טראפלים או "מלח הארץ"
מאת ראובן
19 באוקטובר 2006
בראש היררכיית המתוקים ניצב השוקולד, ובפסגת הר השוקולד מצויים הטראפלים. מסתבר שיש לי היגב רגשי מאוד חזק כלפי טראפלים. יצורים כהים ומפתים אלה צצים בחיי בהקשרים מאוד מסוימים, ובדרך כלל כשאני שיכור ושובב. הפעם הראשונה בה הבנתי שאני מגיב ככה לטראפלים אירעה לפני חמש שנים. היינו, זוגתי דאז ואני, במסיבת-בית בוילה בביצרון. זו הייתה מסיבה עם קלאסה, ואפשר היה להבחין בכך לא רק מפניהם וכפות ידיהם של הנוכחים, אלא גם מהיצע האלכוהול. שם בבאר פגשתי בקבוק של Metaxa, ואני לא ממש שתיין, אבל באותו רגע המשקה הזה הלם אותי היטב. אכן, לאחר שש כוסיות הייתי הלום למדי ונדדתי לגינה.
התיישבתי על אחת הספות הנוחות בדשא ונהניתי מהחברה ואוויר הערב. לאחר כמה דקות ראיתי אותה - אישה גבוהה, יפה ומסתורית, שהייתה לבושה הרבה יותר טוב מרוב האנשים באזור. היא הייתה גם ענודת סנדלי עקב גבוהים ויקרים, ובעיקר הייתה מחוייכת. רמזתי לה לבוא, עם האצבע, והיא אכן באה. הושבתי אותה על ברכי והתחלנו מלחשים. קראו לה ג'ולי והלחישות שלה היו אפלוליות לא פחות ממנה. תוך כדי כך, שמתי לב שלא רחוק מאיתנו יושב איזה גבר "מלח-הארץ" כזה, גבוה ומתולתל ומסוקס, שעיניו ממש יצאו מחוריהן לנוכח חושניותה של ג'ולי והקלות בה באה והתיישבה על ברכי.
לאחר זמן מה, הקמתי את ג'ולי ואמרתי לה שאני נכנס לראות מה קורה עם האשה שלי, שהייתה בפנים, ובאותה הזדמנות גם הלכתי לשירותים. כאשר יצאתי מן השירותים, עברתי בסלון של הוילה והגעתי למטבח הפתוח שבקצהו. על אי האבן באמצע המטבח עמד מגש של טראפלים. רק לראותם כך, ערוכים בטורים, כהים ומאובקים כמו חיילי קקאו, עשה לי משהו... נשענתי על אי האבן וגיחכתי בשיכרות, ואז הופיעה ג'ולי. כעת הייתה יחפה ומחוייכת עוד יותר, ונשענה לידי, מביטה עמוק בעיני וכו'. כנראה היה זה כוח המשיכה שהביא אותה אלי, כנראה היה זה כוח המשיכה שגרם לאותו מלח-הארץ לבוא בעקבותיה עד למטבח.
הבטתי בטראפלים, הבטתי בג'ולי, הבטתי במלח-הארץ, ואז לחשתי לה: "ג'ולי, תרימי את רגל ימין שלך", והיא אכן הרימה. אחזתי בקרסולה, ובידי השנייה נטלתי טראפל ומעכתי-מרחתי אותו בין בהונות כף רגלה המורמת. את כל זה עשיתי לאט וביסודיות המאוד מסויימת שבאה עם שיכרות, לנגד עיני כל האנשים שהיו אז במטבח, ביניהם: זוגתי דאז, בעלת הבית, שניים שאני לא מכיר וכמובן מלח-הארץ. כאשר באתי על סיפוקי, במובן שהטראפל נמעך יאה-נאה בין בהונותיה החטובות של ג'ולי, פניתי אל מלח-הארץ ואמרתי לו: "עכשיו לקק". החזקתי את קרסולה העדין של ג'ולי בזמן שהוא ממש עט על המשימה הקדושה, להנאתו, להנאת ג'ולי ולהנאת שאר הנוכחים.
היחידה שלא נהנתה הייתה אישתו של מר מלח-הארץ. מסתבר שהיא עמדה בסלון וצפתה בכל הסצינה. זוגתי הייתה זו שהפנתה את תשומת לבי לכך, לאחר שהפנו את תשומת לבה. "ראובן אתה לא נורמלי," לחשה לי, "אשתו פה ורואה הכל". ואכן, הפניתי את ראשי והיא עמדה שם, גברת מלח-הארץ, עיניה לא פחות בולטות מעיני בעלה. היא הייתה אשה נאה בפני עצמה, אבל לא לה ליקקו טראפלים מבין אצבעות הרגליים. כמעט הזמנתי אותה לבוא גם, אבל החלטתי שעשיתי די לאותו ערב.
