סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מלכה מרשעת (1)

מאת מיתוסית​(שולטת)     22 בדצמ 06 8110
נכנסתי לאינטרנט, ואז לרשימת האתרים האחרונים בהם הייתי. האתר לפני אחרון, בו גלשתי אתמול, היה זה שחיפשתי. הקשתי על הקישור ותוך חלקיקי השנייה, נכנסתי לאתר המבוקש. "הכלוב", אתר ה-BDSM הישראלי. הקשתי את שם המשתמש שלי והסיסמה.

ל"מלכה מרשעת" היו ארבע-עשרה הודעות כתובות, והודעה קולית אחת. לא היה לי חשק לשמוע את ההודעה הקולית, בטח לא כשאני צריכה לבזבז שיחת טלפון, כשיש לי פה עוד עשרות גברים שמתחננים שאשלח להם הודעה אחת בודדה, והם יעשו כל שאבקש.

פתחתי את ההודעה הראשונה: "מלכתי היקרה. אני בן 31...", סגרתי אותה.

איזה גברים דפוקים! בפירוש ציינתי שאני מעוניינת בגברים בטווח הגילאים של 22-28. המשכתי להודעה הבאה: "היי! קראתי את הפרופיל שלך, והוא ממש דיבר אליי. קוראים לי בני ואני אשמח אם תיצרי איתי קשר". מכתב אפרורי, אבל קודם נקרא את הפרופיל שלו: הוא בן 25, מצהיר כי הוא חושב שהמין הנשי הוא המין החזק (אני אוהבת!), מוכן לעשות כל מה שהמלכה תבקש ממנו כולל סידורים וקניות (נשמע טוב מכדי להיות אמיתי!). העדפות: גולדן שאוורז, ליקוק נעלים, הצלפות חזקות, נשיכות ולבישת בגדי נשים. העוויתי את פניי ועברתי להודעה הבאה: "היי".

וואו, לו יש הרבה מה לומר! נו, ננסה את הפרופיל. הפרופיל שלו היה ריקני הרבה יותר מההודעה שלו. היה שם רק מייל, גיל וכינוי.

טוב, נקסט. עברתי עוד ועוד, וכמו בחוק מרפי, מצאתי מה שחיפשתי בהודעה האחרונה שכותרתה היא: "הגשת מועמדות להוד מעלתה". אמם... אני כבר אוהבת! הכינוי שלו היה: "העבד מרצון שלך", וזוהי לשון ההודעה:

"ערב טוב להוד מעלתה. אני גבר נאה, בן 27, אקדמאי בעל תואר ראשון וללא ניסיון. למרות זאת, אני להוט לנסות ולרצות אותך ומבטיחך שאהיה מחונך היטב. אם תואילי בטובך לקחת אותי לשירותך, אדאג לכך שלא תתחרטי. אני אוהב לפנק, וכשקראתי את הפרופיל שלך, הוא מצא חן בעיני, כי הייתה בו מעין כנות ולא פלצנות כמו של רוב המלכות כאן. אני מתאר לעצמי שאת מקבלת פניות רבות, אבל אני מבטיחך שאם תפני אלי, לא תתחרטי. בנוסף, אני עובד בינתיים כמסז'יסט וכרפלקסולוג, ואני אשמח להעניק לך משירותיי, כמובן ללא תשלום וללא שום התחייבות מצד הוד מעלתה".

חייכתי לעצמי. ניגשתי לפרופיל ומה שהוא כתב שם על עצמו היה תואם פחות או יותר אותו דבר, אם כי מכתבו היה בהחלט מקיף ומזמין יותר.

החלטתי לשלוח לו הודעה בזו הלשון: "עבדי (קווה לכך) היקר! הוד מעלתה עיינה בהודעתך אליה, ומצאה עניין בשירותיך. מצווה עליך בזאת לחזור אליי בהודעה בצירוף מספר הטלפון שלך".

