מתבוננת ומסתקרנת – איך ההרגשה?

אני כואבת עבורה – מחזיקה את עצמי לא להתערב.

הוא מביט עלי, דואגת.
הוא מצליף ומביט.

ואומר: חבקי אותה, עיזרי לה, לטפי את הגב שלה.

אני מחבקת אותה ומלטפת את האזור המוצלף, ופתאום השוט שורק ואני מרגישה את הצליפה לא עלי אלא לידי
ואני מתחילה לפחד.

מי שמתקרב למים – נרטבות לו הרגלים.

אני סומכת עליו.
אני פוחדת, אני פוחדת מהכאב.
יודעת שסיכמנו שיכול להצליף בי, ואני עוקבת אחריו עם קצות העינים ורואה שהוא עומד להצליף על הגב שלה ומזיזה מהר את הידים
ופתאום אני מרגישה את השוט פוגש את הגב שלי.

כאב חד ופתאום פולש אלי,
כאב, צורב, מתפשט על הגוף, על העור,
אני רוצה לצעוק, אני נושכת שפתיים, אני נותנת לכאב לזרום עלי כמו מים,
כמו מים רותחים.

הכאב צורב ומתעמעם
אני לא מתנגדת לו, זוכרת את ההמלצות, לא להילחם בכאב

נושמת עמוק, מרפה את השרירים, נרגעת

פתאום הצלפה עליה, היא קופצת
ואני קשורה אליה, קולר לקולר, לא יותר מ-10 ס"מ בינינו, קרוב
היא זזה אני בעקבותיה
היא נאנחת, אני דרוכה, מזיזה את שערה, היא כפותה, עיניה משדרות את כאבה
והשוט מפתיע, נופל עלי בלי להתריע
גל אחרי גל של כאבים שוטף, החום מתפשט

המקום בו מצליף השוט לא צפוי, והרגע גם,
פעם אצלי, פעמים אצלה, לפעמים זה נעים, לפעמים צריבה איומה
לפעמים חלש
לפעמים חזק
לפעמים כאב, או עיקצוץ או צריבה מכאיבה

לפעמים על הגב החשוף,
לפעמים על העכוז,
מפחדת לזוז

כשמלטפת אותה, שוכחת את הכאב שלי.
זה טוב, לרגע לא לחשוב, לרגע לא לכאוב
ללטף אותה זה טוב

ושכמאד כאב , כשגניחות ברחו מעצמן, עצמתי את העינים ולחשתי – בשבילך מאסטר, שלך, הכאב הזה שלך. וצעקתי בתוך הלב. ובלעתי את הכאב. ונתתי לו להתפשט בתוכי, מחמם את עורי, מדליק אש בקירבי.

ואני לא מעיזה לצעוק רק קריאות הפתעה קטנות בורחות ממני, ואני נושכת שפתיים, ואני רוצה... רוצה להרגיש את היד של המאסטר שלי על הגב שלי. רוצה להרגיש שהוא לידי.

והפטמות זקורות והגוף מרוגש - מצפה-פוחד...

והאמת –
האמת ...
אני מחכה שהשוט יפול עלי, וגם פוחדת.
פוחדת להראות שזה נעים לי, שלא יגביר את הכאב.
פוחדת להראות שאני נסערת – שלא יעצור את ההצלפה.

אל תספרו לו, אבל אני כבר מטפטפת, כולי רטובה

אניפוחדת – אנישמחה – אנימנסה להבין את התחושה

***

dahanc​(שולט)
היי ...יום שמזכיר לי
הי שיפחה גאה.....יופי של תיאור תחי את החיים במלואם
24 ביולי 2006, 21:24