זה סיפור הטראפל הראשון. השני מזעזע בהרבה, ואם תרצו לקרוא אותו, מישהי תצטרך להזמין אותי לטראפל אחד לפחות, עדיף עם קפה טוב לצידו, באחד מבתי הקפה ההולמים סיפורים מסוג זה.
***
מתכון לטראפל צרפתי אמיתי
התיישבתי על אחת הספות הנוחות בדשא ונהניתי מהחברה ואוויר הערב. לאחר כמה דקות ראיתי אותה - אישה גבוהה, יפה ומסתורית, שהייתה לבושה הרבה יותר טוב מרוב האנשים באזור. היא הייתה גם ענודת סנדלי עקב גבוהים ויקרים, ובעיקר הייתה מחוייכת. רמזתי לה לבוא, עם האצבע, והיא אכן באה. הושבתי אותה על ברכי והתחלנו מלחשים. קראו לה ג'ולי והלחישות שלה היו אפלוליות לא פחות ממנה. תוך כדי כך, שמתי לב שלא רחוק מאיתנו יושב איזה גבר "מלח-הארץ" כזה, גבוה ומתולתל ומסוקס, שעיניו ממש יצאו מחוריהן לנוכח חושניותה של ג'ולי והקלות בה באה והתיישבה על ברכי.
לאחר זמן מה, הקמתי את ג'ולי ואמרתי לה שאני נכנס לראות מה קורה עם האשה שלי, שהייתה בפנים, ובאותה הזדמנות גם הלכתי לשירותים. כאשר יצאתי מן השירותים, עברתי בסלון של הוילה והגעתי למטבח הפתוח שבקצהו. על אי האבן באמצע המטבח עמד מגש של טראפלים. רק לראותם כך, ערוכים בטורים, כהים ומאובקים כמו חיילי קקאו, עשה לי משהו... נשענתי על אי האבן וגיחכתי בשיכרות, ואז הופיעה ג'ולי. כעת הייתה יחפה ומחוייכת עוד יותר, ונשענה לידי, מביטה עמוק בעיני וכו'. כנראה היה זה כוח המשיכה שהביא אותה אלי, כנראה היה זה כוח המשיכה שגרם לאותו מלח-הארץ לבוא בעקבותיה עד למטבח.
הבטתי בטראפלים, הבטתי בג'ולי, הבטתי במלח-הארץ, ואז לחשתי לה: "ג'ולי, תרימי את רגל ימין שלך", והיא אכן הרימה. אחזתי בקרסולה, ובידי השנייה נטלתי טראפל ומעכתי-מרחתי אותו בין בהונות כף רגלה המורמת. את כל זה עשיתי לאט וביסודיות המאוד מסויימת שבאה עם שיכרות, לנגד עיני כל האנשים שהיו אז במטבח, ביניהם: זוגתי דאז, בעלת הבית, שניים שאני לא מכיר וכמובן מלח-הארץ. כאשר באתי על סיפוקי, במובן שהטראפל נמעך יאה-נאה בין בהונותיה החטובות של ג'ולי, פניתי אל מלח-הארץ ואמרתי לו: "עכשיו לקק". החזקתי את קרסולה העדין של ג'ולי בזמן שהוא ממש עט על המשימה הקדושה, להנאתו, להנאת ג'ולי ולהנאת שאר הנוכחים.
היחידה שלא נהנתה הייתה אישתו של מר מלח-הארץ. מסתבר שהיא עמדה בסלון וצפתה בכל הסצינה. זוגתי הייתה זו שהפנתה את תשומת לבי לכך, לאחר שהפנו את תשומת לבה. "ראובן אתה לא נורמלי," לחשה לי, "אשתו פה ורואה הכל". ואכן, הפניתי את ראשי והיא עמדה שם, גברת מלח-הארץ, עיניה לא פחות בולטות מעיני בעלה. היא הייתה אשה נאה בפני עצמה, אבל לא לה ליקקו טראפלים מבין אצבעות הרגליים. כמעט הזמנתי אותה לבוא גם, אבל החלטתי שעשיתי די לאותו ערב.
זה סיפור הטראפל הראשון. השני מזעזע בהרבה, ואם תרצו לקרוא אותו, מישהי תצטרך להזמין אותי לטראפל אחד לפחות, עדיף עם קפה טוב לצידו, באחד מבתי הקפה ההולמים סיפורים מסוג זה.
***
מתכון לטראפל צרפתי אמיתי