האמת היא, שרציתי להשאיר לו את המספר שלי, אבל ידיד שלי שנמצא זמן רב בעסק, אמר לי שאף פעם אין לדעת מי נמצא שם מאחורי המילים היפות הללו, וכבר קרה לידידה שלו, שהיא הצהירה שהיא דומית ופנה אליה סאב, וכשהם נפגשו, הסתבר שזה היה מעין מלכודת, כי הוא מעדיף נשים חזקות, והוא כמעט אנס אותה. בכל מקרה, תמיד חובה להיפגש במקום ציבורי ורק לאחר כמה שיחות טלפוניות בהן תקבלי התרשמות כללית על הצד השני. כמובן שעלייך לדאוג שיהיה לך את המספר שלו בבית, לכל מקרה.

אחרי שעה, כששבתי שוב ל"כלוב", ראיתי שיש לי כבר חמש הודעות חדשות. אחת מהן, הייתה של "העבד מרצון שלך". פתחתי אותה בהתרגשות:

"הוד מעלתה, שלום רב. שמחתי לקבל את מכתבך, אשמח לשוחח עימך ולהתוודע אלייך טוב יותר וכמובן להיפגש בסופו של דבר, על מנת לבדוק ולראות האם ישנה כימיה. מספר הטלפון שלי:... מצפה בקוצר רוח, עבדך (בתקווה) הכנוע".

בהיתי במספר שוב ושוב. שיננתי אותו.

הוא הולך להיות הראשון שאני ממש אצור עמו קשר. אני רשומה באתר הזה בסך הכול שבוע בודד. כעיקרון סתם נרשמתי בגלל הסקרנות ובגלל שלאחרונה גיליתי שיש לי משיכה מסוימת לשליטה בגברים (כמעט כמו לכל בת ממוצעת), ואם זה בסקס, זה בכלל נפלא!

רשמתי את המספר על פיסת נייר וכיביתי את המחשב. הייתה זו שעת לילה מאוחרת והפתק בער לי בידיים.

למחרת, החלטתי לחכות ללילה. בלילה הבא החלטתי לחכות למחרת. במידת מה, חששתי לדבר איתו, לעשות את הצעד המשמעותי הזה של גילוי עצמי ומיניותי בדרך שבה לא בחנתי אותם מעולם.

לבסוף, נטלתי את הפתק, סחבתי את הטלפון לחדרי ונכנסתי איתו מתחת לפוך. התכרבלתי שם, לקחתי נשימה ארוכה וחייגתי את המספר. התהפכתי על הבטן והמתנתי למענה.

צלצול אחד. שניים. שלושה. ראבאק! למה הוא לא עונה?! אולי הייתי צריכה להשאיר הודעה קודם לכן ב"כלוב"? אולי מאוחר מדי? חצות עכשיו. אולי הוא בכלל ישן ואני מפריעה לו? זה שהוא עתיד (אולי) להיות עבד שלי, עוד לא אומר שהוא צריך לעמוד לרשותי בכול ובכל שעה של היום.

"הלו?" - קול עמוק קטע את מחשבותיי.

המתנתי שנייה, משותקת.

"הלו?" חזר על עצמו הקול.

שתקתי כמה שניות, עד שאזרתי אומץ: "ערב טוב".

הקול שלי יצא מוזר. אולי בגלל שאני הפוכה על הבטן. יצא אפילו קצת סקסי. זה טוב? אולי מוקדם מדי? אני לא רוצה להישמע ישר כמו חתולת מין.

"גם לך. עם מי הכבוד הוא לי לדבר בשעה זו של הלילה?" שמעתי את הקול שלו מחייך. איזה קול יפה.

שתקתי שוב לרגע. הפעם כדי לשוות לדברי חשיבות יתרה. "המלכה שלך".

הפעם היה תורו להיאלם. "איזו?"

זה לא היה צפוי. "יש לך כמה?" פלטתי. טיפשה! מה זה עניינך? חוץ מזה, את צריכה לצפות שהוא דיבר עם כמה וכמה בנות. את הרי לא היחידה שם! ברור שהוא לא צריך לשמור לך אמונים עדיין! והרי, גם אם תהיו ביחסי עבד-מלכה, זה עוד לא אומר שיש לכם בלעדיות כמו בקשר זוגי. או שכן? אוף, אני לא יודעת את החוקים!

