צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

צללים

מאת venus in our blood​(שולטת)     19 בנוב 06 2054
''הסבור אתה שזה נכון מה שאומרים? זה האדם שהמציא את האל?'' היא שואלת, קצה סנטרה מתחכך בחזהו. צל של בדידות חולף בשקט, חומק מעיניה ונבלע בעיניו. כמעט בוקר. על גופה פזורים סימנים, מקשטים אותו. ידו מלטפת את גווה מתחת לשמיכה. הוא מפסיק לספור את רגעי הבדידות, הניכור. לאט-לאט היא נרדמת, שלווה כתינוקת, והוא מתבונן בשחר המשתוקק לבקוע אל העולם.

האדם, האל, היומרנות, היצירה, העשייה, הבריאה והזעם - אחד הם.

בחלומותיה שלה יש מערבולות בשלל צבעים באי סדר מושלם.

הוא קם מהמיטה ומושך מעליה לאט את השמיכה. כמו מתוך אינסטינקט ילדותי, היא מושכת אליה את השמיכה, ממלמלת המיות בלתי ברורות.

מביט בעורה, בבשרה החשוף.

צל ארוך וכבד של תשוקה מרחף מתוך הרחוב השקט אל החדר, מטיל את כובד משקלו במבט.

דקירת כאב קלה בצלעו מעוררת בו זעם רדום, קדמון. הוא מכסה את הגוף העירום המוטל במיטה.


כשתפקח את עיניה ותגשש מבלי משים, צללי הריקנות יחדרו גם אליה.
האל.
האדם.
אולי האל המציא את האדם כי היה בודד מדי בשלמותו.
בודד מדי.

אולי זה האדם שהמציא את האל בהיותו מורגל מדי אל עצמו.

ומי המציא את הצללים, אלו שחולפים להם בכל יום, משתרכים אחרינו, בתוך מבטינו, מצננים ומחשמלים אותנו?
אולי אלו הצללים הבוהים דרכנו.

whipper​(שולט)
אלוהים, צללים ומה שביניהם
סצנת בוקר, רגועה, יום יומית, שרבים מייחלים לה. אבל - כהרגלך - הסערה, הסופיות, התהיות, הנגיעה בחיים, מבצבצים כולם בחוסר נחת. האל הוא המצאת האדם מעט לטוב והרבה לרע, הצללים, כמו הצבעים - הם יצירת מופת של האל - יציר האדם. נוגעים, משמחים, רודפים, מכשפים. כמו סרט קטן, מוקרן בפני אולם ריק למחצה של משוגעים לדבר.
19/11/06 14:58
מיינד
מילה אחת - יפה
יפה
19/11/06 23:41
lady lygea
נגה חייבת לציין שהוקסמתי!
מה שכתבת ריגש אותי מאוד. בד"כ אני לא נוהגת להגיב לכתיבה של אחרים אך במקרה הזה פשוט לא יכולתי להתאפק! הכתיבה שלך מקסימה, חודרת, מעוררת תהייה...
20/11/06 01:59
Josephin​(לא בעסק)
נוגה
זה מדהים
20/11/06 03:03
שלגי
נוגיתה שלי
}{
20/11/06 15:05
תאטרון החלומות​(אחר)
מה אני אגיד לך
גרמת לי לחשוב
21/11/06 14:06
טמונה במסגרת
נקודה
כי אני נבראתי לך. גאה.
21/11/06 22:08
כנעניה​(לא בעסק)
זה לא רק מה
שכתבת. זה גם האיך. משהו בזה נוגע, מעמיק לתוך הנשמה מעבר למילים הכתובות. יפה לך, אישה.
24/11/06 08:46
מUחדת
על תבונה ורגישות.
כתוב רגיש, יפה והכי ציור שאפשר נוגה.
26/11/06 14:37
IvoryDom
יפיפה
התענגתי לקרוא את צלליך.
08/12/06 10:59
ohad - m​(אחר)
אהבתי
כתבת מאוד יפה
08/12/06 16:49
חניבעל
מעורר תהיות
ציורי, פיוטי , יצירה שלא באמת נגמרה.אהבתי.
30/04/08 07:24
DEEPSWITCH​(מתחלף)
להלך בין הצללים
לשאול שאלות לחיות בתהיות , להטיל ספק בעצמך , ובעצם אמונתך בקיומך הנחוץ . סכנה היא לשחק בצללי השווא סכנת נפילה לאפלה שמסתירה את התקווה.
09/11/10 00:09