"אין לי אף אחת", אמר, "אבל אולי זו תהיה את".

צחקתי. "אז אתה יודע מי אני?"

"השאלה אם את יודעת מי את".

"מה זאת אומרת?", התבלבלתי.

"לא משנה", צחק צחוק חם ועשיר, "סיימתי לא מזמן תואר במדעי הרוח. כנראה ששיעורי הפילוסופיה שלי משפיעים עליי עדיין".

צחקתי. "גם אני מתעניינת בפילוסופיה. הייתי מתה ללמוד את זה".

"אז למה את לא לומדת?"

"נו, באמת! בלי לפגוע, אין בדיוק מה לעשות עם התואר הזה, חוץ מלנגב איתו את התחת".

הוא צחקק. "לא תמיד צריכים ללמוד בשביל החיים ובשביל כסף ובשביל חומרנות. ידע הוא קניין רוחני. יש דברים שצריכים ללמוד בשביל הנשמה וגירוי המוח ואלו הדברים שיעשו לך יותר טוב בחיים".

"אולי", עניתי, "אבל בסופו של דבר, לימודים באוניברסיטה לא עולים שני שקל ולא לוקחים חודש, ולבזבז זמן וכסף, שני דברים שכל וכלל אינם מותרות, בייחוד בזמננו, על משהו שכשאסיים איתו, אני אהיה באותה נקודת התחלה מבחינת העולם, לא משתלם. אחרי הכול, מחשבות פילוסופיות וידע בצבעי שמן, לא יעזרו לי לקנות במכולת".

"אני מסכים איתך, אבל, כמובן, כל אחד והשיקול שלו. מה גם שאני לא יודע אם את יודעת או לא, אבל ממילא היום אי אפשר לעשות היום כמעט כלום עם תואר ראשון, ומלבד אולי תארים במנהל עסקים ובמקצועות המחשב, צריך להמשיך וללמוד לתואר שני. אבל בואי לא נדבר על זה. ספרי על עצמך".

"אולי תספר לי אתה? זו אני שאמורה להוביל פה את היחסים.".

הוא צחק. איזה יופי לי שאני מצחיקה פתאום גברים.

"אז ככה...", והוא התחיל לספר לי על תחביביו, על לימודיו, עבודתו, משפחתו, אנקדוטות מעיסוקו כמסז'יסט וכו'. גם אני סיפרתי לו על עצמי, ולאט לאט גלשנו לפסים אינטימיים ואישיים, ושוחחנו גם על עניינים שבלב וגם על עניינים שבמיטה.

"יש לך ניסיון כמלכה?" התעניין.

"לא ממש", השבתי. "אני מחפשת מישהו שילמד אותי, או שלפחות נתלמד יחד. אבל מה שכן היה לי, זה רק טעימות. כלומר, קשרתי את בני זוגי לפעמים, אתה יודע, לגיוון היחסים, ואף נקשרתי כמה פעמים בעצמי. שיחקנו משחקים כאלה, וזה דווקא משך אותי מאוד. לצערי, הם פחות מצאו בזה עניין. אבל כעת כשאני פנויה וצעירה, החלטתי לבדוק את השטח הזה קצת יותר לעומק ולראות כמה רחוק אני יכולה להגיע".

"כן, גם אצלי זה משהו כזה. האמת, שבחיי היומיום שלי לא חסרות לי נשים ליחסים וניליים ואני בכלל לא רכרוכי. אני דווקא גבר חזק, בולט, דומיננטי. אולי בגלל זה, החלטתי שאני רוצה מישהי שאיתה אני אוכל להתפרק וגם להיות חלש. את יודעת, בלי לדפוק חשבון, להרגיש פעם אחת מה זה לא לחשוב, אלא רק לציית. אני רואה משהו מאוד מושך באישה דומיננטית. עד עכשיו, הנשים שהיו איתי, היו ממש סמרטוטות שלי. הן כנראה פחדו לאבד אותי אם יסרבו לי, ולכן הן נהיו השפוטות שלי. את מתארת לעצמך שבהתחלה זה נחמד, אבל עם הזמן זה פשוט מאבד מטעמו ומתחיל לשעמם ולייגע. בשביל זה אני לא צריך חברה. אני יכול להסתפק בבובת מין", קולו התנגן בטלפון.

"גם אצלי זה משהו כזה, אבל ההפך. האמת שאני כן אישה דומיננטית ואוהבת להיות 'מרכז העניינים' ואני עקשנית וקצת שתלטנית, האמת. אבל גברים עד עכשיו שיחקו בי ושלטו בעניינים. אני לא יודעת איך זה קרה. אולי אני פשוט נמשכת לסוג הזה של המאצ'ואים הזיינים. אז החלטתי שהגיע הזמן לשנות, לפחות בסקס", חייכתי.

הוא שתק לרגע. "יש לך קול מאוד סקסי".

"תודה. גם לך", הוחמאתי והחמאתי בחזרה.

"תראי, אני לא יודע מה איתך, אבל מחר אני צריך לקום מוקדם לעבודה. אני מתנצל, אבל אני חייב לישון היטב הלילה ואני צריך להתעורר עוד שש שעות".

"אין בעיה", אמרתי.

"אבל תדעי שממש היה לי כיף לשוחח איתך. תוכלי להשאיר לי את המספר שלך? עכשיו זה רק תחילת השבוע, אולי ייצא לנו להיפגש השבוע. מה את אומרת?"

"סבבה" - הסכמתי, ולאחר שהשארתי את המספר, סיימתי: "אז שיהיה לך לילה טוב".

נדמה לי שזיהיתי הקלה בקולו. "שיהיה לך לילה טוב, מלכתי".

"לילה טוב, עבדי", ואז ניתקתי את הטלפון בחיוך.

(המשך יבוא...)

sweet_risk
מקסים!!!!
בבקשה תמשיכי...... :)
22/12/06 10:55
פיתוי מתוק...​(מתחלפת)
הארה-הערה
הארה: כנה. אמיתי. לא יומרני. הערה: שליטה מלמטה... פלצנות של הבחור. לא אוהבת את הדמות שלו.
23/12/06 04:15
whipper​(שולט)
מלכה לא כל כך מרשעת
נעים לקרוא. סיפור שנראה מאד אמיתי ושובה. דו שיח לא מתייפייף. לא משתדל. זורם מעצמו. בגובה העיניים. הלבטים. ההתרגשות. הנסיונות ההדדיים להרשים. אנושי!!
23/12/06 12:41
מיתוסית​(שולטת)
תגובות
###-יהיה המשך, אל תדאגי :) פיתוי מתוק- נחמד שהסיפור גרם לך לחוות דיעה על הבחור. מעניין למה את חושבת שהוא שולט מלמטה? וויפר-לא מרשעת? תקרא את החלק השני ותחווה את דעתך :)
23/12/06 14:32
שרמומית​(נשלטת)
ממ...
מתי יהיה החלק השני? כי ממש אהבתי
23/12/06 16:15
פיתוי מתוק...​(מתחלפת)
לכחולית
קודם כל הרגשתי שליטה מלמטה מעצם הרגשות הכנים שלי והצורך העז שלי לסרס את הבחור ולהעמיד אותו במקומו. קיבלתי את הרושם הזה בצורה מרומזת מהסיפור. בכך שכתבת על הגיחוכים שלו ועל הצורך העז שלו להבהיר לבחורה שהוא מאוד דומיננטי בחיי היום יום שלו.
23/12/06 16:49
מיתוסית​(שולטת)
פיתוי מתוק
את יודעת כמה עבדים אומרים שבחיים הם דומיננטיים כדי שלא יחשבו שהם סמרטוטים...
23/12/06 16:54
סיגלית​(אחרת)
לא כל העבדים הם 24 7
כחולית - את ממש קוטלת את הגברים
24/12/06 21:37
Y1​(מתחלף)
יופי של סיפור
נהדר ואמין מאד....
28/12/06 11:37
crash and burn
סקרן להמשך - צופה בדממה
21/07/19 13:04